הבורסה של לונדון מחזרת מהבוקר אחר חברות מישראל

נציג בכיר של הבורסה הבריטית מגיע היום לישראל לפגישות עם חברות מקומיות. התאחדות התעשיינים: בתוך 3 שנים יגדל בכ-50% מספר הישראליות שיגייסו הון בלונדון
שי פאוזנר |

הבורסה בלונדון מחזרת אחר חברות ישראליות. גראהם דאלאס, מנהל הפיתוח העסקי הבינלאומי בבורסה בלונדון מגיע לארץ היום ה-9 בינואר, במטרה לשכנע חברות ומפעלים לגייס הון בבורסה זו. כך מסר (א') משה נחום, ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, המארגן כנס בנושא זה בשיתוף התעשייה הקיבוצית. הכנס יתקיים היום בבית התעשייה בתל-אביב.

נחום מעריך, כי בתוך 3 שנים יגדל בכ-50% מספר החברות הישראליות שיגייסו הון בבורסה בלונדון.

יצויין, כי כיום רשומות 11 חברות ישראליות בבורסה של לונדון, בינהן: פילת טכנולוגיות סלקטור בי.אם אדוונסד ויסוניק דמטק אורקה אינטראקטיב אקס.טי.אל ועוד. חברת פרוטרום מתכוונת אף היא לגייס בקרוב הון בבורסה של לונדון.

נחום ציין, כי בבורסה בלונדון רשומות כ-2,330 חברות, מתוכן 457 חברות בינלאומיות. שווי השוק של החברות הבריטיות בבורסה נאמד בכ-2,567 מיליארד דולרים ושל החברות הבינלאומיות - 3,531 מיליארד דולר.

יצויין, כי בלונדון פועלות 500 החברות הגדולות בעולם כאשר 45% מהמסחר בהון הבינלאומי עובר דרך עיר זו.

בבורסת AIM ? הבורסה הבינלאומיות לחברות קטנות ובינוניות הפועלות במסגרת הבורסה בלונדון, רשומות 1,000 חברות, (מתוכן 111 חברות בינלאומיות), בשווי שוק של כ-51 מיליארד דולרים. מתחילת השנה הונפקו בבורסה זו כ-324 חברות.

מאז השקת הבורסה הבינלאומית לחברות קטנות ובינוניות ב-1995, גוייס סכום של 14.4 מיליארד ליש"ט, (27.3 מיליארד דולר).

ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים מציין, כי לכנס שיערך כאמור היום ה-9 בינואר, יגיעו גם נציגי חברות של יועצים ומנהלי קרנות סיכון וחברות השקעות מלונדון, שיציגו בפני התעשיינים הישראלים את היתרונות של הבורסה הלונדונית, בכנס ישתתף גם פטר סטפנסון הנספח המסחרי בשגרירות הבריטית. כן יוכלו המשתתפים לשמוע על נסיונו של יואב רייסמן, מנהל חברת דמטק אשר הנפיק בבורסה הלונדונית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.