מחיר המינימום של רמ"י הוא נחמד, אבל אין לו באמת משמעות

במכרזים האחרונים שרמ"י פרסמה היזמים הזוכים הגישו הצעות מחיר גבוהות משמעותית מעל מחיר המינימום שרמ"י קבעה. מירי רימון שמאית רמ"י: "אנחנו מנסים להילחם בעליות המחירים של הדירות, אבל בסופו של דבר צריך להתחשב בכוחות השוק"
סתיו קורן | (10)

במכרזים האחרונים שרשות מקרקעי ישראל פרסמה היזמים הזוכים הגישו הצעות מחיר גבוהות משמעותית מעל מחיר המינימום שהרשות קבעה, מה שאומר שאותם יזמים ימכרו את הדירות בפרויקט במחירים גבוהים - ושוב זוגות צעירים לא יוכלו לרכוש דירה. ומכאן נשאלת השאלה מה המשמעות בכלל של מחיר מינימום?   מחיר המינימום למ"ר בנוי של דירה במכרזים של רמ"י נועד לשקף הנחה של עד 450 אלף שקל ממחיר הדירה בשוק החופשי. הכוונה שהחברות היזמיות יציעו מעל המינימום כדי לבטא במחיר את מחיר הדירה בפועל. במידה ומספר חברות שונות הגישו אותה הצעת מחיר הן יצטרכו להעלות תשלום כדי לזכות. הזוכה תהיה זו שתציע את התוספת הגבוהה ביותר. שורה תחתונה - ככל שהשוק בוער, אין שום משמעות למחיר המינימום והמציעים מציעים לפי התמחור שלהם ובהתאם לתנאים ולמחירים בשוק. הנה לדוגמא, מחיר ההצעה הזוכה בפרויקט בפ"ת הגבוה פי 4 ממחיר המינימום. הזוכים במכרז לרכישת זכויות חכירה לשני מגרשים לבנייה רוויה (סה"כ 10 יח"ד) בשכונת רמת ורבר שבפתח תקווה. הזוכרים במכרז לרכישת זכויות חכירה לשני מתחמים לבנייה נמוכה (סה"כ 43 יח"ד) ברובע 12 שבערד. "רמ"י שאחראית על מכרזי הקרקעות מתנהלת כמו גוף פרטי, שכל מה שמעניין אותה זה שורות הרווח שלה - וזה לא אמור להתנהל ככה מאחר שמדובר בקרקע של המדינה. צריכות להיות פה דירות במחיר שפוי, הרשות נותנת לכוחות השוק להשתולל" אומרת דליה עסיס שמאית המקרקעין. "למה לא קובעים ברמ"י מחיר מקסימום, או מחיר מטרה? הם לא מאפשרים לאנשים לרכוש כאן דירות. יכולה להיות החלטה שכן מתערבים בכוחות השוק. מתערבים פה בהמון דברים - אז צריך להבין מדוע בשוק הנדל"ן לא מתערבים. המחירים היו בשמיים במכרזים האחרונים, זה לא שברמ"י משנים את מחיר המינימום לפי התנודות בשוק - כשהשוק רותח מחיר המינימום לא שווה כלום, כי ממילא יציעו מחירים גבוהים יותר". מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "תוצאות המכרזים מראים שיש ביקושים יפים בפריפריה וזה חשוב מאוד, במכרזים משפחות רבות שזכאיות יהיו מדירה בפחות מ600,000 ש"ח. רמי מנסה לתת ליזמים אופק ויציבות על ידי פרסום תוכנית השיווקים עד סוף השנה, כדי שלא יסתערו על מכרזים וכדי לסייע לוודאות בשוק הנדל"ן לגבי היצע יח"ד הצפוי לשיווק. המחיר במכרז הינו מחיר מינימום, ואכן השוק אמר את דברו מבחינת ערכים וביקושים, ורמ"י תמשיך להיות שקופה בנוגע לתוכניות העבודה שלה במטרה לייצב את השוק, במקביל למתן הזדמנות למשפחות מחוסרות דיור ומשפרי דיור לרכוש דירות במחירים מוזלים. מצוין כי השומות נערכות על ידי שמאים של השמאי הממשלתי ובהתאם להנחיות שלו, וככל הנראה אינן משקפות נכונה את ערכי השוק. עובדה זו צריכה להדאיג את הציבור בנוגע לעיסקות הקצאה בפטור, בהן יש סכנה שנערכות עיסקות על בסיס אותן שומות, במחירים שאינם משקפים את ערכי השוק  האמיתיים".  

