הדולר נפל ב-1%: "זה לא יותר מתיקון טכני, הדולר יחזור להתחזק בקרוב"
הדולר רשם היום ירידה חדה מול השקל, על רקע החלשותו בעולם מול חלק מהמטבעות המרכזיים. הדולר והיין היפני ממשיכים לאבד גובה על רקע זרימה של כספים למטבעות ונכסים הנחשבים למסוכנים יותר.
בזירת המאקרו פורסם היום כי הירידה החדה בהכנסות המדינה ממסים ממשיכה לתת את אותותיה בהעמקת הגרעון. על פי אומדנים ראשונים שהוכנו במשרד האוצר בחודש מרץ היה לממשלה גירעון בסך של 3.3 מיליארד שקל (גירעון של 2.9 מיליארד שקל בפעילות למימון, גירעון כולל מתן אשראי נטו).
בפעילות מקומית היה לממשלה גירעון של 2.2 מיליארד שקל ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ-1.1 מיליארד שקלים. מתחילת השנה מסתכם הגירעון בסך של 4.8 מיליארד שקלים. גירעון ברבעון הראשון הוא תופעה חריגה, שכן בשנים האחרונות היה לממשלה עודף תקציבי גדול ברבעון הראשון.
איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר במט"ח בבנק ירושלים, אומר בשיחה עם Bizportal כי "נפילת הדולר להערכתי זה לא יותר מתנועה טכנית. הוא נחלש גם בחו"ל. הדולר יכול להמשיך לתקן למטה עד ל-4.08 או ל-4.02 אבל אני עדיין רואה את הדולר ממשיך לעלות במהלך החודשים הקרובים. לדעתי ירידה מתמשכת של הדולר לא באה בחשבון בשלב הזה".
"עם זאת, היתה תקרה כפולה בסביבות 4.25 שקלים לדולר ולכן צריך ללמוד את החומרים יותר לעומק. אמנם הבורסות מתאוששות וזה משפיע בכיוון של החלשות הדולר והיין אבל בסופו של תהליך נראה שהדולר יחזור להתחזק בארץ, בעיקר בגלל שהמצב הכלכלי כאן ימשיך להיות קשה. אני לא רואה את בנק ישראל מפסיק את רכישות הדולרים בקרוב, בעיקר בגלל שהוא רוצה לתמוך ביצואנים שמתמודדים עם המשבר הכלכלי העולמי".
"ברור לגמרי שמורגשת עליה בתאבון לסיכון בשווקים וזה צפוי להמשיך ולהחליש את היין והדולר בימים הקרובים. הסוחרים והמשקיעים לא מתרגשים ממשיגור הטיל של צפון קוריאה, מדד ה-VIX יורד וזה מה שחשוב". כך אומר לבלומברג היידקי אמאקורה, מנהל חדר מסחר במט"ח בנומורה בטוקיו.
הדולר נחלש בכ-1% ובנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג החדש ברמה של 4.12 שקלים. האירו נקבע בירידה של 0.7% לרמה של 5.57 שקלים לאחר שבבוקר טיפס לרמה של 5.63 שקלים. בעולם נחלש היין ב-0.44% לרמה של 100.64 יין לדולר והאירו מתחזק ב-0.2% לרמה של 1.347 דולר ליין.
מחברת פינוטק נמסר כי "המטבע הישראלי נהנה, מירידות השטר הירוק בעולם ורשם עליות בשבוע החולף. כאשר הנתונים מעודדים עם עליות של הסקטור הפיננסי בישראל הוסיפו לסנטימנט החיובי על השטר הישראלי. מדד ת"א 25 נגרר אחר העליות בשוק המניות הגלובלי והתרומם ביותר 5.0%, זאת לאור החלטת ה-G20 להקציב כ-1.1 טריליון דולר לקרן המטבע הבינלאומית בכדי לתמוך בצמיחה הגלובלית ולעזור לסקטור הבנקאי. מבחינה טכנית רמת התמיכה המשמעותית של הצמד הינה 4.15 המהווה פיבונאצ'י 38.20%".
כלכלני ענף מחקר שוק ההון, שווקים בינלאומיים בבנק לאומי מציינים בסקירה השבועית שפרסמו היום כי "על רקע ההתפתחויות האחרונות, בטווח הקצר הדולר ייסחר בנטייה להיחלשות לנוכח הקטנת הצורך, נכון לעכשיו, במטבע מקלט, והקטנת פוזיציות באג"ח ממשלת ארה"ב.
מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?
כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?
מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות
בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.
מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.
ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:
בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).
בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).
ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).
ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).
ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).
ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).
ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).
ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).
בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).
רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
80 חיילי מילואים שזכו במכרז המיוחד למגרשים על שפת הכנרת מתבקשים לשלם עכשיו בין 1 ל-2 מיליון שקל, אבל המועצה האזורית עמק הירדן מסרבת להנפיק היתרי בנייה ובג"ץ טרם הכריע
רשות מקרקעי ישראל פרסמה בנובמבר 2024 את תוצאות שני המכרזים לשיווק 171 מגרשים לבנייה צמודת קרקע בקיבוץ האון שבחוף הדרומי של הכנרת. 80 מהמגרשים שווקו במסלול מיוחד למשרתי מילואים, שראו בכך הזדמנות נדירה לבנות בית באזור מבוקש במחיר מופחת. אלא שהמועצה האזורית עמק הירדן הודיעה עוד לפני פרסום תוצאות המכרז כי לא תאפשר מתן היתרי בנייה בשלוש השנים הקרובות, ובמקביל הגישה עתירה לבג"ץ נגד רמ"י.
למרות המבוי הסתום, רשות מקרקעי ישראל שלחה לזוכים דרישות תשלום בהיקפים של של 1-2 מיליון שקל, עוד לפני שניתן מועד ברור לתחילת העבודות. הזוכים נדרשים לשלם בתוך 90 יום, בזמן שהתב"ע החדשה למתחם טרם אושרה וההליך המשפטי עדיין מתנהל. הזוכים מתארים מצב אבסורדי שבו נדרשים מהם סכומים עצומים בזמן שבפועל לא ניתן להתחיל לבנות.
60 מיליון שקל חובות והסדר עם המדינה
שורש הסכסוך נעוץ במשבר כלכלי עמוק שאליו נקלע קיבוץ האון בסוף שנות התשעים, אז הצטברו חובותיו לכ-60 מיליון שקל. בשנת 2002 הוחלט על הסדר כולל: המדינה תקבל לידיה כ-300 דונם של שטחים חקלאיים וקרקע למגורים, ובתמורה יוסדרו חובות הקיבוץ, תובטח פנסיה לחבריו וישופצו בתי המגורים של 60 מהם. הכוונה המקורית הייתה להקים יישוב קהילתי חדש במקום הקיבוץ, מהלך שאמור היה לייצר הכנסות ולהחזיר את השטח לפעילות.
אלא שבפועל, הפרויקט נתקע בין אינטרסים מנוגדים: מצד אחד רמ"י שמבקשת למכור את המגרשים בשוק חופשי, ומצד שני המועצה האזורית שמבקשת לשמור על צביון מקומי ועל השפעתה התכנונית. המועצה טוענת כי רמ"י פעלה שלא בתום לב, תוך התנערות מהבנות קודמות עם הקיבוץ ועם משרד הבינוי והשיכון. לטענתה, הבעיה המרכזית אינה מי יקנה את המגרשים אלא איך יוקם היישוב החדש, ובעיקר מי יישא בהוצאות הפיתוח העצומות.
- מי ינצח בחוף האון? המועצה האזורית הודיעה על הקפאת היתרים ל-3 שנים
- "לא חוקי": מועצת עמק הירדן וקיבוץ האון ערערו לעליון נגד רמ"י
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סלע המחלוקת בין רמ"י לבין המועצה האזורית עמק הירדן הוא נושא הפיתוח: מי ישלם על הקמת התשתיות, הכבישים והחיבורים לחשמל ולביוב. לפי הערכות, מדובר בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים, אולי אף יותר ממאה מיליון שקל במצטבר. רמ"י טוענת כי דמי הפיתוח אמורים להיות משולמים על ידי הרוכשים בהתאם למפורט במכרז, וכי כל המשתתפים היו מודעים מראש למורכבות התכנונית של המתחם. מנגד, המועצה גורסת כי הרשות מנסה להעביר אליה באופן שרירותי את האחריות לביצוע עבודות שאינן בסמכותה, וכי ללא הסדר מוסכם וברור, לא ניתן יהיה להנפיק היתרי בנייה בשטח.
