נפט
צילום: iStock

ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר

הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026

אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה נפט אופק

ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.


במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.


הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.


שמונת היצרנים המרכזיים – ערב הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.

הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.


הצפי לעודפי היצע בשוק האנרגיה עשוי להשפיע גם על השקעות בתחום האנרגיה הירוקה. מחירי נפט נמוכים יכולים להאט את המעבר לאנרגיות חלופיות, אך מצד שני הם עשויים לעודד צריכה גבוהה יותר של דלקים מסורתיים.


המפגש הבא של שמונת היצרנים המרכזיים מתוכנן ל-5 באוקטובר, שם יידונו רמות הייצור לחודש נובמבר. ההחלטה באותו מפגש תשפיע על המשך מדיניות הייצור של הקבוצה. הצעדים הבאים של אופ"ק יקבעו האם ההגדלה הדרגתית בייצור תימשך או שהארגון ישנה את מדיניותו בהתאם להתפתחויות בשוק.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צחי 11/09/2025 14:46
    הגב לתגובה זו
    מחירי הנפט צפויים להישאר יציבים מקסימום עד 2030.לאחר 2030 צפויה ירידה בשימוש בנפט.הסיבות המרכזיות הפסקת גידול האוכלוסייה שימוש הולך וגובר באנרגיה מתחדשת בעיקר סולרית.יפן מדינה תעשייתית ומפותחת כבר מפחיתה את השימוש בנפט כבר מ2023 מהסיבות שהוזכרו קיטון באוכלוסיה ויצור חשמל מאנרגיה מתחדשת .
דונלד טראמפ אפריל 25 (X)דונלד טראמפ אפריל 25 (X)

מחיר הנפט מזנק - טראמפ מטיל סנקציות חדשות על יצרניות הנפט הגדולות ברוסיה

שינוי כיוון במדיניות האמריקאית: טראמפ מחריף את הלחץ על רוסיה באמצעות ענקיות האנרגיה - ואיך זה קשור לעליית מחירי הנפט?



אדיר בן עמי |

מחירי הנפט הגיבו בחדות להודעת הממשל האמריקאי על סנקציות חדשות שהוטלו על החברות הגדולות ביותר בתעשיית הנפט הרוסית. מדובר בצעד אסטרטגי נוסף של הנשיא דונלד טראמפ, במסגרת המאמץ המתמשך להגביר את הלחץ על הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין ולדחוף אותו להגיע להסכם שלום שיסיים את הסכסוך הממושך באוקראינה. הסנקציות הללו, משפיעות באופן ישיר על מחירי הנפט כי הן מוציאות מהמשחק היצע נפט גדול כך שההיצע בסה"כ יורד.

כשההיצע יורד והביקוש הוא אותו ביקוש, הכוח של המוכרים עולה, יש יותר ביקוש יחסי לסחורה שלהם  ולכן המחירים עולים. מחיר חבית נפט מסוג ברנט זינק בשיעור של עד 3% וחצה את רף 64 הדולר, בעוד שמחיר חבית מסוג WTI התקרב ל-60 דולר, זוה אחרי נפילה מתמשכת עד לאזור ה-55 דולר. העליות הללו התרחשו זמן קצר לאחר שהבית הלבן הודיע רשמית על הוספת חברות Rosneft ו-Lukoil לרשימת הגופים המופיעים ברשימה השחורה של משרד האוצר האמריקאי.

המהלך הזה מסמן שינוי משמעותי בגישתו של טראמפ כלפי רוסיה, שרק בשבוע שעבר הביע נכונות להיפגש עם פוטין ואף שיתף תקווה כי "רוסיה באמת רוצה לסיים את המלחמה". כעת, הוא שינה טון והצהיר כי אינו מתכוון לקיים פגישה "אם היא תתגלה כבזבוז זמן מוחלט". עם זאת, לא ברור עד כמה הסנקציות הללו יפגעו באופן ממשי בהיקף הייצוא הרוסי. רוסיה פיתחה נתיבי מסחר חלופיים. 

לחץ גם על הודו וסין - הקונים המרכזיים של הנפט הרוסי

טראמפ הודיע כי בכוונתו להעלות את נושא רכישות הנפט הרוסי בפגישה המתוכננת עם נשיא סין, שי ג'ינפינג, בפסגה בקוריאה הדרומית בשבוע הבא. בנוסף, ציין כי ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, התחייב בפניו באופן אישי כי הודו תצמצם באופן משמעותי את רכישותיה מנפט רוסי, על מנת להימנע מעיצומים נוספים. התחייבות זו מגיעה על רקע לחץ דיפלומטי אמריקאי כבד, שמטרתו להגביל את זרימת הנפט הרוסי למזרח.

