מעגן מיכאל מתרחבת. תכנית חדשה תאשר בניה לגובה על חשבון בריכת דגים
בתום הליך עומק של כ-7 שנים של ועדות התכנון, מועצה אזורית חוף הכרמל וחברי מעגן מיכאל, אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה תוכנית מתאר חדשה למעגן מיכאל לשנת 2040. הקיבוץ, למי שאינו מכיר, שכן באזור הצפון - ליד זכרון יעקב ולכן שייך למועצה האזורית חוף הכרמל.
חשוב לציין: התכנית הזאת באה להחליף תכנית שאושרה רק לפני כעשור. הסיבה לכך היא הגידול הדמוגרפי בקיבוץ, שמאלץ אותו לחשב מסלול מחדש. התכנית הזאת תופקד להתנגדויות והיא תגדיל את סך יחידות הדיור בקיבוץ פי 1.5 - מ-600 יחידות ל-900. זה מה שעושים כשיש גידול דמוגרפי: בונים, בעיקר לגובה, כדי לעמוד בהתרחבות האוכלוסיה - על חשבון הנוף הירוק. במקרה הזה - על חשבון בריכות דגים.
התכנית נותנת פתרון לתוספת מגורים ושטחי תעסוקה, מתייחסת לסוגיית הצפיפות ומספר היחידות לדונם ומדייקת יעודים נוספים, כגון מבני משק ותיירות. בהליך הייתה מעורבות גדולה של המועצה האזורית חוף הכרמל והעומד בראשה, אסיף איזק.
בקיבוץ מציינים כי התוכנית נחשבת כפורצת דרך במרחב הכפרי ובהתחדשות הכפרית, לאור היקפה והפתרונות היצירתיים והיחודיים שהציע. היא התקבלה אחרי שנים רבות בהן נאלץ הקיבוץ למצוא פתרונות מגורים מורכבים בנסיבות הגיאוגרפיות הקשוחות בהן הוא ממוקם: כלוא בין ים, כביש 2 ושמורת טבע נחל תנינים.
הקושי להתרחב פגע באיכות חייהן של משפחות צעירות, מאחר והקיבוץ מיצה את מספר יחידות הדיור שלו. כך קרה שבשנים האחרונות נבנו שכונות חדשות בקיבוץ בציפוף של 5 יח"ד לדונם, אף שהתקן איפשר צפיפות נמוכה יותר. בנוסף, ניתן לראות כבר היום מבנים של שלוש קומות בקיבוץ.
ההתנהלות הזאת מתכתבת עם הגידול הגבוה בהתיישבות העובדת ומהמעבר מהעיר אל הכפר והקיבוץ בגלל הקורונה, בגלל החינוך ובגלל נסיבות נוספות. בצד הרצון של מעגן מיכאל לשמור על מאפייני החיים המוכרים בקיבוץ שיתופי מסורתי, בקיבוץ הבינו את הצורך להתחשב גם בצרכים הלאומיים.
במעגן מיכאל רואים בגדילה של אוכלוסיית המדינה לא רק עניינן של הערים הגדולות, אך בצד זאת גם את הצורך לשמר ערכי טבע, נוף וצפרות. בנסיבות אלה מעגן מיכאל נתן שטחים לישובים שכנים ולתשתיות לאומיות בהיקף של 1000 דונם, ואף פעל להנגיש את חוף הים לפתחו עבור כלל ציבור הרוחצים המבקש להגיע אליו.
כאמור, תכנית הועדה המחוזית להפקיד תכנית מיתאר חדשה לקיבוץ תולדה של תהליך מכונן, מעמיק ורציני שעשו מוסדות התכנון והמועצה האזורית חוף הכרמל בראשותו של אסיף איזק ביחד עם חברי הקיבוץ. ההתפתחות של מעגן מיכאל היא חלק מהתפתחות אזורית כוללת. במסגרת זאת הקיבוץ ימשיך לקחת בחשבון בתכניותיו את מכלול הצרכים הלאומיים לצד ייצור פתרונות ומענים גם לצפרות, גם שמורות טבע חדשות וגם הריבוי הטבעי וההגירה החיובית לקיבוץ.
עוד הוסיפו בקיבוץ: "אנו גאים במוכנות של חברי הקיבוץ למצוא פתרונות יצירתיים ולא מוכרים בהווי הקיבוצי דוגמת פינוי בינוי, תוך שמירה על מאפייני הצביון הקהילתי והחברתי המושתתים על ערכי הקיבוץ. החלטת הועדה תאפשר קליטת חברים חדשים וכמובן תיתן פתרונות למשפחות צעירות שגרות כאמור בקיבוץ - חלקן בצפיפות קשה. בנוסף אנו תקווה שנוכל להחזיר תכניות לאומיות בהן הקיבוץ היה מעורב במשך שנים רבות ונסגרו, דוגמת תכנית תל"מ – אימוץ צעירים במצבי סיכון.
"אנו עדיין לומדים את החלטת הועדה, ואת השלכותיה באשר למוסדות חינוך, חברה וקהילה אשר רלוונטיות אליה ומצריכות את ההתאמות הנדרשות. חברי הקיבוץ ממשיכים לגבש ולהציע פתרונות פורצי דרך למציאות הדיור בקיבוץ, עם האיזונים הדרושים והמתבקשים".
- 6.ישי 25/12/2022 16:16הגב לתגובה זוהקיבוצים לקחו בהשאלה את אדמות הארץ.שיחזירו מייד את כל האדמות ששיכות לכלל האזרחים.הפכו הון ציבורי להון פרטי ונהפכו למיליארדים.אין לזוגות החדשים היכן לגור אין אפשרות לקנות דירה ומצד שני הקיבוצים מתעשרים מהאדמות שלנו.
- 5.קולחוזניקים שאוהבים לנצל ערבים. (ל"ת)רז 12/12/2022 20:45הגב לתגובה זו
- 4.אוכלי חינם (ל"ת)בושה 11/12/2022 21:19הגב לתגובה זו
- 3.צביקה 10/12/2022 15:14הגב לתגובה זועל שנוי הייעוד ועל החכירה של קרקע 50 מטר מקו המים ששווה 5 מיליון דולר לדונם
- 2.ישי בן דוד 08/12/2022 17:28הגב לתגובה זומדוע על האדמות של כל אזרח הקיבוצים מקבלים מיליונים .הפכו הון ציבורי להון פרטי.גזלנים כל הקיבוצים
- ל ישי בן דוד 09/12/2022 08:18הגב לתגובה זועוד פעם אתה צועק לקחו לי שתו לי ,אתה לא יודע היסטוריה ולדעתי לא יודע כלום ,יש הרבה שטחים בנגב ובגליל לך תיישב אותן
- צביקה 10/12/2022 15:16שחיתות מוחלטת. שישלמו את שוויה
- 1.אבי 08/12/2022 16:16הגב לתגובה זוהעם נלחם העם מת והקיבוצים שדדו את מה ששייך לכולנו

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.
מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.
אילו ערים נמצאות ברשימה?
ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.
לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.
- זיתוני השיגה רוב במתחם בהרצליה; תקדם פרויקט פינוי בינוי עם 60 דירות
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות.
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
