מייק בן ארי
צילום: אתר EGFE

מיידוף הישראלי - כתב אישום נגד מיכאל בן ארי בגין הונאת משקיעים במאות מיליוני שקלים

בן ארי הוסגר בסוף השבוע לישראל לאחר שנמלט מישראל בחודש מאי 2021; על לפי כתב האישום גייס בן ארי סכומי עתק של למעלה מ-550 מיליון שקל מכ-960 משקיעים, תוך הבטחות שווא לתשואה חריגה

דור עצמון |

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד מיכאל (מייק) בן ארי, הבעלים והמנהל של חברת EGFE בגין עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמכים בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות ועבירות הלבנת הון. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים.

בן ארי הוסגר בסוף השבוע לישראל לאחר שנמלט מישראל בחודש מאי 2021, תוך שימוש בדרכון מזויף ולמרות קיום עיכוב יציאה מן הארץ נגדו. בחודש יוני האחרון נעצר בן ארי במעבר הגבול בבוסניה והרצגובינה, וביום 17.7.2022 הוגשה בקשת הסגרה בעניינו על ידי המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה לרשויות בבוסניה והרצגובינה. בסוף השבוע האחרון הסתיימו הליכי ההסגרה ובן ארי הגיע לישראל.

על לפי כתב האישום גייס בן ארי סכומי עתק של למעלה מ-550 מיליון שקל מכ-960 משקיעים, תוך הבטחות שווא לתשואה חריגה כתוצאה מהשקעות בסיכון נמוך, ומסירת מצגים כוזבים בדבר אופי ההשקעה ונזילותם המיידית של כספי המשקיעים. אפיק ההשקעה המרכזי שהוצג למשקיעים על ידי בן ארי היה קרן בלו ריבר האמריקנית, אשר הוצגה למשקיעים על ידי בן ארי כקרן המשקיעה באגרות חוב מוניציפליות אמריקניות בעלות דירוג גבוה. חרף העובדה שלמשקיעים הוצג שכספם יושקע בקרן בלו ריבר, לבן ארי לא היה כל קשר עם הקרן, לכל המאוחר החל משנת 2008, ומאז חדל להעביר אליה את כספי הלקוחות.

לאור האמור, גיוס המשקיעים נעשה על בסיס מצגים כוזבים שהציג להם בן ארי, ובהם הבטחות שווא לפיהן ההשקעה בקרן מובטחת, כספי המשקיעים מוחזקים בנאמנות על ידי החברה אך מצויים כל העת בבעלות המשקיעים וכי החברה ערבה למלוא סכום ההשקעה. חלק מן המסמכים שהוצגו למשקיעים על מנת לשכנע אותם להשקיע את כספם בחברה היו מסמכים מזויפים. בפועל, בניגוד למצגים שהוצגו למשקיעים, נהג בן ארי בכספי המשקיעים כבשלו והשתמש בהם בהתאם לצרכיו ורצונותיו. בן ארי פעל ב"שיטת הפירמידה" בכך ששילם לחלק מהמשקיעים את הריבית התקופתית או פרע את הקרן בעת שנדרשה באמצעות כספי משקיעים אחרים. בנוסף, בן ארי העביר את הכספים שגויסו מן המשקיעים לחשבונות בנק בשליטתו והשקיע אותם בנכסים ומיזמים שחרגו מהמצגים שהוצגו למשקיעים ואף רשם את חלקם על שמו הפרטי. כמו כן, בן ארי השתמש בכספי המשקיעים לשורה ארוכה של שימושים אישיים, ביניהם רכישת נכסי נדל"ן והענקת הלוואות פרטיות למקורביו. יצוין כי במשך השנים הושבו למשקיעים כספים בסכום של כ-265 מיליון שקל.

לבן ארי מיוחסת גם עבירה של זיוף דרכון בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות. זאת לאחר, בחודש מאי 2021, לאחר שנחקר באזהרה ועל אף שידע שמתקיימת נגדו חקירה פלילית, יצא בן ארי מישראל באמצעות דרכון מזויף של חברו נחום אייזנשטאט תוך שהוא מתחזה לו ומפר את התנאים המגבילים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט (ביניהם עיכוב יציאה מהארץ וערבות בנקאית בסך 2 מיליון שקל). יצוין כי אייזנשטאט הודה והורשע זה מכבר בעניין זה.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים, שהוגשה במקביל, צוין כי: "כאמור מעשיו של המשיב מעידים בבירור על מסוכנותו. המשיב רימה מאות משקיעים באופן בוטה במהלך תקופה ממושכת, רכש את אמונם, ופיתה אותם להשקיע באמצעותו מאות מיליוני שקלים, אף שבשום שלב לא הייתה לו כוונה למלא אחר ייעוד ההשקעה המובטח, והוא עשה בכספם ככל העולה על רוחו. כשרשת החשדות התהדקה סביבו, קם ונמלט מן הארץ ומאימת הדין, תוך השארת מאות משקיעים מול שוקת שבורה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

מיכל כהן
צילום: אביגיל פיפרנו באר

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים

רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים

מנדי הניג |

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות. 

בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים. 

זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.

השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים,  במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.

המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים.  ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.