מיידוף הישראלי - כתב אישום נגד מיכאל בן ארי בגין הונאת משקיעים במאות מיליוני שקלים
בן ארי הוסגר בסוף השבוע לישראל לאחר שנמלט מישראל בחודש מאי 2021; על לפי כתב האישום גייס בן ארי סכומי עתק של למעלה מ-550 מיליון שקל מכ-960 משקיעים, תוך הבטחות שווא לתשואה חריגה
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד מיכאל (מייק) בן ארי, הבעלים והמנהל של חברת EGFE בגין עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמכים בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות ועבירות הלבנת הון. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים.
בן ארי הוסגר בסוף השבוע לישראל לאחר שנמלט מישראל בחודש מאי 2021, תוך שימוש בדרכון מזויף ולמרות קיום עיכוב יציאה מן הארץ נגדו. בחודש יוני האחרון נעצר בן ארי במעבר הגבול בבוסניה והרצגובינה, וביום 17.7.2022 הוגשה בקשת הסגרה בעניינו על ידי המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה לרשויות בבוסניה והרצגובינה. בסוף השבוע האחרון הסתיימו הליכי ההסגרה ובן ארי הגיע לישראל.
על לפי כתב האישום גייס בן ארי סכומי עתק של למעלה מ-550 מיליון שקל מכ-960 משקיעים, תוך הבטחות שווא לתשואה חריגה כתוצאה מהשקעות בסיכון נמוך, ומסירת מצגים כוזבים בדבר אופי ההשקעה ונזילותם המיידית של כספי המשקיעים. אפיק ההשקעה המרכזי שהוצג למשקיעים על ידי בן ארי היה קרן בלו ריבר האמריקנית, אשר הוצגה למשקיעים על ידי בן ארי כקרן המשקיעה באגרות חוב מוניציפליות אמריקניות בעלות דירוג גבוה. חרף העובדה שלמשקיעים הוצג שכספם יושקע בקרן בלו ריבר, לבן ארי לא היה כל קשר עם הקרן, לכל המאוחר החל משנת 2008, ומאז חדל להעביר אליה את כספי הלקוחות.
לאור האמור, גיוס המשקיעים נעשה על בסיס מצגים כוזבים שהציג להם בן ארי, ובהם הבטחות שווא לפיהן ההשקעה בקרן מובטחת, כספי המשקיעים מוחזקים בנאמנות על ידי החברה אך מצויים כל העת בבעלות המשקיעים וכי החברה ערבה למלוא סכום ההשקעה. חלק מן המסמכים שהוצגו למשקיעים על מנת לשכנע אותם להשקיע את כספם בחברה היו מסמכים מזויפים. בפועל, בניגוד למצגים שהוצגו למשקיעים, נהג בן ארי בכספי המשקיעים כבשלו והשתמש בהם בהתאם לצרכיו ורצונותיו. בן ארי פעל ב"שיטת הפירמידה" בכך ששילם לחלק מהמשקיעים את הריבית התקופתית או פרע את הקרן בעת שנדרשה באמצעות כספי משקיעים אחרים. בנוסף, בן ארי העביר את הכספים שגויסו מן המשקיעים לחשבונות בנק בשליטתו והשקיע אותם בנכסים ומיזמים שחרגו מהמצגים שהוצגו למשקיעים ואף רשם את חלקם על שמו הפרטי. כמו כן, בן ארי השתמש בכספי המשקיעים לשורה ארוכה של שימושים אישיים, ביניהם רכישת נכסי נדל"ן והענקת הלוואות פרטיות למקורביו. יצוין כי במשך השנים הושבו למשקיעים כספים בסכום של כ-265 מיליון שקל.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- הונאה של 40 מיליארד דולר מגיעה לסיומה - דון קוון נשלח ל-15 שנות מאסר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבן ארי מיוחסת גם עבירה של זיוף דרכון בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות. זאת לאחר, בחודש מאי 2021, לאחר שנחקר באזהרה ועל אף שידע שמתקיימת נגדו חקירה פלילית, יצא בן ארי מישראל באמצעות דרכון מזויף של חברו נחום אייזנשטאט תוך שהוא מתחזה לו ומפר את התנאים המגבילים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט (ביניהם עיכוב יציאה מהארץ וערבות בנקאית בסך 2 מיליון שקל). יצוין כי אייזנשטאט הודה והורשע זה מכבר בעניין זה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים, שהוגשה במקביל, צוין כי: "כאמור מעשיו של המשיב מעידים בבירור על מסוכנותו. המשיב רימה מאות משקיעים באופן בוטה במהלך תקופה ממושכת, רכש את אמונם, ופיתה אותם להשקיע באמצעותו מאות מיליוני שקלים, אף שבשום שלב לא הייתה לו כוונה למלא אחר ייעוד ההשקעה המובטח, והוא עשה בכספם ככל העולה על רוחו. כשרשת החשדות התהדקה סביבו, קם ונמלט מן הארץ ומאימת הדין, תוך השארת מאות משקיעים מול שוקת שבורה".
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
