גיא דובז'ינסקי: "הציבור תמיד מחוץ לבורסה רק בעיצומו של המשבר"
"קריסת השווקים הביאה עמה את המניות לרמות שפל שלא נראו על המסכים מזה כמה שנים ובוודאי לא מוכרות למנהלי ההשקעות ולאנליסטים הפחות מנוסים בקרבינו שמככבים בכלי התקשורת". כך אומר גיא דובז'ינסקי, מנהל השקעות ראשי בבנק אוצר החייל, במאמר שפרסם תחת הכותרת "דלתות מסתובבות".
אלו שחוו שוק שוורי בחמש השנים האחרונות ונתקלים לראשונה בהתנהגות שוק דובי בו כל התיאוריות הכלכליות מאבדות את ערכם וניהול הכסף הופך להיות כמעט בלתי אפשרי. האנליסטים ומנהלי ההשקעות הפונדמנטליסטים שהיו ל"הטאלאנטים" של בתי ההשקעות בשנים האחרונות שמאמינים בניתוח פיננסי מעמיק של הדוחות הכספיים הם אלו שהיו אמורים לבדוק ולנתח את הסיכון בניירות הערך בתיקי ההשקעות שאת הפסדיו לא ניתן יהיה להחזיר בשנים הקרובות, אומר דובז'ינסקי.
"ישנן תכונות הרבה יותר רלוונטיות לניהול השקעות מאשר היכולת לנתח כלכלית דוח פיננסי כגון גמישות מחשבתית, סבלנות, ניסיון, הכרת שווקים וחברות ואינטליגנציה רגשית. היכולת לנהל כסף תחת לחץ בריא ומתון היא זכות נדירה נוכח התחרות הקשה בין בתי ההשקעות".
תופעה נוספת שיש לתת עליה את הדעת, אומר דובז'ינסקי, היא החסרון לגודל. כשמחזורי הבורסה מידלדלים לא מתאפשרת פעילות דינאמית בשוק לגוף שמנהל מיליארדי שקלים ואין מדובר רק על כסף פנסיוני שאמור להתנייד באיטיות אלא על כסף יותר נזיל .לא כל מה שמתאים לבורסה משוכללת וסחירה כמו בארה"ב מתאים לבורסה הישראלית הצעירה .
"לא צריך לנבור בהיסטוריה כדי למצוא נבואות פיננסיות שנראות כה רחוקות מהמציאות בימינו, עוד ראייה לכך שמיוחס ערך רב מידיי לפאן הכלכלי של המסחר בבורסה.
"עדיין ניתן לקרא ניתוחי אנליסטים שמעיזים להכריז על מכפיל מניה נמוך כזה או אחר כאטרקטיבי למרות שמכפיל הוא נטול ערך לאור כיוון שהצמיחה בעבר של החברות תתקשה לחזור על עצמה בעתיד נוכח המשבר הפיננסי והריאלי הגלובליים, כמו כן יש להיזהר לקרוא לרכוש ניירות עם תשואת דיבידנד אטרקטיבית באופן גורף מאחר וחברות צפויות להקטין את חלוקת הרווחים .
"ציפיות המאקרו והמיקרו קדימה היום, או בשפת המלומדים ה- VISABILITY , הן מאוד נמוכות. ראייה לכך היא שאף בנק ישראל שינה את תחזיות צמיחת המשק ל-2009 שוב בטווח קצר יחסית, משום שהמשבר חזק ומפתיע בעוצמתו מכאן שהתקופה היא מאוד דינאמית וניהול כסף מאתגר היום יותר מתמיד.
"בימים אלה עדיין ניצן למצוא המלצות קנייה גורפות לניירות ערך שמן הסתם נמצאים עדיין בשיעור ניכר אצל חלק מבתי ההשקעות , אותם ניירות שהשוק מתמחר בסיכון גבוה ואף במצב של חדלות פירעון ועל כן מנהלי ההשקעות צריכים להתייחס לחלק מאותן אגרות חוב כאל מניות ולא כאל חלק סולידי בתיק ההשקעות.
נקודה מעניינת נוספת, אומר דובז'ינסקי, היא "שהשוק הסולידי צופה בעיה כלכלית חמורה ביותר אף יותר מאינפלציה ושמה דפלציה, קרי ירידת מחירים, אסון כלכלי מורכב וקשה לפתרון. לא כדאי להתעלם מהשפעת עליית הדולר בימים אלו על מדד המחירים לצרכן , אותו מקדם תמסורת שמגלגל את שע"ח למדד עלול להתגלות כפרוגרסיבי לעלות ולהשפיע יותר על המחירים עם התחזקות הדולר מול השקל, תיתכן התייקרות של מוצרים מיובאים דולר גבוה עלול לסחוף עמו בחזרה את הצמדת הנדל"ן לחוזים דולריים, דולר חזק כיום נתמך על ידי בנק ישראל קבל ועדה ,עודף מצטמצם במאזן התשולמים תומך בדולר גבוה בנוסף המשך ירידת הריבית על השקל שהפתיע בחוזקו לא רק מול הדולר בשנים האחרונות בעוצמה רבה שעלולה להתהפך עם עליית פרמיית הסיכון של מדינת ישראל ולבסוף יש לזכור שבסערה פיננסית עולמית הדולר נחשב לאי מבטחים והופך להשקעה אטרקטיבית.
"כיום עיקר נהירת הכסף היא לשקלים בעיקר ממניעי ביטחון פיננסי אם כי ישנן תשואות ריאליות באג"ח ממשלתיות צמודות במח"מ קצר ובינוני בתשואה גבוהה יותר מאשר באג"ח הממשלתיות השקליות שלא מגינות כלל על המשקיע מפני אינפלציה ועל כן לא בטוח שזה הצעד הפיננסי הנכון במחשבה קדימה מעבר למשבר הנוכחי.
"משקיע שלא נשבה בקסמיהם של הפונדמנטליסטים ,לא נכנע לאופנות השקעה ולתחרות הקשה על תשואות יכל למנוע מלקוחותיו הפסד עצום אם רק היה מקטין סיכון בתיק ההשקעות של לקוחותיו פעולה ודילמה בהחלט לא פשוטות לא בתחילת השנה ובוודאי לא בימים בהם השוק במשבר עמוק ש"אפילו" הפונדמנטליסטים לא חזו בניתוחים "כלכליים" ומעמיקים.
"במשבר הגדול ב –2002 אחוז החשיפה למניות מתוך סך נכסי הציבור היה גבוה יותר מאחוז החשיפה בימים אלה, כל משבר שונה מקודמו למרות כל ניסיונות החיזוי וההשוואה של נביאי השוק, חוץ מעובדה אחת פשוטה וידועה: הציבור תמיד מחוץ לבורסה רק בעיצומו של המשבר.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