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ציוני גאה 05/06/2021 09:05
    הגב לתגובה זו
    חבורת אנשים שהשתלטו על קרקעות המדינה, גוזלים בכח ובנזיד עדשים ממחזיקים ומתפרנסים כגון (כגון אך לא רק חקלאים) ופועלים במרץ להעלאת מחירי הקרקע כך שתימכר באלפי אחוזים גבוהים יותר לקבלנים.
  • 8.
    לא הגיונית 03/06/2021 18:09
    הגב לתגובה זו
    יש תוכניות ממשלתיות מחיר למשתכן ומחיר מופחת שבהן המדינה מסבסדת דירה בזול. אבל מה יעזור אם במכרז רגיל הקבלן יקנה קרקע בזול וישלם פחות למדינה. במילא הוא יקבע את מחיר הדירה לפי מה שמוכנים לשלם לו, ורק ירוויח יותר על חשבון המדינה (כלומר המיסים שלנו)
  • 7.
    כלכלן 03/06/2021 16:14
    הגב לתגובה זו
    אם תקבעו מחיר מקסימום אז היו יותר אנשים שרוצים לקנות מאשר דירות ואז תצטרכו לעשות הגרלות ומי שיזכה בהגרלה למעשה עושה קופה על חשבון מי שלא זכה. יש רק פיתרון אחד והוא לגמריי בידיים של רמ"י לשווק עוד קרקעות.
  • בדיוק היצע זה הפתרון היחידי להתמודד עם ביקוש (ל"ת)
    אחד 04/06/2021 09:18
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אבי כחלון 03/06/2021 15:48
    הגב לתגובה זו
    צריך לעשות מחיר מקסימום שמאפשר לקבלן למכור ועז לא יהיה מסחרה בשוק אתם רוצים מחיר שפוי מגבילו את המחיר למכירת דירה . פשוט ביותר לא צריך להיות חכם יותר מידי
  • 5.
    יוני 03/06/2021 15:03
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו לקשקש ותיזמו תכנית מקיפה להגברת הבניה בפיקוח ממשלתי על המחירים. פשוט מאוד : המדינה חייבת "לחבוש" את כובע היזם , לשכור קבלני ביצוע שיבנו דירות במחירים מפוקחים לאזרחי ישראל שקורסים תחת עול הדיור שנשלט עי קרטל היזמי. המדינה מאפשרת חזרות בלתי מתקבלת הדכת. צוקי אבל מסריח
  • 4.
    עודד 03/06/2021 14:07
    הגב לתגובה זו
    אנחנו סומכים על המינהל שימכרו במחיר מינימלי ויחייבו בחוזה מחיר דירה מקסימלי לא שוק פרוץ לעצור את מכירת הקרקעות ושהמדינה תבנה ללא מטרות רווח
  • 3.
    רונן מ 03/06/2021 12:36
    הגב לתגובה זו
    רמי חרטטנים , הרי הם מברכים על מחירים גבוהים של הצעות תמחור לא יאומן שעדין מתגייסים כאן לצבא הצעירים מטומטמים אבל ההורים ששולחים אותם מפגרים עוד יותר
  • 2.
    דוד 03/06/2021 12:11
    הגב לתגובה זו
    https://land.gov.il/PR_MSG/Pages/MECHIRMUFHAT_02022021.aspx
  • 1.
    רמי 03/06/2021 11:08
    הגב לתגובה זו
    איזה תירוץ נבוב ... מנותק מהמציאות. מקיימים את תכנית העבודה של ליצמן המושחת שדואג לחסידים שלו , וכל השאר מבחינתו חא קיימים. מה הבעיה ליזום בניה מאסיבית של דירות במחירי עלות עי קבלני ביצוע ??? סיפורים כמו חול , ואין מה לאכול
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

יזמי התחדשות עירונית מבקשים מהדיירים להוסיף כסף או שהפרויקט יבוטל - להסכים?

