חיילי צהל
צילום: דובר צהל

60 פצועים ביום, 4.5 אלף חיילים פצועים מתחילת המלחמה; מה התוספת שתינתן לאגף השיקום?

בוועדת חוץ וביטחון חשפה היום ראש אגף השיקום כי טרם ידוע מה תהיה תוספת התקציב מהאוצר על מנת לטפל בכמות העצומה של הנפגעים. התקציב כיום עומד על 5.5 מיליארד שקל אך לפי הנתונים מאז תחילת המלחמה יש פי 2 פונים לאגף מאשר היו בכל שנת 2022. יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין אמר כי "כוונות טובות זו לא תכנית עבודה, נפעל לכך שיתקבלו תקנים ראויים ותקציב ראוי"
נחמן שפירא | (3)

למרות שתקציב המדינה אושר בממשלה כבר לפני כשבוע, באגף השיקום במשרד הביטחון טרם יודעים מה יהיה תקציבם בשנת 2024. ראש אגף שיקום במשרד הביטחון, עדכנה היום בדיון בוועדת חוץ וביטחון כי תקציב האגף המקורי לשנת 2023 עמד על 5.2 מיליארד שקל, בעוד שהתקציב המעודכן עומד על 5.5 מיליארד שקל, לאחר תוספת של 300 מיליון שקל. לדבריה, התקציב לשנת  2024 נמצא עדיין בדיונים מול האוצר. 

בשביל להבין מדוע צריכים באגף תוספת משמעותית, הציגה ראש האגף נתונים לפיהם בשלושת חודשי הלחימה מאז ה-7.10, נכנסו לטיפול האגף לשיקום במשרד הביטחון פי 2 מטופלים, מאשר בכל שנת 2022. רוב הפצועים המטופלים באגף הינם גברים, חיילי מילואים, כמחציתם עד גיל 30.  אך האם זה אומר שבאוצר יעניקו תקציב כפול לאגף השיקום? אשרי המאמין. כרואים את פערי כוח האדם באגף מבינים שהפערים עצומים.

דובר צהל

 פעילות מבצעית בעזה. צילום דובר צהל

60 פצועים כל יום

לימור לוריא, סמנכ"ל וראש אגף שיקום, הסבירה בדיון כי כיום בטיפול אגף השיקום נמצאים 4,544 חיילים פצועים מהמלחמה, כאשר מידי יום מתווספים 60 פצועים חדשים. אלה מצטרפים ל-62,000 פצועים ותיקים.  ראש האגף הוסיפה ואמרה כי "האגף לא מחכה לפצועים אלא פונה אליהם באופן יזום על מנת לתת מענה מידי הכולל, טיפול רפואי, טיפולים נפשיים לכולם, תשלומי מקדמות וחבילות סיוע כלכלי בתקופת האשפוז. וכי האגף פועל למאבק בבירוקרטיה כך שקודם יחל השיקום שיקום, אחר כך ועדות".

 

חסרים מאות תקנים

על פי הערכת האגף, היקף הבקשות צפוי לגדול מכ-5,000 בממוצע בשנה עד כ-20,000 בשנת 2024, כאשר לאחר מכן התייצבות על שגרה חדשה של 8,000 בקשות בשנה.

בדיון בוועדה ניתנו נתונים גם על החוסר בכוח האדם של עובדים סוציאליים, כאשר היחס מטפל/מטופל עומד על 1:850, ואילו של עובדי רווחה שירותי רפואה היחס עומד על 1:1,200. לדברי לוריא נדרשת תוספת של לפחות 150 תקנים.  במקביל לתוספת התקנים הנדרשת, ציינה כי הם נערכים באגף לשינוי תצורת מבנה השירות באגף.

עידן קלימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל אמר  "כמו כל המדינה הארגון הוא לא אותו ארגון מאז ה-7.10. זרקנו לפח את כל התוכניות של 2024 ובנינו תוכנית מותאמת שכוללת:  הגדלת כוח האדם בארגון – גידול מאסיבי בכמות המטפלים בנפגעי פוסט טראומה ורכזי הצעירים, התאמה ושיפוץ מבנים  שיפוצים בבתי הלוחם והתאמתם לצרכים המשתנים". 

