הדולר נפל ב-1%: "זה לא יותר מתיקון טכני, הדולר יחזור להתחזק בקרוב"

כך מעריך איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר במט"ח בבנק ירושלים. השער היציג של הדולר נקבע על 4.125 שקלים
קובי ישעיהו |

הדולר רשם היום ירידה חדה מול השקל, על רקע החלשותו בעולם מול חלק מהמטבעות המרכזיים. הדולר והיין היפני ממשיכים לאבד גובה על רקע זרימה של כספים למטבעות ונכסים הנחשבים למסוכנים יותר.

בזירת המאקרו פורסם היום כי הירידה החדה בהכנסות המדינה ממסים ממשיכה לתת את אותותיה בהעמקת הגרעון. על פי אומדנים ראשונים שהוכנו במשרד האוצר בחודש מרץ היה לממשלה גירעון בסך של 3.3 מיליארד שקל (גירעון של 2.9 מיליארד שקל בפעילות למימון, גירעון כולל מתן אשראי נטו).

בפעילות מקומית היה לממשלה גירעון של 2.2 מיליארד שקל ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ-1.1 מיליארד שקלים. מתחילת השנה מסתכם הגירעון בסך של 4.8 מיליארד שקלים. גירעון ברבעון הראשון הוא תופעה חריגה, שכן בשנים האחרונות היה לממשלה עודף תקציבי גדול ברבעון הראשון.

איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר במט"ח בבנק ירושלים, אומר בשיחה עם Bizportal כי "נפילת הדולר להערכתי זה לא יותר מתנועה טכנית. הוא נחלש גם בחו"ל. הדולר יכול להמשיך לתקן למטה עד ל-4.08 או ל-4.02 אבל אני עדיין רואה את הדולר ממשיך לעלות במהלך החודשים הקרובים. לדעתי ירידה מתמשכת של הדולר לא באה בחשבון בשלב הזה".

"עם זאת, היתה תקרה כפולה בסביבות 4.25 שקלים לדולר ולכן צריך ללמוד את החומרים יותר לעומק. אמנם הבורסות מתאוששות וזה משפיע בכיוון של החלשות הדולר והיין אבל בסופו של תהליך נראה שהדולר יחזור להתחזק בארץ, בעיקר בגלל שהמצב הכלכלי כאן ימשיך להיות קשה. אני לא רואה את בנק ישראל מפסיק את רכישות הדולרים בקרוב, בעיקר בגלל שהוא רוצה לתמוך ביצואנים שמתמודדים עם המשבר הכלכלי העולמי".

"ברור לגמרי שמורגשת עליה בתאבון לסיכון בשווקים וזה צפוי להמשיך ולהחליש את היין והדולר בימים הקרובים. הסוחרים והמשקיעים לא מתרגשים ממשיגור הטיל של צפון קוריאה, מדד ה-VIX יורד וזה מה שחשוב". כך אומר לבלומברג היידקי אמאקורה, מנהל חדר מסחר במט"ח בנומורה בטוקיו.

הדולר נחלש בכ-1% ובנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג החדש ברמה של 4.12 שקלים. האירו נקבע בירידה של 0.7% לרמה של 5.57 שקלים לאחר שבבוקר טיפס לרמה של 5.63 שקלים. בעולם נחלש היין ב-0.44% לרמה של 100.64 יין לדולר והאירו מתחזק ב-0.2% לרמה של 1.347 דולר ליין.

מחברת פינוטק נמסר כי "המטבע הישראלי נהנה, מירידות השטר הירוק בעולם ורשם עליות בשבוע החולף. כאשר הנתונים מעודדים עם עליות של הסקטור הפיננסי בישראל הוסיפו לסנטימנט החיובי על השטר הישראלי. מדד ת"א 25 נגרר אחר העליות בשוק המניות הגלובלי והתרומם ביותר 5.0%, זאת לאור החלטת ה-G20 להקציב כ-1.1 טריליון דולר לקרן המטבע הבינלאומית בכדי לתמוך בצמיחה הגלובלית ולעזור לסקטור הבנקאי. מבחינה טכנית רמת התמיכה המשמעותית של הצמד הינה 4.15 המהווה פיבונאצ'י 38.20%".

כלכלני ענף מחקר שוק ההון, שווקים בינלאומיים בבנק לאומי מציינים בסקירה השבועית שפרסמו היום כי "על רקע ההתפתחויות האחרונות, בטווח הקצר הדולר ייסחר בנטייה להיחלשות לנוכח הקטנת הצורך, נכון לעכשיו, במטבע מקלט, והקטנת פוזיציות באג"ח ממשלת ארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.