הרצת המניות בפסגות: השופט כבוב גזר על 2 הנאשמים עונשי מאסר חסרי תקדים
פסגות שופט בית המשפט המחוזי בת"א חאלד כבוב גזר היום עונשים כבדים וכנראה חסרי תקדים על שני הנאשמים בפרשת הרצת המניות בבית ההשקעות פסגות. כבוב גזר 4.5 שנות מאסר על דוד אדרי (54), סמנכ"ל הברוקראז' לשעבר בפסגות, ו-2.5 שנות מאסר (30 חודשי מאסר) על שי בן דוד, מנהל חדר המסחר לשעבר בפסגות, שהורשעו בשלושה אישומים שונים בעבירות הרצת אג"ח ומרמה. בנוסף, על אדרי נגזר קנס של 4.5 מיליון שקל ועל בן דוד 1.75 מיליון שקל.
כבר בתחילת דבריו של השופט כבוב היה ברור שהכיוון הוא ענישה חמורה. "התגמול הישיר של דוד אדרי, סמנכ"ל הברוקראז' של פסגות, ושל שי בן דוד, מנהל חדר המסחר, בעקבות התרמית עמד על מיליוני שקלים", כך אמר כבוב והוסיף כי פרשת הרצת המניות בפסגות היא חמורה יותר מפרשת הרצת המניות בחברת מנופים (אז נשלח ג'קי בן זקן ל-3 שנות מאסר).
כזכור, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כיהן אדרי כסמנכ"ל ברוקראז' בבית ההשקעות פסגות וכן ניהל את חשבון הנוסטרו של פסגות, בעוד שבן דוד כיהן כמנהל חדר ברוקראז' בפסגות. הנאשמים פעלו במשותף כדי להשפיע על שערי איגרת חוב ממשלתית לקראת מכרז החלף שביצע משרד האוצר בספטמבר 2007. לפי התכנית המשותפת, בימים שקדמו למכרז ביצעו הנאשמים עסקאות רבות, בהיקפים גדולים, על מנת להשפיע על שערי איגרת חוב שהשתתפה במכרז. בנוסף לתכנית המשותפת, פעלו אדרי ובן דוד במטרה להשפיע על שערי איגרות חוב נוספות שהשתתפו במכרז. פעילויות אלה שיפרו את יחס ההמרה לו זכו הנאשמים במכרז, והשיאו לפסגות רווחים משמעותיים.
באישום נוסף נאשמו השניים בביצוע עסקאות בהיקפים גדולים במטרה להעלות את שער איגרת החוב דלק נדל"ן, וזאת על רקע סיכום מוקדם עם מנכ"ל דלק נדל"ן, הלל רוז'נסקי, שהתחייב לרכוש את האג"חים במחיר גבוה יותר מהמחיר בשוק. לפי אישום שלישי, אדרי ביצע פעילות מסחר תרמיתית, תוך ביצוע עבירת מרמה והפרת אמונים כלפי פסגות. בדצמבר 2008 רכש אדרי אג"ח לחשבונו הפרטי, ולאחר מכן ביצע במשך כשלושה שבועות רכישות מסיביות של אג"ח זה באמצעות חשבון הנוסטרו של פסגות שהיה בשליטתו, במטרה להעלות את שער האג"ח. לאחר מכן, הקדים ומכר את האג"ח תוך גריפת רווחים משמעותיים, ורק לאחר מכן, ולאחר שמכירותיו גרמו לירידות שערים של האג"ח, מכר את האג"ח מחשבון הנוסטרו.
- הקונצנזוס מתייצב: הנתונים תומכים בהפחתת ריבית כבר ביולי
- הבסיס של תיק ההשקעות הוא מדדים, ואחר כך הרפתקאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) נמסר: "מדובר בפרשה חמורה העוסקת ביכולתם של גופים פיננסיים גדולים להשפיע על שוק ההון לתועלתם הפרטית של בעלי התפקידים המכהנים בהם. אותם בעלי תפקידים הם שומרי הסף, מתפקידם לנהוג בניקיון כפיים, אחרת יפגעו בצורה ממשית באמון הציבור בשוק ההון. לאחר חקירה מסועפת ומורכבת הובאו הנאשמים לדין, הורשעו והיום אף נגזרו עליהם עונשי מאסר משמעותיים, לצד קנסות גבוהים. הפרשה נושאת השפעה על תקינות והגינות שוק ההון, כאשר במסגרתה נקבע כי האיסור לביצוע פעילות תרמיתית משתרע גם על פעילותם של גופים מוסדיים גדולים. כך, גזר הדין משמש תמרור אזהרה לבעלי תפקידים וגופים גדולים אשר בעתיד יבקשו להשתמש בכוחם הרב לצורך השפעה פסולה על השוק, ומעיד כי אלו לא יתחמקו מן הדין גם בחלוף זמן מביצוע העבירות".
- 8.לב עמיץ 27/04/2017 16:56הגב לתגובה זוהם פושעים, רוצחים, מחבלים, הם גונבי הפנסיה שלנו ושל ילדינו ונכדיינו.יש לרמוס אותם. כל הכבוד לשופט האמיץ. מקווה שזה ירתיע גנבים הבאים
- 7.קוקו 27/04/2017 14:39הגב לתגובה זולפי דעתי אם שם יותר פולני אולי היה מקבל עבודות שירות של 6 חודשים אבל למרוקאים יש תעריף מיוחד וכבוב הוא שופט של הממסד...
- 6.מה שמותר לבנק ישראל (ל"ת)כישלון מקומי 27/04/2017 13:12הגב לתגובה זו
- 5.מושיקו 27/04/2017 12:39הגב לתגובה זובדיוק כמו 2 הנוכלים האלה, בנק ישראל משתמש שימוש פסול ברכישת דולרים ובקביעת הריבית במשק. אלא מאי, התערבות אחת לא חוקית (ובצדק) והשנייה היא אותו סוג תרמית, אך בחסות החוק!!!
- 4.אולי אינטרסים זרים-אישיים (ל"ת)ישרא 27/04/2017 12:25הגב לתגובה זו
- 3.בדואי ? 27/04/2017 11:42הגב לתגובה זוזה פיל עם אינטרסים לא ישראלים
- 2.אלו עונשים זה בדיחה בארצות הברית היו מקבלים 20 שנה (ל"ת)תום 27/04/2017 11:24הגב לתגובה זו
- 1.חאלד 27/04/2017 10:27הגב לתגובה זוכשזה מגיע לבעלי החברות הוא רחמן בן רחמנים,ראו נאשמי פרשת "גבעוני" ו"הבי" שקבלו עונשים מגוחכים.
- יעל 27/04/2017 12:55הגב לתגובה זויגרמן נדון באותה פרשה לשש שנות מאסר! הבי נדון למאסר וגם גבעוני נדון לשנתיים. אתה פשוט מבולבל. כנראה שלקחת את הכדור הצהוב הבוקר (במקום האדום). כדאי לברר עובדות לפני שאתה מברבר עצמך לדעת.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
