
האם ליגת הבייסבול בארה"ב בדרך לשביתה? קרב על תקרת שכר מאיים על עתיד ה-MLB
מי זאת ה-MLB ואיזה קרב מתחולל בה עכשיו?
ליגת הבייסבול המקצוענית (MLB) נמצאת בצומת קריטית, כאשר בעלי הקבוצות וראש הליגה רוב מנפרד שוקלים להטיל תקרת שכר ורצפת שכר בהסכם הקיבוצי החדש, שיחליף את ההסכם הקיים שעומד לפוג בעוד יותר משנה. תקרת שכר מגבילה את הסכום שקבוצה יכולה להוציא על משכורות שחקנים, בעוד רצפת שכר מחייבת הוצאה מינימלית כדי להבטיח השקעה בשחקנים. איגוד השחקנים מתנגד בתוקף, מחשש לפגיעה במשכורות הכוכבים, ואם לא יושג הסכם, שביתה (Lockout) עלולה לשתק את הליגה, כפי שקרה ב-1994, ולבטל משחקים, כולל את ה-World Series.
ליגת הבייסבול המקצוענית (Major League Baseball, MLB) היא ליגת הספורט המובילה בתחום הבייסבול בארצות הברית וקנדה, הכוללת 30 קבוצות כמו ניו יורק יאנקיז ולוס אנג'לס דודג'רס. נוסדה ב-1876, היא מושכת מיליוני אוהדים ומייצרת הכנסות של כ-10 מיליארד דולר בשנה ממכירת כרטיסים, זכויות שידור וחסויות.ה-MLB פועלת תחת הסכם קיבוצי (CBA – Collective Bargaining Agreement), חוזה בין בעלי הקבוצות לאיגוד השחקנים שקובע את כללי השכר, החוזים ותנאי העבודה.
הפער הכלכלי בין קבוצות עשירות לקטנות הוא שורש המחלוקת. הדודג'רס, למשל, מוציאים כ-500 מיליון דולר על שחקניהם
ב-2025, כולל מס מותרות (תשלום על הוצאות גבוהות שמחולק לקבוצות קטנות), בעוד מיאמי מרלינס מוציאים רק 67 מיליון דולר. הפער הזה מקשה על קבוצות קטנות להתחרות, מה שפוגע באיזון התחרותי ומתסכל אוהדים בשווקים קטנים. בעלי הקבוצות רוצים תקרת שכר כדי לרסן את ההוצאות
של קבוצות ענק, ורצפת שכר כדי למנוע מקבוצות קטנות לחסוך על חשבון האיכות. איגוד השחקנים טוען שתקרת שכר תפגע בכוכבים כמו שוהיי אוטאני, שחתום על חוזה של 700 מיליון דולר לעשור, ותרתיע כישרונות צעירים.
תקרת שכר עשויה ליצור ליגה תחרותית יותר, שבה קבוצות קטנות כמו המרלינס יוכלו לאתגר את הדודג'רס. אך היא עלולה להפחית את המשכורות, מה שישפיע על איכות המשחק ועל מוטיבציית השחקנים. שביתה תפגע באוהדים, שיישארו ללא משחקים, ובעסקים מקומיים כמו מסעדות ומלונות ליד אצטדיונים, שמסתמכים על ימי משחק. ב-1994, השביתה גרמה להפסדים של מיליארדי דולרים ופגעה במוניטין הליגה. עבור הצופים, התוצאה עשויה להיות כרטיסים יקרים יותר אם הקבוצות ינסו לפצות על הפסדים.
המשא ומתן יהיה מכריע. אם הצדדים לא יגיעו להסכמה, השביתה עלולה לשנות את עתיד הבייסבול המקצועני, להשפיע על מחירי הכרטיסים,זכויות השידור, ותעשיית המרצ'נדייז. מעקב אחר ההתפתחויות חיוני, כי ה-MLB היא לא רק ספורט, אלא תעשייה כלכלית שמשפיעה על מיליונים.
