אנליסטים: "מניית כיל כבר תימחרה פחד מששינסקי, ההודעה היום היא חיובית"
הבוקר נודע על כך שמשרד האוצר חתם על ההסכם למימון קציר המלח והעלאת התמלוגים למדינה עם כיל. האנליסטים מתייחסים להודעה כחדשות חיוביות לחברה כשמציינים שעול כבד הוסר מהמניה. במסגרתם ההסכם תשלם כיל תוספת של יותר מ-5 מיליארד שקל עד תום תקופת הזיכיון.
כיל תישא בעלויות של 3.04 מיליארד שקל של עלות קציר המלח ושיעור התמלוגים שתשלם החברה למדינה יוכפל מ-5% ל-10% זאת עד רמה של 3 מיליון טונות לשנה. ההסכם יחול החל משנת 2010 בהתאם לתביעת המדינה. משנת 2012 ההסכם יחול על הפקה הגבוהה מ-1.5 מיליון טון בשנה.
גיל בשן, אנליסט ב-IBI, התייחס למהלך בשיחה עם Bizportal: "בסך הכל מדובר בהודעה חיובית לחברה והסוגיית שאופיינה בחוסר הוודאות שהעיבה על המניה מסתיימת. אציין כי ההודעה מתומחת באופן מלא ואף יותר מכך במחיר המניה כלומר הפחד מ'ששינסקי' בכיל הובילה לירידות חדות במניה שמשקפות פגיעה חמורה משתהיה בפועל".
גלעד אלפר, אנליסט באסקלנס: "בלי שום ספק מדובר בהסכם מעולה לכיל והרבה יותר טוב מהצפי. עד לפני שבועיים היינו בטוחים כי התמלוגים יעלו לפחות ל-10% לכל הכמות שיוצאת מים המלח והיו חששות מעוד מס רווחים. מדובר ברע במיעוטו באקלים הציבורי של היום למרות שבעיני כיל זה יכול להראות כלא הוגן כיוון שהמדינה מפרה כאן הסכם".
אמיר אדר, אנליסט במגדל שוקי הון: "תחת ההנחה כי הסכם זה יתקבל ויעבור הרי שישנה כאן התבהרות אשר לה ציפו משקיעים רבים ככלל ומשקיעים המוכוונים לסקטור הדשנים בפרט. מבחינת המניה מדובר בחדשות טובות אולם אין הפתעות של ממש שכן עיקרי ההסכם כבר היו באוויר במשך שבועות מספר".
דויטשה בנק: "אנחנו מעריכים כי ההשפעה המשוקללת על הרווח הנקי היא 38 מיליון דולר בערך, או כ-2% מרמת ההכנסה הנוכחית. אנחנו מאמינים כי זה כבר מתומחר במניה וייתכן כי המשקיעים כעת יביעו מעט נחת כאשר המס הוא לא מעל הציפיות".
רון אלקון, אנליסט באפסליון: "החשש העיקרי בשוק היה מפני העלאה חדה בהרבה של התמלוגים. על פי ההסכם בערך מחצית מכמות האשלג שכי"ל מייצרת בישראל תמשיך לשלם את שיעור התמלוגים הישן. חשוב לזכור כי חטיבת הדשנים אחראית רק על כשני שלישים ממכירות כי"ל, ובנוסף שליש מדשן האשלג מופק ע"י כי"ל במכרות בספרד ובאנגליה שאינם רלבנטיים לעניין התמלוגים בישראל, כך ששיעור התמלוגים האפקטיבי של כי"ל צפוי לעלות באחוז עד שניים בלבד".
מי שעוד התייחס להסכם, זה כרמל שאמה-הכהן, יו"ר ועדת הכלכלה. לדבריו, "ההסכם בין מפעלי ים המלח לבין משרד האוצר הוא היסטורי ומבורך - אולם ראוי שיעוגן בחקיקה. יש לשבח את מפעלי ים המלח שפנו להדברות תחת התנצחות והגיעו להסכם טוב עם משרד האוצר, אולם אינני סבור שיש להותיר את ההסדר בהחלטת ממשלה, שאז קל מאד לפתוח אותו מחדש לתספורת מאוחרת ככל שיהיה שינוי בזהות נושאי המשרה במשרד האוצר. מדובר באינטרסים כבדי משקל הקשורים במשאב טבע חשוב, ולכן חשוב לעגן ההסכם בחקיקה .
במהלך הדיון בעניין בועדת הכלכלה טענו נציגי האוצר כי מדובר בהצעת חוק תקציבית, לפיכך הציע היו ר שאמה-הכהן, על מנת שלא להכביד על המדינה, כי מפעלי ים המלח יישאו ב-100% מעלות קציר המלח, כאשר שר האוצר יהיה רשאי, באישור הועדה, להחליט שהמדינה תישא ב-10% מהעלות, ובסכום שלא יעלה על 150,000,000 שקלים. הצעתו התקבלה.
- 9.יעל 28/12/2011 17:10הגב לתגובה זוהמשקיעים אכלו חרא לא לקנות יותר את המניה הרסו את טבע הורסו את כיל הכל חרא
- 8.לתשובה- פנה לבגץ להיטל 0 בגז כמו בכיל (ל"ת)ישראל ישראלי 28/12/2011 10:49הגב לתגובה זו
- 7.הכל אינטרסים 28/12/2011 10:41הגב לתגובה זואז מה חשבתם שיגידו שלא טוב? הכל אינטרסים!
- 6.חזי 28/12/2011 10:40הגב לתגובה זוישראל-מדינת השחיתות והמיסים
- 5.חזי 28/12/2011 10:39הגב לתגובה זובעזרתו של שטייניץ. הוא נלחם כאריה במשקיעי הגז הקטנים והוציא מהם 80 אחוז מיסים. וכאן השאגות הפכו לענות חלושה ובקושי השיג 10 אחוז גם זה על חלק מהכמות בלבד. העיקר שהוא הצטייר בתקשורת כאריה שנלחם בשבילנו נגד הטייקונים...
- ערן 28/12/2011 14:37הגב לתגובה זומה שעשו לחברות הגז/נפט בהחלט איננו מוצדק ומדובר על קומוניזם והלאמה לשמה (מעבר כמובן להפרת הסכמים שבזה הממשלה מתמחה). ההסדר לגבי כ" ל כולל את שיעור התמלוגים מהגבוהים בעולם, תשלום רטרואקטיבי, כמוב הפרת הסכמים מצד המדינה ובאופן חד צדדי וחיוב כי" ל לשלם על נזק ונוהג שהיה נהוג עוד מהקמתה ע" י המדינה (קציר המלח). זה לא הוגן ולא ראוי וזה לא הוגן ולא ראוי. כמו כן, העלאת שיעור מס רווחי הון ל-25% זה אחד המהלכים הכי לא הוגנים והכי טפשיים. כשמס רווחי הון בארץ זהה או גבוה מברוב העולם המערבי, אין שום סיבה להשקיע בארץ (למעט בחברות בודדות שמניחים שיניבו תשואות פנומנליות). אני הורדתי את שיעור ההחזקה במניות ישראליות בארץ מכ-30% מהתיק לכ-5% והיד עוד נטויה, במקביל הגדלתי את החלק המנייתי בארה" ב מכ-40% לכ-60%. כל עוד מס רווחי הון ישאר בץ ברמות הגזל הנכחיות, ברור שלא אחזיר כספים לארץ. בכלל, עם רוחות הקומוניזם שנוזבות במחוזותינו, נראה לי סביר מאוד שאאלץ בקרוב לחזור לארץ ממנה עליתי רק לפני כ-15 שנה, לקנדה (או לארה" ב). פשוט עצוב מה שנהיה מהמדינה הזאת...
- גם הפעם השקשוקה היצליחה (ל"ת)ישראל ישראלי 28/12/2011 10:51הגב לתגובה זו
- 4.שוב עופא עושים בית ספר למדינה (ל"ת)שלא כמו בתחום הגז 28/12/2011 10:06הגב לתגובה זו
- 3.זה חדשות טובות? 28/12/2011 09:58הגב לתגובה זוזה שיודעים מה קורה עכשיו זה לא חדשות טובות עכשיו יודעים שהמשקיעים יקבלו דיבידנד עלוב . מה חשבתם שהם גם ישלמו למדינה וגם למשקיעים? טיפשים
- סימה 28/12/2011 10:40הגב לתגובה זו. .אם לא ם מהבורסה ך מסיהחמדנות הנלוזה של מדינה-ששינסקי, מניות הגז היו עולות , אבל המדינה לא מעונינת שהאזרחים ירוויחו קצת, כי צריך מסים,מסים מסים מכל הכיוונים ומכל דבר שכבר שולמו המסים. עובדו הציאבון גדל עוד ועד עד שהגיעו ל25%. ייתכן שמסים יגיעו עד 60% ומי יעמור את הפריץ?
- 2.לא להאמין לאנליסטים מלכודת כיל בדרך (ל"ת)כיל מסלול ירידה 28/12/2011 09:57הגב לתגובה זו
- 1.קשקשנים 28/12/2011 09:56הגב לתגובה זוהמשקיעים במניה יפגעו ההנהלה לא תיפגע מי שירויח זה המדינה זה על חשבון המשקיעים מה לא הבנתם? המניה צריכה לרדת לפחות לשער 3700 עוד יהיו דוחות רעים. כיל גמרה את הקרירה בישראל. מה לא הבנתם?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
