חיילי צהל
צילום: דובר צהל

60 פצועים ביום, 4.5 אלף חיילים פצועים מתחילת המלחמה; מה התוספת שתינתן לאגף השיקום?

בוועדת חוץ וביטחון חשפה היום ראש אגף השיקום כי טרם ידוע מה תהיה תוספת התקציב מהאוצר על מנת לטפל בכמות העצומה של הנפגעים. התקציב כיום עומד על 5.5 מיליארד שקל אך לפי הנתונים מאז תחילת המלחמה יש פי 2 פונים לאגף מאשר היו בכל שנת 2022. יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין אמר כי "כוונות טובות זו לא תכנית עבודה, נפעל לכך שיתקבלו תקנים ראויים ותקציב ראוי"
נחמן שפירא | (3)

למרות שתקציב המדינה אושר בממשלה כבר לפני כשבוע, באגף השיקום במשרד הביטחון טרם יודעים מה יהיה תקציבם בשנת 2024. ראש אגף שיקום במשרד הביטחון, עדכנה היום בדיון בוועדת חוץ וביטחון כי תקציב האגף המקורי לשנת 2023 עמד על 5.2 מיליארד שקל, בעוד שהתקציב המעודכן עומד על 5.5 מיליארד שקל, לאחר תוספת של 300 מיליון שקל. לדבריה, התקציב לשנת  2024 נמצא עדיין בדיונים מול האוצר. 

בשביל להבין מדוע צריכים באגף תוספת משמעותית, הציגה ראש האגף נתונים לפיהם בשלושת חודשי הלחימה מאז ה-7.10, נכנסו לטיפול האגף לשיקום במשרד הביטחון פי 2 מטופלים, מאשר בכל שנת 2022. רוב הפצועים המטופלים באגף הינם גברים, חיילי מילואים, כמחציתם עד גיל 30.  אך האם זה אומר שבאוצר יעניקו תקציב כפול לאגף השיקום? אשרי המאמין. כרואים את פערי כוח האדם באגף מבינים שהפערים עצומים.

דובר צהל

 פעילות מבצעית בעזה. צילום דובר צהל

60 פצועים כל יום

לימור לוריא, סמנכ"ל וראש אגף שיקום, הסבירה בדיון כי כיום בטיפול אגף השיקום נמצאים 4,544 חיילים פצועים מהמלחמה, כאשר מידי יום מתווספים 60 פצועים חדשים. אלה מצטרפים ל-62,000 פצועים ותיקים.  ראש האגף הוסיפה ואמרה כי "האגף לא מחכה לפצועים אלא פונה אליהם באופן יזום על מנת לתת מענה מידי הכולל, טיפול רפואי, טיפולים נפשיים לכולם, תשלומי מקדמות וחבילות סיוע כלכלי בתקופת האשפוז. וכי האגף פועל למאבק בבירוקרטיה כך שקודם יחל השיקום שיקום, אחר כך ועדות".

 

חסרים מאות תקנים

על פי הערכת האגף, היקף הבקשות צפוי לגדול מכ-5,000 בממוצע בשנה עד כ-20,000 בשנת 2024, כאשר לאחר מכן התייצבות על שגרה חדשה של 8,000 בקשות בשנה.

בדיון בוועדה ניתנו נתונים גם על החוסר בכוח האדם של עובדים סוציאליים, כאשר היחס מטפל/מטופל עומד על 1:850, ואילו של עובדי רווחה שירותי רפואה היחס עומד על 1:1,200. לדברי לוריא נדרשת תוספת של לפחות 150 תקנים.  במקביל לתוספת התקנים הנדרשת, ציינה כי הם נערכים באגף לשינוי תצורת מבנה השירות באגף.

