אזור הגולן
צילום: אילן איזן

קצרין בראש: תכנית מתאר חדשה לגולן

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון החליטה לקדם תוכנית מתאר מחוזית חדשה לאזור הגולן. זה מה שצפוי
איציק יצחקי |

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון החליטה לקדם תוכנית מתאר מחוזית חדשה לנפת גולן. החלטה זו תאפשר פיתוח עתידי של האזור. מדובר בעדכון תוכנית המתאר הקודמת לנפת הגולן (תמ"מ/3/2) שאושרה בשנת 1989. זאת, לצורך התאמה לצרכים החדשים הדרושים לפיתוח אזור הגולן. התוכנית שביוזמת רשות מקרקעי ישראל, מקודמת בהתאם להחלטת הממשלה 864 שמהותה "תוכנית לעידוד צמיחה דמוגרפית בת קיימא ביישובי המועצה האזורית גולן וקצרין לשנים 2022-2025", והיא כוללת את המועצות האזוריות גולן, העיר קצרין והמועצות המקומיות מג'דל שמס, מסעדה, בוקעתא, עין קניה וע'גר.

אזור אלוני השן הגולן (אילן איזן)אזור אלוני השן הגולן (אילן איזן)

החלטת הממשלה נועדה, בין היתר, לעודד את הצמיחה הדמוגרפית של ישובי המועצה האזורית גולן וקצרין תוך תכנון ופיתוח יח"ד למגורים, פיתוח כלכלי מקומי ואזורי ויצרת מקומות תעסוקה למשיכת אוכלוסייה, שיפור איכות החיים וצמצום הפערים. 

מטרות התוכנית הן: פיתוח ההתיישבות, החקלאות, התעסוקה והתיירות בנפת הגולן, בראייה מרחבית- סביבתית כוללת, כמענה לצורכי הפיתוח והשימור לשנים הבאות. זאת לצד שמירה על משאבי הטבע, הנוף והתרבות הייחודיים לגולן.

הכנת התוכנית תעשה בשיתוף משרדי הממשלה ורשויותיה, ובשיתוף פעולה הדוק עם כלל המועצות האזוריות והמקומיות בנפת גולן.

מנהל רשות מקרקעי ישראל, יעקב קוינט: "אני מודה לכל השותפים לתכנון החשוב הזה, מדובר בבשורה של ממש לנפת הגולן ולישובים בחבל הארץ הייחודי הזה אשר תעודד הגירה חיובית והתישבות בגולן, הגדלת מקורות התעסוקה, מינוף ענפי החקלאות, מקורות האנרגיה, תיירות, מלונאות, יצירת תשתיות בראיה ארוכת טווח ובמקביל שימור הנוף, פיתוח והנגשת השטחים הירוקים הפתוחים הפרושים בכל רחבי הנפה".

יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון, ערן ניצן: "התוכנית צפויה לייצר את התשתית לפיתוח הגולן בעשרות השנים הקרובות באופן שיאפשר את פיתוח הישובים בו לצד פיתוח מוקדי תעסוקה, תיירות וחקלאות. התמ״מ יעסוק מגוון גדול של נושאים ובהם פיתוח אנרגיה נקיה, פיתוח שטחים חקלאים והממשק המורכב בין תשתיות צבאיות ואזרחיות במרחב זה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.