- 1.ליגת הבייסבול והפוטבול תחתום הסכם בלעדי עם טוויטר בשווי מיליארדים לטוויטר. (ל"ת)ליטאי 18/04/2025 13:40הגב לתגובה זו
קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
לאחר שני נסיונות כושלים ועם טמפרטורות קיץ חריגות ובנוסף עניין זכויות אדם שעדיין ברקע מהמונדיאל, קטאר מכריזה רשמית על כוונתה לארח את המשחקים האולימפיים והפארא-אולימפיים ומתחילה מהלך דיפלומטי-ספורטיבי שאפתני
הוועד האולימפי של קטאר הודיע רשמית על כוונתו להתמודד על אירוח אולימפיאדת הקיץ והפראלימפיאדה של 2036. מדובר בניסיון שלישי למדינה, אחרי שנכשלה בנסיונות לאירוח משחקי 2016 ו‑2020. הפעם, כך נטען, מדובר בקטאר שונה: כזו שיש לה תשתיות כמעט מלאות (כ‑95% מוכנות), שורת אצטדיונים מתקדמים, מערכת מטרו, נמל תעופה חדש וניסיון מוכח מארגון אירועי ספורט בינלאומיים, בראשם מונדיאל 2022 ואליפויות עולם באתלטיקה, שחייה, כדוריד, טניס ומירוצי פורמולה 1. הניסיון הזה הוא חלק מהמאמצים הכבירים של קטאר ל"הלבין את שמה". קטאר קונה עסקים, קונה קבוצות כדורגל, רוכשת נדל"ן ברחבי העולם, כדי שאנשים בעולם יתפסו אותה בצד הנכון של המפה - "בצד של הטובים" למרות שהיא חשודה כמסייעת לטרור, לא דמוקרטית ומזהמת.
מדינת הנפט העשירה הזאת משתמשת בהון הגדול שלה כדי לנסות להשתלב בעולם גם כי היא מבינה שהנפט לא יהיה לעד. ההכנסות ממנו בירידה, והיא מנסה לפתח מנועי צמיחה כלכלים - תיירות זה אחד מהם ומונדיאל ואולימפיאדה מזניקים אותה גם בהיקף התיירים.
קטאר מדגישה כי היא מגישה את הבקשה כחלק מחזון ארוך טווח: "ליצור מורשת כלכלית, חברתית וסביבתית", כך אומר שייח'
ג’וואן בן חמד אל ת’אני, נשיא הוועד האולימפי המקומי. אך למרות הניסיון וההשקעה, האתגרים הפוליטיים, החברתיים והאקלים נותרו משמעותיים, ויש מי שמפקפק אם ההצעה תעבור את מבחן ועדת הבחירה של הוועד האולימפי הבינלאומי. אאל שכעת, הסיכויים טובים הרבה יותר ממה שהיה בעבר.
מונדיאל 2022 אמנם סיפק לקטאר במה מרכזית לתצוגת תכלית של תשתיות מרשימות, לאחר השקעה של כ-300 מיליארד דולר, אך עם זאת גם חשף שורה של בעיות עמוקות. לפי דיווחים, אלפי עובדים זרים מתו או נפצעו קשות בתנאי העסקה בעייתיים במהלך הבנייה האינטנסיבית של המתקנים. אמנסטי וארגוני זכויות אדם אחרים קראו לפיפ"א ולממשלת קטאר להבטיח פיצוי לנפגעים.
- היום שבו פרצה אחת המלחמות הקשות שידע העולם ומה קרה היום לפני 41 שנה
- סיכום האולימפיאדה בפריז - מי המובילות ואיפה ישראל נמצאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מערכת הקפאלה, שהיא שיטת פיקוח על עובדים זרים, שהייתה נהוגה במדינות רבות במפרץ הפרסי, כולל קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות. מדובר במנגנון משפטי שמחייב כל עובד זר להיקשר באופן ישיר למעסיק מקומי, ששולט בניידות העובד, עוררה ביקורת חריפה. גם חופש הביטוי הוגבל, עם חוקים שמאפשרים מעצר של מפגינים בטענה ל"הפרת הסדר הציבורי", כולל דיווחים על מעצרים בתנאים קשים.