עידן קלימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל אמר  "כמו כל המדינה הארגון הוא לא אותו ארגון מאז ה-7.10. זרקנו לפח את כל התוכניות של 2024 ובנינו תוכנית מותאמת שכוללת:  הגדלת כוח האדם בארגון – גידול מאסיבי בכמות המטפלים בנפגעי פוסט טראומה ורכזי הצעירים, התאמה ושיפוץ מבנים  שיפוצים בבתי הלוחם והתאמתם לצרכים המשתנים". 

רס"ן מיטל סלע מהאגף עדכנה בדיון כי לפני ה-7.10 היו 200 אנשי קבע בשיקום, ואילו מאז התווספו אליהם עוד 300. לדבריה, צה"ל זקוק למשאבים רבים וכוח אדם רב על מנת להתמודד עם המספרים האלה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

לבד באירוע

קלימן הוסיף כי "התחושה היא שאנחנו די לבד באירוע הזה. אנחנו לא מרגישים שיועצים משפטיים ואנשי כספים באים ושואלים מה צריך? הם יותר עסוקים בלהגיד לנו מה לא. צריך להתעקש שהתקציב של אגף השיקום יהיה צבוע.  אם אגף השיקום לא יקבל לפחות 200 תקנים חדשים, אנחנו נהיה פה עוד שנתיים באותם דיונים עם אותם אנשים מתוסכלים".

איימי פלמור, יו"ר נט"ל ציינה כי  "כשכיהנתי כמנכ"לית משרד המשפטים גייסנו תוך שלושה שבועות עובדים זמניים, אנחנו מכירים את הפחד של האוצר בגיוס כוח אדם אבל יש לזה פתרונות. אין שום הסבר למה לא גויסו אנשים וצריך להבין שאין קסמים בעניין הזה, אי אפשר לתת מענה לכל כך הרבה אנשים מבלי שיש מספיק כוח אדם לטפל בהם. הכותרת של הדיון היה צריכה להיות כלכלת חימושים, הטיפול והמענה לפצועים הוא הדבר שממשיך לקיים את החברה במדינת ישראל. יש מסה גדולה שאפשר לתת למה מענה בשלבים מיידים כדי שלא תתקבע פוסט טראומה. אי אפשר לקיים את כל המעגל הזה רק על בסיס תרומות. בנט"ל 80% מהטיפול הקליני מומן על ידי תרומות ואין לנו פנים לבוא לתורמים כשזה המצב".

לוריא הוסיפה כי "המלחמה הובילה לגידול חסר תקדים בהיקף האנשים המטופלים באגף ואנו צופים שינוי בתמהיל האוכלוסייה המטופלת באגף ונערכים למתן מענים מותאמים. היקף האנשים שיתמודדו עם בעיות נפשיות במדינה מחייב מענה ברמה הלאומית. שיתוף הפעולה עם צה"ל וארגון נכי צה"ל - מוכיח את עצמו בשטח ואנו מברכים על כך"

 

חובות של מיליונים

במהלך הדיון שמעו חברי הוועדה סיפורים אישיים של הלומי קרב, ושל הורים ונשים להלומי קרב ואת האתגרים איתם הם מתמודדים. אחד מהם אמר: "אין לי כסף לאוכל ואני צריך לעבור ועדות, אני לא קם בבוקר, אני לא מסוגל לקום בבוקר בלי לשתות בקבוק. המדינה הפכה אותי לאלכוהוליסט. מי יקח אחריות על כמעט מיליון שקל חובות שנכנסתי בגלל שהלכתי להיהרג בשביל כולם פה".

