מחירי הנפט בעלייה - איך זה קשור לישראל והאם מניות הנפט אטרקטיביות?
מה גרום לעלייה במחיר הנפט, איך זה שיש "כמה מחירים" בשוק הנפט והאם אקסון הענקית תזנק ב-31%?
מחיר הנפט עולה בקרוב ל-10% מאז תחילת 2025, בעוד שמניות הנפט עלו לרוב בשיעור נמוך יותר. ההסבר העיקרי לעלייה במחיר הנפט המתמשכת הוא ההתקדמות להסכמי הפסקת אש בין ישראל לחמאס בהמשך להפסקת אש בלבנון והירידה בסיכון למלחמה אזורית.
לא תמיד יש קשר ישיר בין מחירי הנפט לשערי מניות הנפט, אבל יש קורולציה - ככל שמחירי הנפט עולים כך המרווחים של מפיקות הנפט עולים. עם זאת, ענקיות הנפט פועלות במספר רב של תחומים משלימים בתעשייה ויש השפעות מנוגדות, כך שההשפעה של העלייה בנפט לעיתים מקוזזת מהשפעות אחרות. כך או אחרת מכפילי הרווח בתעשיית הנפט מאוד נמוכים, וזה כנראה מסביר את ההשקעות הגדולות של וורן באפט בתחום. המניות המובילות בתחום, לרבות אקסון ושברון נסחרות במכפיל רווח של 10-12.
בעוד שהעלייה במחירי הנפט ניכרת בשוקי הסחורות, תחנות הדלק בארצות הברית שומרות על יציבות יחסית במחירי הדלק, עם ממוצע של 3.10 דולר לגלון. הנתון הזה מפתיע בהתחשב בזינוק במחירי הנפט ומוסבר על ידי עודף במלאי הדלק במדינה. בשבועות האחרונים, בתי הזיקוק האמריקאים הצליחו לייצר 6 מיליון חביות דלק מעבר לצריכה המקומית, מה שהפחית את הלחץ על המחירים לצרכן. כלומר, היצע גדול מוריד את המחירים.
רוסיה ומחירי הנפט
הסנקציות על רוסיה מגבילות את יצוא הנפט שלה, במיוחד למדינות המערביות, שמנסות לצמצם את התלות שלהן במקורות אנרגיה רוסים. עם זאת, רוסיה עדיין מוצאת שווקים חלופיים, במיוחד בסין ובהודו, שם היא מציעה נפט בהנחות גדולות. ההתפתחות הזו יוצרת מורכבות בשוק הנפט העולמי. מצד אחד, ישנה ירידה באספקה לשווקים המרכזיים, אך מצד שני, קיים איזון מסוים בשל המשך הייצוא למדינות אסיה.
- טראמפ מאותת על פשרה עם סין - הנפט והבורסות בעלייה; מה צפוי בוול סטריט?
- הסכם ישראל חמאס מוריד את מחירי הנפט; בורסות אסיה בעליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו יש בשוק "כמה מחירים" שונים וזה לא רק בשל המחירים שרוסיה מציעה. גם איראן מוכרת נפט לסין ולמדינות נוספות במחירים נמוכים דרמטית מהמחיר הרשמי. היא עושה זאת כי עקרונית אסור לה למכור את הנפט ואותם רוכשים (שמתחבאים תחת שמות לא רשמיים) מוכנים לעשות את העסקה המסוכנת במחיירם נמוכים.
בטווח הארוך, קרטל אופ"ק+ עשוי לשחק תפקיד מרכזי במיתון מחירי הנפט. הקרטל, המורכב ממדינות כמו ערב הסעודית ורוסיה, שומר כיום על רזרבות ייצור משמעותיות של כ-5 מיליון חביות ביום. ייתכן שבפגישות הקרובות יוחלט להגדיל את התפוקה כדי למתן את המחירים ולספק יציבות בשווקים, במיוחד אם העליות במחיר יתחילו לפגוע בביקוש.
מחירי הנפט הגבוהים משפיעים לא רק על תחום האנרגיה, אלא גם על תעשיות רבות אחרות. חברות השינוע והתחבורה, כמו גם חברות תעופה, נאלצות להתמודד עם עלויות דלק גבוהות יותר, מה שעלול להתגלגל למחירים גבוהים לצרכנים. במקביל, תעשיות שדורשות כמויות גדולות של אנרגיה, כמו ייצור פלדה וכימיקלים, חוות עליות במחירי התשומות שלהן, מה שמחייב אותן להעלות מחירים או להקטין את היקפי הייצור.
- הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
אקסון ושברון - האם הן מעניינות?
