הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
גרמניה
צילום: Maheshkumar Painam on Unsplash

למה כלכלת גרמניה מתכווצת והאם היא תתאושש ואיך זה שמדד הדאקס הגרמני דווקא שובר שיאים?

כלכלת גרמניה הייתה עד לא מזמן עמוד התווך של גוש היורו ואחת מהכלכלות הגדולות והחזקות בעולם. בשנה האחרונה זה התהפך - מה הסיבות והאם הגרמנים יחזרו לפסגת הפירמידה הכלכלית באירופה?
רוי שיינמן | (15)
נושאים בכתבה גוש אירו גרמניה מיתון

הכלכלה החזקה באירופה סובלת בשנתיים האחרונות מהאטה כלכלית כשלצד אינפלציה גבוהה, צמיחה ריאלית שלילית והרעה בנתונים הכלכליים, גורמים לגלישה איטית למיתון כלכלי. זה עלול להשליך על כל אירופה. גרמניה שהחזיקה את המדינות החלשות בגוש היורו ותמכה בהם על חשבונה, הפכה לחלשה בעצמה. האם זה ישתנה ואיך זה קשור למלחמה באוקראינה ועליית מחירי הגז והנפט? נתחיל מההתחלה - מהריסת החומה , מהאיחוד בין המערב למזרח, בין גרמניה המערבית לגרמניה המזרחית.  

כלכלת גרמניה מתכווצת, Maheshkumar Painam on Unsplash

   כלכלת גרמניה מתכווצת  Maheshkumar Painam on Unsplash

האיחוד של מזרח ומערב גרמניה ב-1990 הפגיש בין שתי כלכלות שונות והחיבור לא היה פשוט. ב-8 השנים הראשונות לאיחוד הכלכלה של גרמניה המאוחדת צמחה בשיעור ממוצע נמוך של 1.3%, לעומת קצב הגדילה של מערב גרמניה שהיה 6% בשנה. האינפלציה עלתה משיעור של מתחת ל-2% ל-5% ובמקום להעלות מסים הממשל החליט לקצץ בהוצאות. גרמניה נחשבה אז ל"איש החולה של אירופה" בדומה לאיך שמתארים כיום את בריטניה, והמצב הפך גרוע יותר ב-2002 כאשר גרמניה חוותה גרסה משלה לבועת הדוט.קום כשחברות טכנולוגיות בבורסות הגרמנית התנפחו בגלל ספקולציות ולבסוף התרסקו ואיבדו בממוצע 95% מהשווי שלהן. 

מאז גרמניה נקטה בשורה של צעדים לשיקום הכלכלה שהבולט שבהם הוא המהלך לקצץ בהוצאות הרווחה והשירותים השונים כדי לדחוף את האזרחים לשוק העבודה.  גרמניה גם יצאה למאבק מול ארגוני העובדים שעד אז החזיקו בכוח רב במשק, וגם הצליחה - שיעור ארגוני העובדים ירד מ-90% ב-1990 ל-45% היום. בנוסף בתקופה הזו גרמניה התבססה כמעצמה התעשייתית שאנו מכירים היום וגידלה משמעותית את הייצוא שלה. גם מערכת החינוך האיכותית והיציבות הפוליטית תחת הקאנצלרית אנגלה מרקל עזרו לגרמניה להתבסס כמעצמה אירופית. 

אבל משהו השתבש בזמן האחרון. כלכלת גרמניה כבר מאטה עוד מלפני מגפת הקורונה, אבל המצב הפך לגרוע בהרבה ב-12 החודשים האחרונים. האינלפציה בגרמניה עומדת על 6.1% - מהגבוהות באירופה, ולפי הצפי כלכלת גרמניה צפויה להיות החלשה ביותר השנה מבין מדינות ה-G7. ואם כל זה לא מספיק מדאיג בשבוע שעבר משרד הכלכלה הגרמני הודה שהוא לא צופה שום שיקום בטווח הנראה לעין. אז איך גרמניה הגיע למצב הזה?

