תו"ב/היקף סמכות יו"ר ועדת תכנון להאריך מועד/עליון
עובדות וטענות:
המשיבה 4, חברת סונול ישראל בע"מ, יזמה ביחד עם המשיבה 3, תכנית מתאר מקומית לשינוי תכנית מתאר מקומית (להלן: התכנית). התכנית ביקשה לשנות ייעודם של מקרקעין מקרקע חקלאית לקרקע המיועדת להקמת תחנת תדלוק ושירותי דרך וכן ביקשה ליצור גישה משותפת לתחנת התדלוק ולתחנת חשמל סמוכה, על ידי שינוי ייעוד של רצועת מעבר לכבלי חשמל לייעוד של דרך ושטח פרטי פתוח. ביום 7.7.99 החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז על הפקדת התכנית בכפוף למילוי תנאים שונים שאותם קבעה. כן נקבע, כי ההחלטה תבוטל בתוך שבעה חודשים מיום שנמסרה למגיש התכנית, אם לא ימולאו התנאים הקבועים בה.
בחלוף עשרה חודשים מן היום שבו ניתנה החלטת הוועדה המחוזית, ומשלא מולאו התנאים, פנו המשיבות 3 ו-4 אל יו"ר הוועדה וביקשו כי יאריך את המועד לצורך השלמת ביצוע התנאים שנדרשו. הבקשה התקבלה והמועד הוארך בששה חודשים שתחילת מניינם ביום שבו תם המועד המקורי לקיום התנאים. אלא שגם בתוך תקופת ההארכה לא הושלמו התנאים שנקבעו על ידי הוועדה. זאת בעיקר משום שבינתיים עלתה אפשרות למקם את התוואי המתוכנן של כביש עוקף רחובות (להלן: דרך 423) בסמוך למיקום המוצע של התחנה. יו"ר הוועדה המחוזית שב ונעתר לבקשה נוספת להארכת מועד של ששה חודשים. כתשעה חודשים לאחר מכן, משלא קוימו גם באותו שלב התנאים להפקדה שנקבעו בהחלטת הוועדה מיום 7.7.99, החליטה הוועדה המחוזית ביום 5.12.01 לשוב ולדון בתכנית בתום ששה חודשים נוספים כדי לאפשר למע"צ ולמשרד התחבורה "לגבש עמדה סופית ביחס להתוויתה המוצעת של דרך 423". מע"צ הודיעה, כי היא נוטה לאשר את דרך הגישה המוצעת לתחנה וביום 18.9.02 חזרה הוועדה המחוזית על החלטתה מיום 7.7.99 להפקיד את התכנית בתנאים, וביום 3.2.03 פורסמה הודעה בדבר ההפקדה בילקוט הפרסומים.
התנגדויות שהגישו המערערת, וחברת "דור אלון" נדחו ע"י ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית והוחלט ליתן תוקף לתכנית בכפוף למספר תיקונים שיבוצעו בה ובהם הבהרות לעניין הסדרי הגישה לתחנה. כנגד כך, עתרה המערערת לבית המשפט לעניינים מינהליים. הטענה המרכזית שהעלתה המערערת בעתירתה, הופנתה כנגד שתי החלטותיו של יו"ר הוועדה המחוזית, לפיהן הוארך המועד למילוי תנאי ההפקדה, למרות שחלפו למעלה משבעה חודשים ממועד ההחלטה על הפקדת התכנית בתנאים. בכך, לשיטתה, פעל היו"ר בעניין זה בחוסר סמכות ובניגוד להוראות סעיף 86 לחוק התכנון והבניה ואף בניגוד לאמור בהחלטת ההפקדה מיום 7.7.99 עצמה. בית המשפט דחה את הטענה על פי סעיף 86(ה) וקבע כי ליו"ר הוועדה "שיקול דעת בלתי מוגבל" בענין. מכאן, הערעור דנן.