"מצטערים, העלויות גדלו - תוסיפו כסף, או שתוותרו על תוספת של 10 מ"ר, אחרת הפרויקט יבוטל" - המגמה החדשה בהתחדשות עירונית

עמית בר |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

עשרות פרויקטים להתחדשות עירונית בתל אביב ובערי המרכז תקועים כעת כי ההצדקה הכלכלית לפרויקט הופכת להיות גבולית. יזמי ההתחדשות העירונית, למי שלא יודע, יכולים לשנות את התנאים תוך כדי תנועה, אם התמורות שהם מקבלים מהעיריה משתנות ואם יש שינויים בשוק. במצב כזה - הדיירים שחולמים על דירה גדולה ששווה הרבה יותר, יכולים תוך כדי תנועה, לגלות שהחלום יהיה קטן יותר. הימזים פשוט פונים לבעלי הדירות עם שינוי בתנאי ההצעה - רוצים - רוצים; לא רוצים - העסקה תתבטל.  

התחדשות עירונית היא פתרון מרכזי למצוקת הדיור ומנוע ליצירת אלפי דירות חדשות מדי שנה. אלא שהמציאות הנוכחית הופכת את התוכניות למורכבות הרבה יותר. פרויקטים שנחתמו ב־2020 או 2021, בשיא הביקוש ובסביבת ריבית כמעט אפסית, הופכים היום לבלתי כלכליים. השילוב בין הוצאות בנייה שעלו בעשרות אחוזים, עלויות מימון כבדות ושוק רווי דירות חדשות, מערער את המודל שעליו התבססו מאות מיזמים. היזמים האלו אמורים לעמוד בהסכמים שלהם, אבל לרובם יש פתח מילוט. 


היזמים מציעים פחות

היזמים מציעים פחות ועדיין - לרוב הדיירים זה בכל זאת משתלם, במיוחד שהם כבר נמצאים בתהליך. אנשים לא נוטים לשנות החלטות כל כך משמעותיות, במיוחד אחרי אחרי עשרות ישיבות של דיירים, פגישות עם עורכי דין, מפגשים רבים עם היזמים, הם נמצאים כבר עמוק בתוך התהליך, ולכן הם לרוב יתקדמו. הבעיה שזו קרקע נוחה ליזמים לקבל יותר. האם הדיירים באמת מבינים ויודעים בכמה עלו חומרי הבנייה ומה המצב המימוני של היזם. לא, והם גם לא צריכים לדעת, אבל ברגע שהיזם פותח שוב את העסקה, הוא יכול בקלות לשנות לטובתו את התנאים.  זאת סוגייה מאוד בעייתית - דמיינו שקניתם דירה ותוך כדי תנועה המחיר שלה עלה משמעותית, או שמורידים לכם 10-20 מטר רבוע משטחה.  

בפרויקטים רבים הדיירים כבר נמצאים בשלב מתקדם: התוכניות אושרו, היתר הבנייה בפתח והבנק נערך להעמיד מימון. ואז מגיעה ההפתעה -  היזם מודיע כי החישובים שעליהם התבססו ההסכמות אינם רלוונטיים עוד. הדירות שאמורות היו להימכר במחירים של 60 אלף שקל למ"ר לא מצליחות להימכר גם ב-50 אלף שקל, ועלות הבנייה, שעמדה על כ־11 אלף שקל למ"ר, קפצה ל־15 אלף שקל ואף יותר. התוצאה: פרויקטים שהובטחה בהם רווחיות של 15% נכנסים לגרעון, והבנקים מסרבים להעמיד ליווי לפרויקט שאינו עומד ברף הכלכליות.

במצב כזה, היזמים מבקשים מהדיירים לשנות את ההסכם: להפחית מהשטח המובטח, לוותר על חניה נוספת, לוותר על דמי שכירות בתקופת הבנייה או לשנות את לוחות הזמנים. אחרת הפרויקט ייעצר לחלוטין. עבור הדיירים, מדובר בדילמה לא פשוטה. מצד אחד, אפשר לעמוד על החוזה ולדרוש אכיפה, אך המשמעות היא להתחיל הכול מחדש עם יזם חלופי ולחכות עוד שנים ארוכות. מצד שני, פשרה מביאה לדירה חדשה בתוך כמה שנים, גם אם בתנאים פחות טובים מהצפוי. השאלה אם להסכים להצעה החדשה של היזם או לא היא תלויה כמובן במקרה עצמו. אבל כמו כל דבר, זה מו"מ. היזמים ינסו להפחית עד כמה שאפשר את התמורות, או לבקש כמה שיותר כסף. הדיירים צריכים לחזור להסכם הבסיסי ולנסות לקבל אותו. בסופו של דבר מול עלויות שעלו, גם מחירי הדירות עלו. במקרים רבים זו תאבת בצע של היזמים, אם כי, יש מקרים רבים שמדובר במצב אמיתי, אבל הדיירים לא אשמים שהיזם לא יודע לחשב את ההוצאות שלו. 