למצב העגום בו נמצאת גרמניה יש שלוש סיבות עיקריות: ראשית, המודל הייצואני של גרמניה שמתבסס על ייצוא כנראה כבר לא עובד כמו שהוא עבד עד כה. חלק גדול מהתעשייה של גרמניה נשען על גז רוסי, שמאז פלישתה של רוסיה לאוקראינה והסנקציות שהוטלו עליה מצד מדינות אירופה - כבר לא נמצא כאפשרות. בנוסף הכלכלות בכל העולם נמצאות בהאטה מה שאומר שיש פחות ביקוש למוצרים אותם גרמניה מייצאת - וזה מורגש בעיקר מהצד של סין שהייתה במקום השני בייבוא מוצרים מגרמניה וכיום עדיין מתקשה להתאושש ממגפת הקורונה.

שנית, הגישה החסכנית על גבול הקמצנית של גרמניה מתקופות ישנות יותר פוגעת בה גם היום כמו הקיצוצים שגרמניה עשתה בשירותי הרווחה שלה בשנות ה-90 כמו הרפואה, החינוך והתחבורה. האחוז מהתוצר אותו גרמניה משקיעה בשירותי הרווחה שלה נמוך בהרבה מזה של מדינות אחרות באירופה - 2% מאז שנת 2000 לעומת שיעורים של 4%-5% במדינות אחרות. מערכת הרכבות של גרמניה למשל במצב רע מאוד כשאחד מתוך כל 8 גשרים בממוצע כבר לא נמצא במצב תקין להובלה של רכבות נוסעים או משא. שירות הרכבות בגרמניה כל כך גרוע עד שבשנה שעברה אחת מתוך כל 3 רכבות בממוצע איחרה את לוח הזמנים שלה. שוויץ אפילו הפסיקה להשקיע בחברת הרכבות הגרמנית, שמפעילה רכבות גם בשטחה, מכיוון שפגעה בדייקנות השוויצרית.

קיראו עוד ב"גלובל"

שלישית, חוסר היציבות הפוליטית. הקואלציה הנוכחית לא מצליחה להגיע להסכמות ובעצם מביאה למצב של פרלמנט משותק שלא מסוגל לחוקק חוקים או להעביר רפורמות. מפגלת ה-FDP היא גורם משמעותי בשיתוק הפוליטי כשאר הטיקט העיקרי שלה מול קהל הבוחרים הוא יוקר המחיה, ולכן היא מטילה וטו כמעט על כל הצעת חוק שעולה בטענה שהיא תהיה יקרה מדי, וזאת בשביל לרצות את קהל הבוחרים.

אז אלו הסיבות להאטה של כלכלת גרמניה, אבל האם היא תתאושש? זה תלוי כמובן בגורמים מאקרו כלכליים ומקומיים שהביאו את גרמניה למצב הזה. אם כלכלות העולם יחזרו לעצמן אנחנו נראה עלייה בהיקפי המסחר בין המדינות וכך גם את גרמניה חוזרת לייצוא, כמו כן אם הפרלמנט הגרמני יתעשת וישקיע את הכספים הרבים שלו באזרחים, במערכות התחבורה ובשירותים הציבוריים נראה משק יעיל יותר ואופייני יותר לעם הגרמני.

גורמים נוספים כמו מכסי ייבוא שהוטלו במדינות שונות במטרה לצמצם את התלות במדינות זרות אחרי מגפת הקורונה ופרוץ המלחמה באוקראינה, כמו אלה בארה"ב שמקשות על המון מדינות לקבל גישה לשוק האמריקאי, עלולים להצטמצם עם העלייה במסחר העולמי. בעוד המצב לטווח הקרוב לא נראה מזהיר, ניסיון העבר מלמד שלגרמניה אכן יש את היכולת להתאושש מהמשבר ולחזור למעמדה המוביל בעולם. 

גרמניה גם סובלת מהזדקנות האוכלוסייה ועל רקע זה ירידה בפריון, אבל דווקא ההגירה הגדולה לגרמניה בעשורים האחרונים עוזרת לגרמניה, יש כוח עבודה זול שמגדיל את הייצור-התפוקה. 

מדד המניות בגרמניה בשיא 

גרמניה בהאטה אולי מתקרבת למיתון, אבל מדד המניות הגרמני - הדאקס זינק מתחילת השנה ב-14% והוא מהמובילים בעולם. לכאורה סתירה - איך זה ייתכן שהמניות מזנקות בשמן שהכלכלה ממשיכה לאבד גובה, אבל בפועל זה מלמד על הציפיות - המשקיעים מעריכים כי גרמניה תצא מזה. שוק המניות מבטא את מה שיהיה בהמשך, לא מה שקורה כעת ולא מה שיהיה בטווח הקצר.

