כנראה שלבקש מקהל הגולשים להפסיק לצלם עצמם בעירום כשהם שומרים את התמונות בסמאטפונים שלהם, יהיה קצת יומרני, אבל מה אפשר לעשות כאשר התמונות הללו כבר זולגות הלאה לגורמים שלא היינו רוצים שייחשפו אליהם, כפי שקרה אתמול למגישת הספורט של ערוץ 1, שרון פרי?

אז עוד לפני כן, חשוב לזכור: ראשית, אל תוותרו על האבטחה הבסיסית ביותר של המכשיר שלכם. יש אבטחת קוד וטביעת אצבעות, שעקיפה שלהן קשה מאד עד בלתי אפשרית, כמעט. מבחינה חוקית, גם אסור לפתוח את האבטחה הזאת, דבר שמהווה הפרה של הפרטיות.

אגב, החוק בישראל לגבי שמירת על פרטיות וסודיות דורש מבעל התמונות לעמוד בפרמטרים של שמירה על פרטיות. כלומר, אם אין אמצעי הגנה למכשיר, אז משפטית יש לבעל המכשיר והחומרים הפרטיים אחריות תורמת.

לצד האבטחה הבסיסית של המכשיר, ישנן אפליקציות להורדה כגון אנטי וירוס מורחב Avast, שמאפשרות לקבוע איזה אפליקציות ושירותים יהיו חסומים על ידי סיסמה, כגון גלריות תמונות, וואטסאפ, סמס ותכתובות אי-מייל. זו בדיוק הנקודה לציין כי לצד המבוכה שבחשיפת תמונות אישיות אינטימיות, יש לא מעט בעלי סלולר שמחזיקים במכשיר שלהם סודות מסחריים שדליפה שלהם עשויה להוביל לנזק כלכלי אדיר לאיש ולגורמים רבים.

אלה היו צעדי מניעה. אבל אם כבר דילגנו על פרט זה, והגיע מצב בו מכשיר סלולרי התגלגל לידינו, צריך לדעת שאסור לחדור אליו ולפגוע בפרטיות בעליו. אני יכול להעלות בדעתי מקרה אחד שהדבר הזה אפשרי - כאשר ניכנס לרשימת אנשי הקשר בכדי לנסות לאתר את בעלי המכשיר, ואז אף מדובר במטרה ראויה. אבל כל פעולה אחרת של חיטוט במכשיר היא בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, ומדובר בעבירה פלילית.

אם אתה הגורם הנפגע והתמונות שלך הופצו לכל עבר, אפשר לפנות לפלטפורמות בהן מתבצעת ההפצה, כגון רשתות חברתיות, ולדרוש מהן לעצור את הדבר ככל שהן יכולות לעשות כן. מבחינת הפצה בוואטסאפ, כלי ההפצה המשמעותי ביותר הקיים, אין הרבה מה לעשות עם זה, וזאת משום שמדובר באפליקציה מאובטחת לגמרי, ככה שרק התערבות ישירה שלה עשויה להגביל במקצת את ההפצה, אבל ככל שהזמן עובר והתפוצה רחבה, אפשרות זו הולכת וקטנה.

ופה יש כוכבית קטנה, שעשויה לתרום במקצת להפחתת ההפצה, אבל צריך לקחת אותה בערבון מוגבל. לגבי קבוצות בוואטאספ ישנה אפשרות כלשהי להגביל את הנזק. אם מדובר בקבוצות של תלמידי בית ספר וישנו הורה מפקח בקבוצה, אז הוא יכול גם באמצעים חינוכיים להודיע שאם התקבלו תמונות מסוג כזה או כזה, אין להפיצן. אם תמונה כזו תעלה בקבוצה, יש אפשרות למחוק אותה ולדעת מי הגורם המפיץ באותו רגע. ועדיין, מדובר בניסיון כמעט חסר תוחלת לכבות את השריפה.

ולצד כל אלה, יש גם את האפיק המשפטי. חלה עלינו החובה לא לפרוץ למידע של אחרים, ואם כבר קיבלנו מידע כזה, אז לדעת כיצד לנהוג בו. אם מדובר במידע שהגיע ממקור פומבי שלא חשוד בהפרה, אז אין בעיה. דוגמא? אם מדובר בתמונה של דוגמנית מוכרת שהצטלמה לפלייבוי, אז אין בעיה בהמשך הפצת התמונה. אבל אם יש חשד לעבירה פלילית, אז כמובן שכאן המקרה שונה – ואסורה ההפצה של החומרים, גם כאנשים פרטיים.

ואם כבר התמונה שלנו הופצה, מה צריך לעשות? יש לפנות למשטרה שתפתח בחקירה, ובמקביל לעתור לבית המשפט בבקשה לצו מניעה וצו איסור פרסום, כלפי כל גורם שמהווה פלטפורמה להפצה, כולל רשתות חברתיות וגם אנשים פרטיים.

ומה עלינו כאזרחים לעשות כאשר כבר קיבלנו תמונה אינטימית של אדם, במה שנראה לנו שהושג בעורמה? פה צריך לעבור מסר שהוא הרבה מעבר לאספקטים המשפטיים והפרטיים, ומדובר במסר חינוכי: חיה ותן לחיות. אם יש משהו שעלול לפגוע במישהו אחר ואין לך ידיעה אם זה ברשותו או לא, אז הימנע מהפצת החומר ואל תהיה חלק ממסלול הנזק. ככה תתרום את תרומתך לעצירת ההפצה, וגם לא תיקח על עצמך סיכון להיות חשוף להליך פלילי או אזרחי.

עו"ד יריב קדם הוא הבעלים של משרד עורכי דין ונוטריון לענייני אפליקציות וסטארט אפים טכנולוגיים