המדיטק בעיר חולון
צילום: יעל מש

אוכלוסיית חולון תכפיל את עצמה: אושרה להפקדה תוכנית המתאר הכוללנית

התכנית שהופקדה, חולון ח/2040, כוללת תוספת של 58 אלף יחידות. אוכלוסיית העיר יכולה להגיע ל-400 אלף איש בשנת 2040
איציק יצחקי | (2)
נושאים בכתבה חולון תכנית מתאר

הוועדה המחוזית תל-אביב לתכנון ולבנייה אישרה היום (שני) הפקדת תוכנית המתאר הכוללנית לחולון ח/2040, שהגישה הוועדה המקומית. התוכנית משרטטת את דמותה של העיר לשנת 2040 ומתווה את המדיניות התכנונית. תכנית מתאר חולון. קרדיט: עיריית חולון בסיס התוכנית משמר את האופי העירוני בשכונות המגורים ומעצים את הבנייה לאורך צירי המתע"נ (מערכת תחבורה עתירת נוסעים - מטרו ורכבת קלה). במפגשי הרחובות הראשיים ייווצרו מוקדים עירוניים בעצימות גבוהה ובעירוב שימושים, עם אפשרות להקמת בניינים של עד 65 קומות ו-2,000 אחוזי בנייה בעירוב שימושים, שכוללים תעסוקה, מסחר ומגורים. על פי מחקר שנערך, ביכולתה של חולון, שבה מתגוררים כיום כ-200 אלף תושבים ושבה מועסקים כ-75 אלף עובדים, להגדיל את אוכלוסייתה בשנת 2040 לכ-270 אלף עד 400 אלף תושבים וכ-135 אלף עד 200 אלף מועסקים, וזאת בהתחשב בתשתיות, הן הקיימות והן המתוכננות. עוד קובעת התוכנית יעדי צמיחה לחולון, שישמשו את הוועדה המקומית בעת קבלת החלטות בקידום תוכניות.

להלן נתוני התוכנית בנקודות: אוכלוסייה לשנת היעד 2040: מינימום: 270,000, מקסימום: 400,000 מועסקים לשנת היעד 2040: מינימום: 135,000, מקסימום: 200,000 סה"כ יח"ד: 129,310 תוספת יח"ד מתארית: 58,643 סה"כ שטחי מגורים: 13,686,000 תוספת שטחי מגורים מתארית: 7,244,000 שטחי תעסוקה במוקדים מטרופוליניים: 1,650,000 שטחי תעסוקה במוקדים עירוניים: 1,750,000 תוספת שטחי תעסוקה מתארית: 4,010,000 סה"כ שטחי תעסוקה מוצעים (כולל המאושרים): 10,511,000 מהנדס העיר, אדר' אביעד מור: "זכויות בנייה הן משאב ציבורי מוגבל, שדרוש לו מנגנון ניהול חכם.  התוכנית קובעת זכויות בנייה בסיסיות ומתן אפשרות להעצמת זכויות במקומות נבחרים, כנגד תועלות ציבוריות, כך נשמר העיקרון לפיו הרווח מזכויות הבנייה חוזר לתושבים במגוון אופנים. כך, למשל, הגדרנו תועלות ציבוריות, שעולות בקנה אחד עם חזון העיר, כגון: שטחי תעסוקה שיגדילו את היצע מקומות העבודה בעיר, מקומות דיור בהישג יד למגוון אוכלוסיות והיבטי סביבה בדגש על אנרגיה מתחדשת, שייצרו חוסן עירוני". בעיריית חולון רואים בתוכנית המתאר כלי חשוב לפיתוח העיר ולמימוש הפוטנציאל שגלום בה, למען תושביה ולמען תושביה העתידיים. כבר היום מבוצעים בעיר כמה פרויקטי תחבורה רחבים, שיאפשרו נגישות תנועתית טובה ויהפכו את חולון לאחת מהערים הנגישות ביותר במטרופולין. זאת, כמובן, בצירוף שילוב מגורים, תעסוקה ובילוי, שהם מהעקרונות המרכזיים בתוכנית, והיתרונות שבדבר לעיר, לתושביה ולמועסקים בה.  בעירייה גם רואים חשיבות בתוכנית, שמציגה למגזר העסקי חזון ברור וודאות תכנונית ובכך מאמינים, שהשוק יידע לזהות את הפוטנציאל ויגיב בהתאם. תוכנית המתאר שאושרה היום מצטרפת לתוכניות נוספות שקידמה עיריית חולון באחרונה, ביניהן תוכנית ההתחדשות העירונית ח/619, שהחליפה את תמ"א 38, וכן תוכניות מתחמיות להתחדשות אזור העסקים ומרקם המגורים הוותיק. את התוכנית הוביל אגף תכנון ופיתוח מואץ במינהל ההנדסה של עיריית חולון, יחד עם צוות רב-תחומי בראשות משרד גוטמן-אסיף אדריכלים.  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רומי יובל 19/06/2023 13:38
    הגב לתגובה זו
    ח.500 מתי .....למה לא בונים שם
  • גם לנו 300 מ"ר 19/06/2023 14:33
    הגב לתגובה זו
    גם כשיהיה אפשרי לבנות יהיה בלתי אפשרי לארגן את כל בעלי החלקות והמגרשים לבנות. יהיו שם פירוקי שיתוף בכמויות. היזמים והקבלנים יעשקו את הציבור
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.