קצרין בראש: תכנית מתאר חדשה לגולן
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון החליטה לקדם תוכנית מתאר מחוזית חדשה לנפת גולן. החלטה זו תאפשר פיתוח עתידי של האזור. מדובר בעדכון תוכנית המתאר הקודמת לנפת הגולן (תמ"מ/3/2) שאושרה בשנת 1989. זאת, לצורך התאמה לצרכים החדשים הדרושים לפיתוח אזור הגולן. התוכנית שביוזמת רשות מקרקעי ישראל, מקודמת בהתאם להחלטת הממשלה 864 שמהותה "תוכנית לעידוד צמיחה דמוגרפית בת קיימא ביישובי המועצה האזורית גולן וקצרין לשנים 2022-2025", והיא כוללת את המועצות האזוריות גולן, העיר קצרין והמועצות המקומיות מג'דל שמס, מסעדה, בוקעתא, עין קניה וע'גר.
אזור אלוני השן הגולן (אילן איזן)
החלטת הממשלה נועדה, בין היתר, לעודד את הצמיחה הדמוגרפית של ישובי המועצה האזורית גולן וקצרין תוך תכנון ופיתוח יח"ד למגורים, פיתוח כלכלי מקומי ואזורי ויצרת מקומות תעסוקה למשיכת אוכלוסייה, שיפור איכות החיים וצמצום הפערים.
מטרות התוכנית הן: פיתוח ההתיישבות, החקלאות, התעסוקה והתיירות בנפת הגולן, בראייה מרחבית- סביבתית כוללת, כמענה לצורכי הפיתוח והשימור לשנים הבאות. זאת לצד שמירה על משאבי הטבע, הנוף והתרבות הייחודיים לגולן.
- תוכנית חדשה: שדרוג כביש 91 ומחלף במחניים
- מתווה פיצויים חדש: פיצוי מלא לכלל העסקים בגולן והגליל העליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכנת התוכנית תעשה בשיתוף משרדי הממשלה ורשויותיה, ובשיתוף פעולה הדוק עם כלל המועצות האזוריות והמקומיות בנפת גולן.
מנהל רשות מקרקעי ישראל, יעקב קוינט: "אני מודה לכל השותפים לתכנון החשוב הזה, מדובר בבשורה של ממש לנפת הגולן ולישובים בחבל הארץ הייחודי הזה אשר תעודד הגירה חיובית והתישבות בגולן, הגדלת מקורות התעסוקה, מינוף ענפי החקלאות, מקורות האנרגיה, תיירות, מלונאות, יצירת תשתיות בראיה ארוכת טווח ובמקביל שימור הנוף, פיתוח והנגשת השטחים הירוקים הפתוחים הפרושים בכל רחבי הנפה".
יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון, ערן ניצן: "התוכנית צפויה לייצר את התשתית לפיתוח הגולן בעשרות השנים הקרובות באופן שיאפשר את פיתוח הישובים בו לצד פיתוח מוקדי תעסוקה, תיירות וחקלאות. התמ״מ יעסוק מגוון גדול של נושאים ובהם פיתוח אנרגיה נקיה, פיתוח שטחים חקלאים והממשק המורכב בין תשתיות צבאיות ואזרחיות במרחב זה".
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
