הדירה היקרה בישראל: איפה מוצע כיום פנטהאוז ב-200 מיליון שקל?
מתחם המוסכים של דן ברחוב ארלוזורוב, במפגש הרחובות דיזנגוף וארלוזורוב, סוף כל סוף ישנה את פניו - לאחר שנהרס המתחם המיתולוגי והוסב למגרש חנייה, הודיעה היום קבוצת דן, באמצעות אמד - זרוע הנדל"ן של הקבוצה על יציאתו לדרך של פרויקט מגורים בגובה של 29 קומות, 'ארלוזורוב 17'.
הפרויקט צפוי לשבור את שיאי המחירים בתל אביב - לאחר שהוצע פנטהאוז בפרויקט הירקון 96 ב-150 מיליון שקל, יזמי הבניין עתידים להציע פנטהאוז בקומה ה-29 ב- 200 מיליון שקל, הדירה היקרה בישראל. הפנטהאוז ישתרע על פני 850 מ"ר, קרי 235 אלף שקל למ"ר, קרי כמו דירת 3 חדרים בדימונה.
שלב החפירות החל והיא צופה כי בנייתו של המגדל תושלם בתוך 4 שנים. הקבוצה מתכוונת להתחיל בשיווק כבר בשבועות הקרובים. ההשקעה של קבוצת דן בפרויקט מוערכת בלמעלה מ-750 מיליון שקלים.
שטח הפרויקט עליו יוקם המגדל הוא 8 דונם, גובהו יעמוד על 110 מטרים והוא כולל 29 קומות בשטח עיקרי של 19,000 מ"ר. במגדל מתוכננות 131 דירות שגודלן נע בין 70 מ"ר ל- 170 מ"ר. מחירי הדירות נעים בין 50 אלף שקל ל- 200 אלף שקל למ"ר.
מהנתונים עולה כי מחיר הדירה הזולה ביותר במגדל יעמוד על 3.5 מיליון שקל ומחירה של דירת 170 מ"ר הזולה ביותר יעמוד על 8.5 מיליון שקל. לצד המגדל יוקם מבנה מגורים נוסף, בשיטה של בנייה מרקמית, והוא כולל 12 דירות שיתפרסו על 2 קומות בלבד.
- 5.כל הכבוד- יש כסף בארץ. (ל"ת)יפה מאוד 13/11/2012 13:10הגב לתגובה זו
- 4.השקולה 13/11/2012 12:49הגב לתגובה זואם יקבלו חצי מזה, זה יהיה יפה. השתגעו לגמרי.
- 3.צרלי 13/11/2012 12:20הגב לתגובה זואני לא היטי משלמ יתר מי 180.000.000 שייח
- 2.משקיע ירושלמי 13/11/2012 11:37הגב לתגובה זוהשאלה היא האם שיאן המחיר הנמוך (כמו קבוצות רכישה רבות) יקבל חשיפה זהה למה שקיבלה קבוצת דן על ניפוח המחירים? http://www.homeinj.co.il
- 1.עמית 13/11/2012 11:23הגב לתגובה זושמרו לי את הדירה ב200 מילון.
- מצטער חבר, היא כבר שלי (ל"ת)אהוד ברק 13/11/2012 12:26הגב לתגובה זו

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