רס"ן מיטל סלע מהאגף עדכנה בדיון כי לפני ה-7.10 היו 200 אנשי קבע בשיקום, ואילו מאז התווספו אליהם עוד 300. לדבריה, צה"ל זקוק למשאבים רבים וכוח אדם רב על מנת להתמודד עם המספרים האלה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

לבד באירוע

קלימן הוסיף כי "התחושה היא שאנחנו די לבד באירוע הזה. אנחנו לא מרגישים שיועצים משפטיים ואנשי כספים באים ושואלים מה צריך? הם יותר עסוקים בלהגיד לנו מה לא. צריך להתעקש שהתקציב של אגף השיקום יהיה צבוע.  אם אגף השיקום לא יקבל לפחות 200 תקנים חדשים, אנחנו נהיה פה עוד שנתיים באותם דיונים עם אותם אנשים מתוסכלים".

איימי פלמור, יו"ר נט"ל ציינה כי  "כשכיהנתי כמנכ"לית משרד המשפטים גייסנו תוך שלושה שבועות עובדים זמניים, אנחנו מכירים את הפחד של האוצר בגיוס כוח אדם אבל יש לזה פתרונות. אין שום הסבר למה לא גויסו אנשים וצריך להבין שאין קסמים בעניין הזה, אי אפשר לתת מענה לכל כך הרבה אנשים מבלי שיש מספיק כוח אדם לטפל בהם. הכותרת של הדיון היה צריכה להיות כלכלת חימושים, הטיפול והמענה לפצועים הוא הדבר שממשיך לקיים את החברה במדינת ישראל. יש מסה גדולה שאפשר לתת למה מענה בשלבים מיידים כדי שלא תתקבע פוסט טראומה. אי אפשר לקיים את כל המעגל הזה רק על בסיס תרומות. בנט"ל 80% מהטיפול הקליני מומן על ידי תרומות ואין לנו פנים לבוא לתורמים כשזה המצב".

לוריא הוסיפה כי "המלחמה הובילה לגידול חסר תקדים בהיקף האנשים המטופלים באגף ואנו צופים שינוי בתמהיל האוכלוסייה המטופלת באגף ונערכים למתן מענים מותאמים. היקף האנשים שיתמודדו עם בעיות נפשיות במדינה מחייב מענה ברמה הלאומית. שיתוף הפעולה עם צה"ל וארגון נכי צה"ל - מוכיח את עצמו בשטח ואנו מברכים על כך"

 

חובות של מיליונים

במהלך הדיון שמעו חברי הוועדה סיפורים אישיים של הלומי קרב, ושל הורים ונשים להלומי קרב ואת האתגרים איתם הם מתמודדים. אחד מהם אמר: "אין לי כסף לאוכל ואני צריך לעבור ועדות, אני לא קם בבוקר, אני לא מסוגל לקום בבוקר בלי לשתות בקבוק. המדינה הפכה אותי לאלכוהוליסט. מי יקח אחריות על כמעט מיליון שקל חובות שנכנסתי בגלל שהלכתי להיהרג בשביל כולם פה".

אחר הוסיף, "אני מפחד ללכת לישון עם אשתי מכיוון שלילה אחד חנקתי אותה מתוך שינה. יש לי ילד בן 4 ואני כבר רואה את הסימנים שהוא מתחיל לפתח. יש לי תינוק שאני לא מסוגל לשמוע אותו בוכה, זה מעלה לי זיכרונות. אל תפרידו בין הפצועים פיזית לבין הפוסט טראומה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כ חלק קטן מ ההוקרה ל לוחמים חובה לאפשר לפצועים בית פרטי (ל"ת)
    YL 22/01/2024 21:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבישלום 22/01/2024 17:36
    הגב לתגובה זו
    ובוודאי שרוב מי שבשנה רגילה מגיש בקשות להכרה כנכה צה"ל לא ראוי להיות כזה. נכה צה"ל אמור להיות רק מי שנפגע בקרב או בתאונת אימונים, כל השאר שיטופלו ע"י בט"ל.
  • 1.
    שמואלי 22/01/2024 16:16
    הגב לתגובה זו
    אתם רואים אם לפיד המהולל היה ראש ממשלה אף אחד לא היה ניפגע תראו מה גרמתם לכם שבחרתם את ביבי
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: