גיא דובז'ינסקי: "הציבור תמיד מחוץ לבורסה רק בעיצומו של המשבר"
"קריסת השווקים הביאה עמה את המניות לרמות שפל שלא נראו על המסכים מזה כמה שנים ובוודאי לא מוכרות למנהלי ההשקעות ולאנליסטים הפחות מנוסים בקרבינו שמככבים בכלי התקשורת". כך אומר גיא דובז'ינסקי, מנהל השקעות ראשי בבנק אוצר החייל, במאמר שפרסם תחת הכותרת "דלתות מסתובבות".
אלו שחוו שוק שוורי בחמש השנים האחרונות ונתקלים לראשונה בהתנהגות שוק דובי בו כל התיאוריות הכלכליות מאבדות את ערכם וניהול הכסף הופך להיות כמעט בלתי אפשרי. האנליסטים ומנהלי ההשקעות הפונדמנטליסטים שהיו ל"הטאלאנטים" של בתי ההשקעות בשנים האחרונות שמאמינים בניתוח פיננסי מעמיק של הדוחות הכספיים הם אלו שהיו אמורים לבדוק ולנתח את הסיכון בניירות הערך בתיקי ההשקעות שאת הפסדיו לא ניתן יהיה להחזיר בשנים הקרובות, אומר דובז'ינסקי.
"ישנן תכונות הרבה יותר רלוונטיות לניהול השקעות מאשר היכולת לנתח כלכלית דוח פיננסי כגון גמישות מחשבתית, סבלנות, ניסיון, הכרת שווקים וחברות ואינטליגנציה רגשית. היכולת לנהל כסף תחת לחץ בריא ומתון היא זכות נדירה נוכח התחרות הקשה בין בתי ההשקעות".
תופעה נוספת שיש לתת עליה את הדעת, אומר דובז'ינסקי, היא החסרון לגודל. כשמחזורי הבורסה מידלדלים לא מתאפשרת פעילות דינאמית בשוק לגוף שמנהל מיליארדי שקלים ואין מדובר רק על כסף פנסיוני שאמור להתנייד באיטיות אלא על כסף יותר נזיל .לא כל מה שמתאים לבורסה משוכללת וסחירה כמו בארה"ב מתאים לבורסה הישראלית הצעירה .
"לא צריך לנבור בהיסטוריה כדי למצוא נבואות פיננסיות שנראות כה רחוקות מהמציאות בימינו, עוד ראייה לכך שמיוחס ערך רב מידיי לפאן הכלכלי של המסחר בבורסה.
"עדיין ניתן לקרא ניתוחי אנליסטים שמעיזים להכריז על מכפיל מניה נמוך כזה או אחר כאטרקטיבי למרות שמכפיל הוא נטול ערך לאור כיוון שהצמיחה בעבר של החברות תתקשה לחזור על עצמה בעתיד נוכח המשבר הפיננסי והריאלי הגלובליים, כמו כן יש להיזהר לקרוא לרכוש ניירות עם תשואת דיבידנד אטרקטיבית באופן גורף מאחר וחברות צפויות להקטין את חלוקת הרווחים .
"ציפיות המאקרו והמיקרו קדימה היום, או בשפת המלומדים ה- VISABILITY , הן מאוד נמוכות. ראייה לכך היא שאף בנק ישראל שינה את תחזיות צמיחת המשק ל-2009 שוב בטווח קצר יחסית, משום שהמשבר חזק ומפתיע בעוצמתו מכאן שהתקופה היא מאוד דינאמית וניהול כסף מאתגר היום יותר מתמיד.
"בימים אלה עדיין ניצן למצוא המלצות קנייה גורפות לניירות ערך שמן הסתם נמצאים עדיין בשיעור ניכר אצל חלק מבתי ההשקעות , אותם ניירות שהשוק מתמחר בסיכון גבוה ואף במצב של חדלות פירעון ועל כן מנהלי ההשקעות צריכים להתייחס לחלק מאותן אגרות חוב כאל מניות ולא כאל חלק סולידי בתיק ההשקעות.
נקודה מעניינת נוספת, אומר דובז'ינסקי, היא "שהשוק הסולידי צופה בעיה כלכלית חמורה ביותר אף יותר מאינפלציה ושמה דפלציה, קרי ירידת מחירים, אסון כלכלי מורכב וקשה לפתרון. לא כדאי להתעלם מהשפעת עליית הדולר בימים אלו על מדד המחירים לצרכן , אותו מקדם תמסורת שמגלגל את שע"ח למדד עלול להתגלות כפרוגרסיבי לעלות ולהשפיע יותר על המחירים עם התחזקות הדולר מול השקל, תיתכן התייקרות של מוצרים מיובאים דולר גבוה עלול לסחוף עמו בחזרה את הצמדת הנדל"ן לחוזים דולריים, דולר חזק כיום נתמך על ידי בנק ישראל קבל ועדה ,עודף מצטמצם במאזן התשולמים תומך בדולר גבוה בנוסף המשך ירידת הריבית על השקל שהפתיע בחוזקו לא רק מול הדולר בשנים האחרונות בעוצמה רבה שעלולה להתהפך עם עליית פרמיית הסיכון של מדינת ישראל ולבסוף יש לזכור שבסערה פיננסית עולמית הדולר נחשב לאי מבטחים והופך להשקעה אטרקטיבית.
"כיום עיקר נהירת הכסף היא לשקלים בעיקר ממניעי ביטחון פיננסי אם כי ישנן תשואות ריאליות באג"ח ממשלתיות צמודות במח"מ קצר ובינוני בתשואה גבוהה יותר מאשר באג"ח הממשלתיות השקליות שלא מגינות כלל על המשקיע מפני אינפלציה ועל כן לא בטוח שזה הצעד הפיננסי הנכון במחשבה קדימה מעבר למשבר הנוכחי.
"משקיע שלא נשבה בקסמיהם של הפונדמנטליסטים ,לא נכנע לאופנות השקעה ולתחרות הקשה על תשואות יכל למנוע מלקוחותיו הפסד עצום אם רק היה מקטין סיכון בתיק ההשקעות של לקוחותיו פעולה ודילמה בהחלט לא פשוטות לא בתחילת השנה ובוודאי לא בימים בהם השוק במשבר עמוק ש"אפילו" הפונדמנטליסטים לא חזו בניתוחים "כלכליים" ומעמיקים.
"במשבר הגדול ב –2002 אחוז החשיפה למניות מתוך סך נכסי הציבור היה גבוה יותר מאחוז החשיפה בימים אלה, כל משבר שונה מקודמו למרות כל ניסיונות החיזוי וההשוואה של נביאי השוק, חוץ מעובדה אחת פשוטה וידועה: הציבור תמיד מחוץ לבורסה רק בעיצומו של המשבר.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
