אזור הגולן
צילום: אילן איזן

קצרין בראש: תכנית מתאר חדשה לגולן

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון החליטה לקדם תוכנית מתאר מחוזית חדשה לאזור הגולן. זה מה שצפוי
איציק יצחקי |

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון החליטה לקדם תוכנית מתאר מחוזית חדשה לנפת גולן. החלטה זו תאפשר פיתוח עתידי של האזור. מדובר בעדכון תוכנית המתאר הקודמת לנפת הגולן (תמ"מ/3/2) שאושרה בשנת 1989. זאת, לצורך התאמה לצרכים החדשים הדרושים לפיתוח אזור הגולן. התוכנית שביוזמת רשות מקרקעי ישראל, מקודמת בהתאם להחלטת הממשלה 864 שמהותה "תוכנית לעידוד צמיחה דמוגרפית בת קיימא ביישובי המועצה האזורית גולן וקצרין לשנים 2022-2025", והיא כוללת את המועצות האזוריות גולן, העיר קצרין והמועצות המקומיות מג'דל שמס, מסעדה, בוקעתא, עין קניה וע'גר.

אזור אלוני השן הגולן (אילן איזן)אזור אלוני השן הגולן (אילן איזן)

החלטת הממשלה נועדה, בין היתר, לעודד את הצמיחה הדמוגרפית של ישובי המועצה האזורית גולן וקצרין תוך תכנון ופיתוח יח"ד למגורים, פיתוח כלכלי מקומי ואזורי ויצרת מקומות תעסוקה למשיכת אוכלוסייה, שיפור איכות החיים וצמצום הפערים. 

מטרות התוכנית הן: פיתוח ההתיישבות, החקלאות, התעסוקה והתיירות בנפת הגולן, בראייה מרחבית- סביבתית כוללת, כמענה לצורכי הפיתוח והשימור לשנים הבאות. זאת לצד שמירה על משאבי הטבע, הנוף והתרבות הייחודיים לגולן.

הכנת התוכנית תעשה בשיתוף משרדי הממשלה ורשויותיה, ובשיתוף פעולה הדוק עם כלל המועצות האזוריות והמקומיות בנפת גולן.

מנהל רשות מקרקעי ישראל, יעקב קוינט: "אני מודה לכל השותפים לתכנון החשוב הזה, מדובר בבשורה של ממש לנפת הגולן ולישובים בחבל הארץ הייחודי הזה אשר תעודד הגירה חיובית והתישבות בגולן, הגדלת מקורות התעסוקה, מינוף ענפי החקלאות, מקורות האנרגיה, תיירות, מלונאות, יצירת תשתיות בראיה ארוכת טווח ובמקביל שימור הנוף, פיתוח והנגשת השטחים הירוקים הפתוחים הפרושים בכל רחבי הנפה".

יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון, ערן ניצן: "התוכנית צפויה לייצר את התשתית לפיתוח הגולן בעשרות השנים הקרובות באופן שיאפשר את פיתוח הישובים בו לצד פיתוח מוקדי תעסוקה, תיירות וחקלאות. התמ״מ יעסוק מגוון גדול של נושאים ובהם פיתוח אנרגיה נקיה, פיתוח שטחים חקלאים והממשק המורכב בין תשתיות צבאיות ואזרחיות במרחב זה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.