שוקי ההון מגיבים בצורה מעורבת לעליות במחירי הנפט. מניות חברות האנרגיה עלו, אבל לרוב פחות מהעלייה של מחירי הנפט והשאלה אם יש עוד מקום לעליות. ענקיות הנפט, אקסון ושברון נסחרות כאמור במכפילי רווח שנחשבים נמוכים. עם זאת, צריך להזכיר כי בשנים האחורנות מכפילי הרווח בתחום הזה ירדו לכיוון של 10, זה מבטא תשואה פנימית טובה ולרוב גם דיבינדד, אבל השאלה אם יש גם מנוע לעליות מעבר לרווחים השוטפים, מנוע שירים גם את תמחור החברות.
כלומר, כל עוד לא יהיה שינוי בתפיסה של מכפלילי הרווח והתמחור בתחום, אז מדובר בהשקעות מניבות, אבל לא כאלו שייהנו מהשבחה גדולה בשל תמחור יותר נדיב, כפי שהיה בעבר. להמחשה - אם מכפילי הרווח בתעשייה יעלו ל-13, רק זה יוביל לזינוק של 20% במניות (מרמת מכפילים של כ-11 לרווחי השנה הבאה). בד בבד, מכפיל 11 מבטא רווחים שמייצרים תשואה של 9% בשנה, כך שבנקודת הזמן הזו המניה צפויה על פי רווחיה לייצר תשואה של 9%, ומה שיכול תיאורטית להקפיץ אותה זה השינוי במכפילי הרווח שזו כפי שנראה בדוגמה הרבה יותר משמעותי, רק שזה כמובן לא ידוע.
מחיר יעד לאקסון - פרמיה של 31%
אקסון הגדולה דיווחה לאחרונה כי מחירי נפט נמוכים ברבעון האחרון של 2024 יעיבו על הרווחים. החברה ציינה במסמך רגולטורי שהגישה ל-SEC (רשות ניירות ערך בארה"ב) כי ירידה במחירי הנפט, חולשה במרווחי המוצרים האנרגטיים, ותנודות במחירי הכימיקלים מכבידים על תוצאותיה. אקסון צופה שהשינויים במחירי הגז הטבעי עשויים להוסיף עד 400 מיליון דולר לרווחים, אך ירידות במחירי הנפט יפחיתו את רווחי הפעילות במקטע הנוזלים (upstream) בכ-500–900 מיליון דולר בהשוואה לרבעון השלישי. למרות האתגרים, התחזית להמשך היא של צמיחה.
בבנק ההשקעות UBS ציינו כי מספר גורמים עשויים להפתיע לטובה. בין היתר, העלייה בהיקפי הפעילות, מאמצי חיסכון מתמשכים, ומעבר למוצרים ערכיים יותר עשויים למתן את הירידות. UBS שמרה על דירוג "קנייה" עם מחיר יעד של 147 דולר שמבטא פרמיה של 31% על המחיר הנוכחי
- 5.YL 18/01/2025 20:47הגב לתגובה זואף אחד לא ספר את ביידן אבל אף אחד בעולם לא מתעסק עם טרמפ כל האוניות ש ברשימה השחורה עומדות עמוסות נפט ואף אחד לא מעז לקנות מכך אנו למדים חובה נשיא אמריקאי חזק גם כדי לטפל בזבל אצלנו
- 4.המניה ירדה בגלל אקסלנס השקרנים בטח קנו בזן אחרי שירדה בגללם (ל"ת)בזן 18/01/2025 19:12הגב לתגובה זו
- 3.מני 18/01/2025 15:00הגב לתגובה זובגודל של יבשת אפריקה וצריכה יומית שוות ערך לסין.מכתיבה את מחיר הנפט בעולםישראל אפילו לא סיכה בגלובוס אבל חשים מרכז העולם
- 2.יריב 18/01/2025 12:43הגב לתגובה זוהנפט יסחר ב 6570 דולר לחבית בהמשך השנה. כבר עכשיו בץהוא בירידה ל 77 וזה ימשך לאט לאט.
- כגן 20/01/2025 17:21הגב לתגובה זו.
- נבואה היא לשוטים חביבי (ל"ת)אנטוניו 18/01/2025 13:14הגב לתגובה זו
- 1.עושה חשבון 18/01/2025 11:46הגב לתגובה זובהודו וסין יש פוטנציאל להגדיל את הביקושים לנפט. לכן המונופול מצמצם אספקה למדיניות עשירות שיכולות לשלם מחיר גבוה. עודף הייצור של נפט מופנה למדינות עניות במחיר נמוך כדי להגדיל ביקושים .
הראל שליסלהביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- פרטנר חושפת את נתוני צריכת החשמל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.
הראל שליסלהביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- פרטנר חושפת את נתוני צריכת החשמל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.