אחר הוסיף, "אני מפחד ללכת לישון עם אשתי מכיוון שלילה אחד חנקתי אותה מתוך שינה. יש לי ילד בן 4 ואני כבר רואה את הסימנים שהוא מתחיל לפתח. יש לי תינוק שאני לא מסוגל לשמוע אותו בוכה, זה מעלה לי זיכרונות. אל תפרידו בין הפצועים פיזית לבין הפוסט טראומה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כ חלק קטן מ ההוקרה ל לוחמים חובה לאפשר לפצועים בית פרטי (ל"ת)
    YL 22/01/2024 21:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבישלום 22/01/2024 17:36
    הגב לתגובה זו
    ובוודאי שרוב מי שבשנה רגילה מגיש בקשות להכרה כנכה צה"ל לא ראוי להיות כזה. נכה צה"ל אמור להיות רק מי שנפגע בקרב או בתאונת אימונים, כל השאר שיטופלו ע"י בט"ל.
  • 1.
    שמואלי 22/01/2024 16:16
    הגב לתגובה זו
    אתם רואים אם לפיד המהולל היה ראש ממשלה אף אחד לא היה ניפגע תראו מה גרמתם לכם שבחרתם את ביבי
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

קמעונאות
צילום: Pixbay

עלייה של 4.9% בפדיון רשתות השיווק ברבעון השלישי של 2025

על פי נתוני הלמ"ס, נרשם גידול מתון בקצב המכירות בהשוואה לרבעון הקודם; סקטור המזון רשם עלייה של 3.1%

רן קידר |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני הפדיון של רשתות השיווק לרבעון השלישי של השנה, עבור החודשים יולי עד ספטמבר 2025, מהם עולה כי רשתות השיווק רשמו עלייה במכירות של 4.9% (במחירים קבועים, בחישוב שנתי), זאת לאחר עלייה גבוהה יותר של 7.4% ברבעון הקודם, שכיסה את אפריל עד יוני. 

גם בחתך שסוקר מזון בלבד נרשמה מגמת צמיחה, אם כי בקצב מתון יותר: עלייה של 3.1% בנתוני המגמה, בהשוואה לעלייה של 4.0% ברבעון הקודם. 

גם בניכוי עונתי, המגמה זהה, היות ועד אוגוסט נרשמה עלייה של 2% בסך כל ההוצאות (לא כולל דלק), ואילו עד ספטמבר הנתונים עלו לעלייה של 2.7%. גם סקטור המזון, בניכוי עונתי, הציג את אותה המגמה כשעלה עד אוגוסט ב-0.8% ואילו בספטמבר הוסיף 1.3%. 

על פי הנתונים הללו, ולאור מדד המחירים לצרכן שהראה עליה במחירי הירקות הטריים, אך ירידה במחירי הפריות הטריים והמשקאות, ניתן להבין כי העלייה בפדיון אינה בהכרח נובעת מעליית מחירים, אלא לצריכה מוגברת. 

עם זאת, מבט על גרף הפדיונות מראה עלייה ברורה בפדיונות מאז פרוץ המלחמה ב-7.10.23: 


נתוני הפדיון ברשתות השיווק מתייחסים לרשתות המתמחות במזון ולרשתות המתמחות במוצרים אחרים: מוצרי טקסטיל והלבשה, הנעלה, מוצרים בני קיימה, כלי בית ו"שונות" - מוצרי קוסמטיקה, תרופות, צעצועים, ספרים, ציוד משרדי ואופטיקה. פדיון הרשתות המוגדרות כרשתות מזון כולל את הפדיון גם ממכירת חומרי ניקוי ומוצרים אחרים. השינויים בערך המכירות ברשתות אלה אינם משקפים בהכרח את השינויים בערך המכירות של מוצרי צריכה בכלל המסחר הקמעוני. זאת, כאשר יש מעבר של קונים ממסגרת המסחר הקמעוני האחר למסגרת חנויות של רשתות השיווק הנחקרות, מסיבות שונות, למשל: פתיחת סניפים חדשים, רכישה של חנויות קיימות וסגירת סניפים. הנתונים, הנאספים מדי חודש מרשתות השיווק על ידי סוקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משמשים כאינדיקטור לצריכה הפרטית. נתונים אלה מקדימים בחודש את הנתונים של פדיון המסחר הקמעוני ממקורות מע"מ, המשמשים גם הם כאינדיקטור נוסף.