תכנית מתאר היא מסמך תכנוני סטטוטורי הקובע את ייעודי הקרקע, את זכויות הבנייה ואת אופן הפיתוח בשטח מסוים. תכניות המתאר הן הבסיס המשפטי לכל בנייה בישראל, וקובעות היכן ניתן להקים מגורים, תעסוקה, מסחר, שטחים ציבוריים ושטחים פתוחים, וכן את הצפיפות ואת הגובה
המותרים.
מערכת התכנון בישראל בנויה בהיררכיה: בראש עומדות תכניות המתאר הארציות, המכונות תמ"א, שמתחתן תכניות מתאר מחוזיות, ולבסוף תכניות מתאר מקומיות ומפורטות ברמת העיר או השכונה. כל תכנית עוברת הליך של הפקדה, שמיעת התנגדויות ואישור בוועדות התכנון, ורק
לאחר שאושרה ניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה. שינוי ייעוד קרקע או הגדלת זכויות בנייה במסגרת תכנית מתאר עשויים להשפיע דרמטית על שווי הקרקע.
עבור יזמים, קבלנים ומשקיעי נדל"ן, תכנית המתאר היא נתון קריטי: היא קובעת את פוטנציאל
ההשבחה של מגרש ואת היתכנותם של פרויקטים, ובהם מסלולי התחדשות עירונית ותכניות ארציות כדוגמת תמ"א 38. לכן מעקב אחר תכניות מתאר חדשות מהווה חלק מרכזי בהערכת שוק הדיור והקרקעות.
התכנית מיועדת להוסיף כ-14 אלף יחידות דיור, 2.2 מיליון מ"ר לתעסוקה, מסחר ותיירות ובתוכה תוספת של 25 אלף מ"ר למלונאות, וצפויה להגדיל את אוכלוסיית העיר מ-12 אלף תושבים כיום לכ-49 וחצי אלף איש
בית המשפט קבע, כי החלטת המועצה הארצית לאשר תכנית מתאר מקומית בעיר הרצליה, המבקשת להפקיע את כל המקרקעין שבתחום התכנית (711 דונם) לצורך הקמת פארק עירוני הינה סבירה ואין להתערב בה. זאת, חרף קיומה של תכנית אלטרנטיבית שתפגע פחות בבעלי הקרקעות ולפיה, 70 דונם
ישמשו לבניה למגורים
המועצה הארצית לתכנון ולבניה אישרה בישיבתה היום, את תוכנית המתאר הארצית לחופי חיפה וטירת כרמל, לאחר תהליך תכנון מורכב שלווה במאבקים ציבוריים על דמות החוף ואופן פיתוחו
בית המשפט קבע, כי ליו"ר הוועדה המחוזית סמכות להאריך מועד לקיום תנאים להפקדתה של תוכנית גם לאחר חלוף המועד המקורי. עם זאת נקבע כי הארכות מועדים לתקופה כוללת של שלוש שנים אינה סבירה בנסיבות העניין ודינה להתבטל. כפועל יוצא, אף דינה של התכנית שהופקדה באיחור
להתבטל