טכנית: השוק לא פגש עדיין את הפסגה האחרונה

הניסיונות להגדיר כיוונו קצר הטווח של השוק אינם עולים יפה לאורך זמן. מאז נפרצה רמת 544 הנק', מצביעות המגמה הראשית והמשנית על כיוון אחיד. הגם, שקיים תמיד סיכוי לתיקון כזה או אחר, הרי השוק עדיין בכיוון מעלה
אייל גורביץ |

תזכור: שני ימי ירידות בלבד היו די והותר כדי להרעיד לבבות משקיעים. התחושה כי אפשר להרוויח בבורסה כסף קל ומהיר, נוטה להתנפץ די במהירות על חומות הפחד של המשקיעים. הכסף הגדול נבנה לאורך זמן, ומי שמרוויח הם אלו המסוגלים לספוג את התיקונים הטכניים המינוריים. אני לא מאמין גדול ברביצה לאורך שנים, כמו שאני רחוק מלהיות חסיד של מסחר תוך יומי. פרק הזמן הנכון להשקעה עבור רב המשקיעים הוא המגמה המשנית הנמשכת מספר שבועות עד מספר חודשים. די זמן כדי לשמור על מתח בריא ולא לגרום לתרדמת מחד, ודי זמן כדי לצבור תשואה מספקת מאידך.

הניסיונות להגדיר את כיוונו קצר הטווח של השוק אינם עולים יפה לאורך זמן. המרכיב קצר הטווח של השוק רגשי, וככזה נוטה למאניה דיפרסיה. מחליף כיוון על בסיס תמידי ומשגע את כולם. ההערכות לטווחים הבינוניים עובדים טוב פי כמה ולא רק זאת, אלא שטרם היפוך מגמה משנית, ניתנים איתותי אזהרה רבים דיים כדי לאפשר נסיגה בטוחה ומושכלת. השאלה המרכזית היא האם מהלך העליות האחרון מיצה את עצמו. ההתייחסות אינה למספר ימי ירידות אלא האם רמת השיא שנקבעה לפני ימים מספר ברמת 627 הנקודות היא בבחינת הפסגה האחרונה.

הנחת עבודה: מאז נשברה רמת 544 הנקודות, ועד לכתיבת שורות אלו, מאוחדות המגמה הראשית והמשנית בכיוון אחיד וזהה. עד לשלב הנוכחי, אין די ראיות כדי לבסס היפוך מגמה. גם הפריצה לשיא כל הזמנים שהביאה איתה גידול בולט במחזורי המסחר היטיבה עם השוק. הנחת העבודה גורסת כי לפינינו רמות מחירים גבוהות יותר, כאשר כל נסיגה אמורה להיות רק בגדר תיקון טכני בר חלוף.

הפרמטרים המרכזיים: המגמה המשנית עודנה מגמת עלייה ברורה. מרבית הפרמטרים המאפיינים מגמת עלייה אמיתית עדיין שרירים וקיימים - נקודות השיא ונקודות השפל מסודרות במבנה עולה. מחזורי המסחר מתרחבים בבירור. מחזור המסחר הממוצע עלה בשיעור של כ-30% בתקופת העליות האחרונה, לעומת היקפי הפעילות בשנה האחרונה. התיקונים הטכניים שמבצע השוק נופלים בדיוק בטווח המקובל, ורמות ההתנגדות שנשברות מעלה הופכות תפקיד - ומשמשות כרמת תמיכה. המומנטום, כפי שהוא מקבל ביטוי על ידי מדדים שונים, מצביעה עדיין על עוצמה גבוהה. המסקנה לגבי המגמה המשנית ברורה למדי.

לפחות עד לנקודת הזמן הנוכחית, אין די ראיות כדי לקבוע שהמגמה המשנית תמה, או שהיא עומדת לקראת סיום. סביר להניח, כי רמת השיא שנקבעה לפני ימים מספר ב-627 נקודות, אינה בבחינת השיא האחרון.

הבעיה המרכזית של השוק היתה ותהיה המגמה המינורית. ירידות המחירים שאיפיינו את השבוע האחרון הביאו איתם איתותי חולשה מסויימים. אלא שאין בהם די, כדי לסמל ברמת סבירות גבוהה על סיומה של המגמה המינורית. איתותי החולשה הם רק ברמת מדדי המומנטום כרגע, ואין לייחס להם חשיבות מרכזית. רצוי לקבוע רמת סף ששבירתה מטה תעיד על סיומה של המגמה המינורית, ותעלה את הסבירות לקיומו של תיקון טכני - שיארך מעבר ל-3 ימי המסחר המקובלים.

אפשר לקבוע את הרף האמור ברמת השפל המינורית האחרונה, השוכנת ברמת 605.9 הנקודות. שבירתה של רמת זו כלפי מטה תעלה מהותית את הסבירות לכך שמדד המעו"ף ימשיך להדרדר, לפחות עד לרמת 585 הנקודות. כל עוד לא נשברה רמה זו כלפי מטה, ישאר גבוה הסיכוי לשבירתה של רמת 627 הנקודות.

לסיכום: אין ספק כי כיוונו של שוק המניות המקומי מעלה. לפחות עד לנקודה הנוכחית, אין סיבה להניח שלא. חולשתו של המומנטום ברמת המגמה המינורית תוכיח עצמה כמשמעותית - רק כאשר רמת 605.9 הנקודות תישבר כלפי מטה.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טיל SM3 (RTX)טיל SM3 (RTX)

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים

הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר 

רן קידר |
נושאים בכתבה טיל בליסטי

המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.

המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.  


הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות


הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב. 

הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.

במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.

מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

יוחננוף
צילום: Google Street View

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?

מנדי הניג |

אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר. 

בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.

אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.

מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?

יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא מתקרב אפילו ליצור הרתעה.