צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.

ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.

שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".

הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".

• צרפת בסחרור: 3.35 טריליון יורו חוב וממשלה שלישית על סף קריסה
• מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של צרפת – מה זה אומר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה

כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

בסוף השבוע שעבר שוב הרגיזו הסינים את הנשיא טראמפ כאשר בבוקר יום חמישי הודיע משרד המסחר הסיני, במפתיע, על מערך חדש של הגבלות יצוא על אוסף של מינרלים נדירים שהם קריטיים לשימושים בסוללות לרכבים חשמליים, במערכות קירור למרכזי נתונים ולכל מיני שימושים חשובים בחלל ובאלקטרוניקה. למחרת פרסם הנשיא פוסט זועם באתר ה-Truth Social שלו, ובו הודיע שהוא מבטל את פגישתו עם נשיא סין שי ואיים בהעלאה "מאסיבית" נוספת של המכסים השונים שכבר הטיל על סין בעבר. 

את מה שקרה למדדי המניות כתוצאה מהתגובה של הנשיא אפשר לראות במפת המסחר היומית של יום שישי שעבר בניו יורק. סל מניות המינרלים הנדירים, ה-REMX, שמאז תחילת אפריל השנה עלה ב-130% וביום ה' שעבר שבר את שיא כל הזמנים שלו, 76.65 דולר, איבד ביום ו' כ-10% מערכו ומדדי המניות כולם ירדו בעוצמה שהביאה רבים למסקנה ש"הבועה מתרסקת".

אלא שבמהלך סוף השבוע נקט הנשיא צעדים של הרגעה, מה שהביא את ה-REMX לעלייה חדה של 14% ואת מניית חברת הכרייה והעיבוד הגדולה בארה"ב בתחום המינרלים הנדירים, MP, לעלייה של 21.3%. המדדים נרגעו גם הם.

חשיבות המינרלים הנדירים עולה ככל שמהפכת הטכנולוגיה מתקדמת, ולמרות שאין מחסור במינרלים האלו הם הפכו לבעיה רצינית של כמה ממגזרי התעשייה האמריקאית. הסיבה היא שבשנות ה-80, אז הובילה ארה"ב את הכרייה והעיבוד של המינרלים גלובלית, הגיעה התעשייה למסקנה, בדיוק כפי שקרה בתעשיית המוליכים למחצה, שעדיף להתמקד ברמות הרווחיות של התעשייה כיוון ששלב הכרייה של המינרלים כמו שלב היציקה של המוליכים למחצה היה "יקר מדי ולא רווחי". 

• אחרי 440% - MP מתממשת; הפסיקה למכור לסין סחורה
• מאות אחוזים בחודש; מניות הכרייה האוסטרליות מזנקות – טראמפ רוצה מינרלים קריטיים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מסקנה זו הובילה את העברתם של שני השלבים של התעשיות האלו למיקור חוץ בעולם השלישי, ובעיקר לסין שאימצה בשמחה את המהלך הזה וכיום מספקת למעלה מ-90% של המינרלים שלאחר הכרייה, בדיוק כפי שטייוואן השתלטה על למעלה מ-80% של יציקת המעגלים בתעשיית השבבים.