הדולר נפל ב-1%: "זה לא יותר מתיקון טכני, הדולר יחזור להתחזק בקרוב"
הדולר רשם היום ירידה חדה מול השקל, על רקע החלשותו בעולם מול חלק מהמטבעות המרכזיים. הדולר והיין היפני ממשיכים לאבד גובה על רקע זרימה של כספים למטבעות ונכסים הנחשבים למסוכנים יותר.
בזירת המאקרו פורסם היום כי הירידה החדה בהכנסות המדינה ממסים ממשיכה לתת את אותותיה בהעמקת הגרעון. על פי אומדנים ראשונים שהוכנו במשרד האוצר בחודש מרץ היה לממשלה גירעון בסך של 3.3 מיליארד שקל (גירעון של 2.9 מיליארד שקל בפעילות למימון, גירעון כולל מתן אשראי נטו).
בפעילות מקומית היה לממשלה גירעון של 2.2 מיליארד שקל ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ-1.1 מיליארד שקלים. מתחילת השנה מסתכם הגירעון בסך של 4.8 מיליארד שקלים. גירעון ברבעון הראשון הוא תופעה חריגה, שכן בשנים האחרונות היה לממשלה עודף תקציבי גדול ברבעון הראשון.
איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר במט"ח בבנק ירושלים, אומר בשיחה עם Bizportal כי "נפילת הדולר להערכתי זה לא יותר מתנועה טכנית. הוא נחלש גם בחו"ל. הדולר יכול להמשיך לתקן למטה עד ל-4.08 או ל-4.02 אבל אני עדיין רואה את הדולר ממשיך לעלות במהלך החודשים הקרובים. לדעתי ירידה מתמשכת של הדולר לא באה בחשבון בשלב הזה".
"עם זאת, היתה תקרה כפולה בסביבות 4.25 שקלים לדולר ולכן צריך ללמוד את החומרים יותר לעומק. אמנם הבורסות מתאוששות וזה משפיע בכיוון של החלשות הדולר והיין אבל בסופו של תהליך נראה שהדולר יחזור להתחזק בארץ, בעיקר בגלל שהמצב הכלכלי כאן ימשיך להיות קשה. אני לא רואה את בנק ישראל מפסיק את רכישות הדולרים בקרוב, בעיקר בגלל שהוא רוצה לתמוך ביצואנים שמתמודדים עם המשבר הכלכלי העולמי".
"ברור לגמרי שמורגשת עליה בתאבון לסיכון בשווקים וזה צפוי להמשיך ולהחליש את היין והדולר בימים הקרובים. הסוחרים והמשקיעים לא מתרגשים ממשיגור הטיל של צפון קוריאה, מדד ה-VIX יורד וזה מה שחשוב". כך אומר לבלומברג היידקי אמאקורה, מנהל חדר מסחר במט"ח בנומורה בטוקיו.
הדולר נחלש בכ-1% ובנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג החדש ברמה של 4.12 שקלים. האירו נקבע בירידה של 0.7% לרמה של 5.57 שקלים לאחר שבבוקר טיפס לרמה של 5.63 שקלים. בעולם נחלש היין ב-0.44% לרמה של 100.64 יין לדולר והאירו מתחזק ב-0.2% לרמה של 1.347 דולר ליין.
מחברת פינוטק נמסר כי "המטבע הישראלי נהנה, מירידות השטר הירוק בעולם ורשם עליות בשבוע החולף. כאשר הנתונים מעודדים עם עליות של הסקטור הפיננסי בישראל הוסיפו לסנטימנט החיובי על השטר הישראלי. מדד ת"א 25 נגרר אחר העליות בשוק המניות הגלובלי והתרומם ביותר 5.0%, זאת לאור החלטת ה-G20 להקציב כ-1.1 טריליון דולר לקרן המטבע הבינלאומית בכדי לתמוך בצמיחה הגלובלית ולעזור לסקטור הבנקאי. מבחינה טכנית רמת התמיכה המשמעותית של הצמד הינה 4.15 המהווה פיבונאצ'י 38.20%".
כלכלני ענף מחקר שוק ההון, שווקים בינלאומיים בבנק לאומי מציינים בסקירה השבועית שפרסמו היום כי "על רקע ההתפתחויות האחרונות, בטווח הקצר הדולר ייסחר בנטייה להיחלשות לנוכח הקטנת הצורך, נכון לעכשיו, במטבע מקלט, והקטנת פוזיציות באג"ח ממשלת ארה"ב.
רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80
הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט
הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.
זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ.
מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.
חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80, אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל
אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.
- "מבצעי ה-80/20 עיוותו את מחירי הדירות"; ומי אחראי על ויסות מחירי הדירות?
- היקף המשכנתאות: עלייה בפיגורי ההחזרים - הציבור ממחזר יותר ומתקשה לעמוד בתשלומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.
רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80
הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט
הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.
זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ.
מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.
חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80, אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל
אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.
- "מבצעי ה-80/20 עיוותו את מחירי הדירות"; ומי אחראי על ויסות מחירי הדירות?
- היקף המשכנתאות: עלייה בפיגורי ההחזרים - הציבור ממחזר יותר ומתקשה לעמוד בתשלומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.