מאז תחילת המלחמה באוקראינה בפברואר 2022, הפכו הודו וסין לשני היעדים העיקריים ליצוא הנפט הרוסי, לאחר שהמדינות המערביות הטילו חרמות. טראמפ כבר הטיל מכסים גבוהים במיוחד על הודו בתגובה לכך. הוא לא הטיל מכסים ישירים על סין בשל עסקאות הנפט, אבל בהגדרה המכסים על סין עלו משמעותית. 

אנרג'יאן גז נפט
צילום: אנרג'יאן

אנרג'יאן חתמה על הסכם לייצוא גז דרך צינור ניצנה החדש

החברה תרכוש קיבולת בצינור שיחבר את רמת חובב לגבול מצרים ותוכל לייצא עד מיליארד מטר מעוקב גז בשנה למשך 15 שנים. ההסכם, בהיקף של כ־100 מיליון דולר, מסמן שלב חדש בפתיחת שוק הייצוא הישראלי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אנרג'יאן גז טבעי

אנרג'יאןאנרג'יאן 1.21%  , בעלת מאגרי הגז כריש, תנין וקטלן, חתמה על הסכם עם נתיבי הגז הטבעי לישראל לרכישת קיבולת בצינור ניצנה העתידי. ההסכם מאפשר לחברה לייצא עד מיליארד מטר מעוקב גז לשנה למשך 15 שנים דרך הצינור שיחבר את רמת חובב לגבול מצרים. זהו ההסכם הראשון מסוגו עבור החברה הבריטית-יוונית ומהווה צעד חשוב לקראת פתיחת שוק הייצוא הישראלי.

ההסכם מגיע במקביל לחתימה על מזכר הבנות עם לקוח מאגן הים התיכון לרכישת הגז שייוצא. העסקה משקפת את המדיניות הישראלית החדשה לעידוד ייצוא גז טבעי וחיזוק השיתוף באגן הים התיכון. הצינור החדש ייצור חלופה נוספת לייצוא הגז הישראלי מעבר לשוק המקומי ויפתח הזדמנויות עסקיות חדשות. השקעת אנרג'יאן בפרויקט צינור ניצנה תעמוד על כ-100 מיליון דולר, שיממן בעיקר בנק הפועלים במסגרת אשראי של 70 מיליון דולר לעשר שנים. 40% מהעלות ישולמו עם החתימה על ההסכם, והיתרה תועבר בהתאם להתקדמות הפרויקט. מבנה המימון הזה מאפשר לחברה להתחייב לפרויקט הגדול מבלי לפגוע בזרימת המזומנים הקיימת.


ההסכם כולל גם זכויות גישה זמניות לקיבולת פנויה בצינור "ירדן צפון" במהלך תקופת ההקמה, מה שמאפשר לאנרג'יאן להתחיל בייצוא עוד לפני שצינור ניצנה יושלם. הסדר הזה מקטין את הסיכונים העסקיים ומאפשר לחברה לבנות קשרים עם לקוחות פוטנציאליים במהלך הקמת התשתית.


מתיוס ריגס, מנכ"ל אנרג'יאן, הדגיש את החשיבות האזורית של הפרויקט: "חיבורי הגז האזוריים והבטחון האנרגטי לטווח ארוך במזרח הים התיכון הם בעלי חשיבות קריטית". לדבריו, אנרג'יאן היא שחקנית אזורית מרכזית עם פעילות במגוון מדינות באגן הים התיכון, והחברה ממשיכה להתמקד בקידום כל אפשרויות הייצוא מנכסיה בישראל.


הפרויקט תואם את המדיניות הישראלית התומכת בייצוא גז כאמצעי לחיזוק המשק המקומי ומעמדה האזורי של ישראל. ריגס ציין שלצד העובדה שעיקר תזרים המזומנים של החברה נשען על חוזים ארוכי טווח לשוק המקומי, חתימת ההסכם מהווה "אבן דרך משמעותית לקידום מכירות הגז השנתיות שלנו". העסקה מציבה את אנרג'יאן כשחקנית מובילה בשוק הייצוא הישראלי המתפתח ותורמת לביסוס מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית. הצלחת הפרויקט תלויה בהשלמת הקמת הצינור ובביסוס קשרים מסחריים יציבים עם הלקוחות במדינות השכנות.