דירות בבנייה
צילום: איציק יצחקי

משבר האלומיניום ואיך הוא יכול להעלות את מחירי הדירות

אחרי ירידה משמעותית במחירי הדירות בחודשים האחרונים, מגיע משבר האלומיניום ויכול לעצור את מגמת הירידה 

עמית בר |

שוק האלומיניום הישראלי קרס תוך חודשים ספורים. היבוא מסין, שסיפק עד כה כ-60% מצרכי השוק המקומי, צנח בגלל היטל היצף של עד 146% שהטיל משרד הכלכלה על פרופילי אלומיניום סיניים, במטרה להגן על התעשייה המקומית מפני מה שהוגדר כתחרות בלתי הוגנת. יבואנים עצרו משלוחים שכבר היו בדרך מחשש שלא יוכלו לשחרר אותם במחיר סביר, קבלנים מדווחים על מחסור בחומרי גלם, ופרויקטים נעצרו. 

האופציה הטורקית, ששימשה כספק חלופי מרכזי וסיפקה כ-30% מצרכי השוק, נחסמה לחלוטין בעקבות האמברגו שהטיל ארדואן על ישראל. המשמעות של האירועים האלו על הרוכשים - עיכובים במסירת דירות ותוספת של 50-100 אלף שקל לדירה. אלא שאנחנו נמצאים בשוק של קונים - הקונים קובעים את התנאים, הקבלנים מתקשים למכור דירות. היקף הדירות הנמכרות יורד מדי חודש ובמקביל יש ירידות מחירים. בשוק כזה, קשה מאוד לגלגל את עליות המחירים לרוכשי הדירות, למרות שהפעם לקבלנים יש "סיבה טובה". 

המשמעות כנראה תהיה שהם יספגו חלק מההוצאה הזו מה שיקטין את המרווחים שלהם. הבעיה במשבר האלומיניום שכל אירוע שפוגע במגמה הנמשכת בחודשים האחרונים של ירידות מחירים יכול שוב להצית את הביקושים לדירות. ירידת המחירים צריכה להיות בפועל, בשטוף בנתוני הלמ"ס וצריכה להיות אווירה מלאה של ירידות מחירים וציפייה להמשך ירידה. רק ככה המחירים יורדים בהדרגה. בפעמים הקודמות שהיו ירידות מחירים הגיע אירוע מטלטל שהזניק את המחירים. בפעם האחרונה אלו היו המבצעי קבלן שלא נספרו על ידי הלמ"ס וגרמו לרוכשים לחשוב שיש עליות מחירים ואז הם ירדו מהגדר כדי לרכוש. 

משבר האלומיניום יכול להיות טריגר, הוא יכול לשנות את מסלול הירידה במחירי הדירות וזה הסיכון הגדול שלו. 

עיכובים במסירה - איך זה משפיע על הרוכשים?

משפחות שתכננו את המעבר לדירה החדשה נאלצות להמשיך לשלם שכירות במקביל להחזרי המשכנתא שכבר החלו. עלויות האחסנה מוכפלות, הוצאות המעבר גדלות. הפיצויים על איחור במסירה, המוגבלים ממילא בחוק, רחוקים מלכסות את הנזק האמיתי..

מעבר לעיכובים יש חשש כאמור לעליית מחירים. המעבר לספקים חלופיים בהודו, וייטנאם או טייוואן כרוך בהתייקרות דרמטית. המחירים מהספקים החדשים גבוהים ב-30% עד 40% מהמחירים הסיניים המקוריים, וזאת לפני שמחשבים את עלויות ההקמה של קווי האספקה החדשים. התהליך כולל הכנת תבניות ייחודיות לכל פרויקט, התאמה לתקנים הישראליים, בדיקות איכות מקיפות והקמת שרשרת לוגיסטית חדשה לגמרי. מדובר בתהליך שאורך בין ארבעה לשישה חודשים במקרה הטוב, ובהתייקרות כוללת של 50% לפחות בעלות האלומיניום.