דיון משפטי:
כב' הש' א' חיות:
הפסיקה (רע"פ 4357/01 סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "אונו") התייחסה לפירושו הלשוני של המושג "הארכה" לעניין סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 207 לחוק התכנון והבניה להאריך מועד שקבע להריסת בניין, וקבעה כי "פירושו הלשוני אינו מחייב תמיד רציפות בין הדבר המקורי לבין הארכתו, ויש 'הארכה' שאינה מחייבת רציפות דווקא". הנה כי כן, מבחינה לשונית נראה כי השימוש במונח "הארכה" אינו שולל את הפירוש לפיו יכול שהסמכות תתייחס גם לפעולה שהמועד לביצועה כבר חלף. השאלה היא, האם פירוש מרחיב כזה, מתיישב עם התכלית שאותה מיועדת הארכת המועד להשיג בענייננו? סעיף 86 לחוק התכנון והבניה, כנוסחו לאחר תיקון מס' 43 לחוק התכנון והבניה (להלן: תיקון 43), קובע לוח זמנים קצוב, מוגדר וקצר יחסית למילוי התנאים ולעריכת השינויים הנדרשים על ידי מוסד התכנון כתנאי להפקדתה של תכנית. בכך מבקש הסעיף להגשים תכליות חשובות שאותן חרט על דגלו תיקון 43 באופן כללי והן – ייעול, פישוט וקיצור הליכי התכנון. עם זאת, לא התעלם המחוקק מכך שלעתים עלול להיווצר קושי אמיתי שלא יאפשר למגיש התכנית לעמוד בסד נוקשה של לוח הזמנים הקבוע בסעיף 86 לחוק. מטעם זה ועל מנת שלא ירדו לטמיון המשאבים הניכרים הכרוכים בדרך כלל בהכנת תכנית, העניק המחוקק ליו"ר מוסד התכנון בסעיף 86(ה), סמכות שבשיקול דעת להאריך את המועדים הקבועים בסעיף 86. בכך ביקש המחוקק להבטיח, כי יושג איזון ראוי בין הצורך לקיים הליך תכנוני יעיל ומהיר לבין הצורך לאפשר גמישות מסוימת מבחינת לוח הזמנים שנקצב בחוק לעריכת שינויים ולמילוי התנאים שנקבעו להפקדה. לפיכך, אין לקבל את טענת המערערת כי סמכות ההארכה הנתונה ליו"ר מוסד התכנון מוגבלת אך ורק לאותם המקרים שבהם טרם חלף המועד למילוי התנאים. פירוש מצמצם כזה אינו מתחייב מלשון הסעיף ואף לא מתכליתו המבקשת לאפשר הארכת מועדים בכל מקרה שבו מצא יו"ר מוסד התכנון כי יש הצדקה לכך והצדקה כזו יכול שתימצא גם אם המועד למילוי התנאים כבר חלף.
סבירות החלטותיו של יושב ראש הוועדה המחוזית: החלטות ההארכה במקרה דנן הובילו לכך שהתכנית הייתה מופקדת בתנאים בתקופה שנמשכה למעלה משלוש שנים. פרק זמן כזה העולה פי חמישה על התקופה המקורית שנקצבה בסעיף 86 לחוק למילוי התנאים להפקדה, יש בו לכאורה כדי לפגוע ביעילות ההליך התכנוני ובוודאותה של הנורמה התכנונית ועל כן, בהיעדר נסיבות מיוחדות, די בו כשלעצמו כדי ללמד על חוסר סבירותן של החלטות ההארכה.
במקרה שלפנינו, לא התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות הארכת מועדים כה חריגה. אדרבא, מתוך המסמכים שהוצגו עולה כי המשיבות 3 ו-4 השתהו השתהות בלתי מוסברת במילוי התנאים. אכן, שלב הפקדתה של תכנית בתנאים הוא שלב מתקדם יחסית על ציר התכנון ויש לכך נפקות לעניין ציפייתו הלגיטימית של מגיש התכנית למימוש זכויותיו בקרקע על פי התכנית. כמו כן, קיים אינטרס לציבור כי הליך התכנון, על כל המשאבים שהושקעו בו עד אותו שלב, לא ירד לטמיון. יחד עם זאת, נוכח פרק הזמן החריג שנדרש למשיבות 3 ו-4 לצורך מילוי תנאי ההפקדה, נוכח "גרירת הרגליים" בפרק הזמן שנקצב להן מלכתחילה למילוי תנאים אלה, נוכח האיחור הבלתי מוסבר מצד המשיבות 3 ו-4 בהגשת בקשות ההארכה ונוכח השינוי שחל בינתיים בנורמות התכנוניות הנוגעות להקמת תחנות דלק, גובר בנסיבות העניין האינטרס הציבורי הקיים בשמירה על יעילותו של ההליך התכנוני ועל עדכניותה של הנורמה התכנונית.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.