יש דוגמאות למכביר. הדוגמה הטובה ביותר היא מה שקרה בתקופת הקורונה. אחרי נפילות בחודשים הראשונים מאז פרוץ המגיפה, המניות התחילו לזנק - כי המשקיעים הסתכלו והפנימו שיהיו בקרוב פתרונות, כאלו שיוכלו למגר את המגיפה ואחרי המגיפה העולם חוזר לצמוח, החברות יחזרו להרוויח ואפילו יותר - בעיקר התחום הדיגיטלי שקיבל בעיטה לגובה בזכות הקורונה. אז גם עכשיו, השווקים מפנימים שאולי יהיה קשה בטווח הקצר, אבל רואים את האור בקצה המנהרה.

מעבר לכך, התמחור של המניות המובילות בבורסה הגרמנית סביר מאוד. בעוד בוול סטריט, למשל ה-S&P 500 נסחר במכפילי רווח של 20 ומעלה, הרי שמדד מניות הדאקס מבטא מכפיל רווח של כ-15-17. 

  

גם סובלת מהזדקנות האוכלוסייה ועל רקע זה ירידה בפריון, אבל דווקא ההגירה הגדולה לגרמניה בעשורים האחרונים עוזרת לגרמניה, יש כוח עבודה זול שמגדיל את הייצור-התפוקה. 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    דירות"א 18/09/2023 11:34
    הגב לתגובה זו
    כלכלת גרמניה היא היום החלשה בגוש מסיבה משתי סיבות האחת אוכלוסיית מהגרים שדורשת כסף ללא תמורה לכלכלה ובייבי בום של שנות השישים
  • המגיב 18/09/2023 17:38
    הגב לתגובה זו
    אסור להגיד דבר כזה.
  • 11.
    לרון 17/09/2023 20:09
    הגב לתגובה זו
    היא מתאוששת בפורמציה כזו או אחרת
  • 10.
    בסוף 17/09/2023 13:10
    הגב לתגובה זו
    המערב מפגר
  • 9.
    מכפיל הרווח במדד ה -500 26.... (ל"ת)
    כתב קבל עדכון 17/09/2023 12:35
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ברי 17/09/2023 10:55
    הגב לתגובה זו
    כלכלת גרמניה איבדה את מעמדה. מנוע הבעירה הגרמני שייך למאה הקודמת … בעוד שמנועי החשמל העתידיים נמצאים במזרח. ולא מזרח אירופה. כלכלת בלוף.
  • ביבי זה אסון 17/09/2023 14:52
    הגב לתגובה זו
    הבלוף הכי גדול בעולם זה ביבי
  • 7.
    לרון 17/09/2023 09:51
    הגב לתגובה זו
    עם או בלי ברירה יבחרו משני הצדדים את הטובים ואז יהיה סיכוי
  • 6.
    לרון 17/09/2023 09:50
    הגב לתגובה זו
    לגרמניה הסיכוי הרב ביותר להשתקם מהר ולצמוח שוב שיטתם עבדה ועובדת,פוטין החולה פונה למדינה החולה וזה עוד לא אנחנו,עוד לא
  • 5.
    דמיקולו פיזדמטה 17/09/2023 09:48
    הגב לתגובה זו
    ל, לא בגלל הציפייה שגרמניה תצא מזה. הנפילות בקורונה לא נמשכו חודשים אלא בקושי חודש. ומה שינה את את הכיוון? הדפסות כסף מאסיביות של הבנקים המרכזיים. המשקיעים קלטו ששופכים כסף על הבעיה, אז הם זרקו את הכסף על כל מה שזז, כולל מניות. הדאקס בשיא נומינלית, אבל תכניסו את האינפלציה (כולל העתידית) לחישוב ואז נגלה שריאלית הוא ממש לא בשיא. השוק פשוט התרגל שכשהמצב ממש מחמיר, הבנקים שופכים עוד כסף (יעני מורידים ריבית בין היתר). לכן שווה לקנות.
  • 4.
    י י 17/09/2023 09:29
    הגב לתגובה זו
    כוללת את ההשפעה הרעה של ההגירה לא שווה כלום. כן, חלק מהמהגרים נכנסו לשוק העבודה אבל רבים רבים לא וחיים על קצבה ממשלתית, כמו כן הוצאה גבוהה על ביטחון פנים בגללם ומאז המלחמה באוקראינה גם הוצאה גבוה על רענון הצבא.
  • ל 17/09/2023 20:11
    הגב לתגובה זו
    שחור עולה
  • 3.
    ההגירה הנוכחית לא תורמת לכלכלה (ל"ת)
    ישי 17/09/2023 09:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קנדי 17/09/2023 09:01
    הגב לתגובה זו
    היא תמשיך כמו יתר המדינות באירופה וכך תמשיך ולא תהיה שונה ולא תהיה מובילה
  • 1.
    צריך ליצר אנרגיה זולה לתעשייה , גרעינית ,רוח וסולרית . (ל"ת)
    לילי 17/09/2023 08:53
    הגב לתגובה זו
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותגוגל אלפאבית רשתות חברתיות

אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אלפאבית גוגל בינה מלאכותית

אלפאבית Alphabet 0.85%  הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.


Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.


לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.


אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.


ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל

העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.


להמשך הכתבה לחץ כאן
נובו נורדיקס
צילום: Johan Wessman

נובו נורדיסק מקבלת אישור בארה״ב לגלולת ווגובי להפחתת משקל

מנהל המזון והתרופות האמריקאי מאשר סמגלוטיד בבליעה לשימוש כרוני, והחברה יוצאת להשקה בתחילת ינואר בזמן שאלי לילי מתקרבת עם גלולה מתחרה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נובו השקה תרופת הרזיה

נובו נורדיסק Novo Nordisk 7.11%  , חברת תרופות דנית שמתמחה בטיפולים לסוכרת ולהשמנה, מקבלת אישור בארה״ב לשיווק גרסה בבליעה של ווגובי, תרופת הירידה במשקל שלה מקבוצת ג׳י אל פי אחת. מדובר בגלולה במינון 25 מיליגרם של סמגלוטיד, אותו חומר פעיל שנמצא גם בווגובי בהזרקה וגם באוזמפיק. הגלולה תימכר תחת המותג ווגובי, לצד פעילות קיימת של נובו בתחום סמגלוטיד בבליעה לסוכרת סוג 2 עם ריבלסוס.

המניה של נובו נורדיסק נסחרת סביב 48 דולר, אחרי שנה תנודתית. בשבוע האחרון היא יורדת בכ-2.6% ובחודש האחרון בכ-1.9%, כשמתחילת השנה הירידה עומדת על כ־44.1% וב-12 החודשים האחרונים על כ-53.5%. סביב הודעת האישור לגלולת ווגובי נרשמה קפיצה של כ-8% במסחר המאוחר בארה״ב, על רקע ניסיון של החברה לעצור שחיקה בנתח השוק מול זפבאונד של אלי לילי והלחץ מצד גרסאות מרקחת בשוק האמריקאי. שווי השוק של החברה עומד על כ-214.7 מיליארד דולר, והמכפיל הנוכחי סביב 12.6.


המספרים שמאחורי האישור ומה הוכיח הניסוי

האישור נשען על תוצאות ניסוי שלב מתקדם בשם אואזיס ארבע שנמשך 64 שבועות. המשתתפים שנטלו סמגלוטיד בבליעה במינון 25 מיליגרם פעם ביום ירדו בממוצע 16.6% ממשקל הגוף, לעומת 2.7% בקבוצת פלצבו. הנתונים מציבים את פורמט הבליעה קרוב לתוצאות שמקושרות לטיפולים בזריקה, אבל עם שגרת שימוש יומיומית אחרת.

ההתווייה המאושרת היא ניהול משקל כרוני למבוגרים עם השמנה או עודף משקל ולפחות מצב רפואי נלווה אחד. ההגדרה הזו מרחיבה את קבוצת היעד לעומת שיח שמתמקד רק במדד מסת הגוף, והיא מגיעה בתקופה שבה מבטחים, מעסיקים וממשלות מתמודדים עם עלויות בריאות שעולות סביב השמנה וסיבוכיה.

החברה מתכננת להתחיל למכור את הגלולה בארה״ב בתחילת ינואר, כחלק ממהלך שמטרתו להרחיב את היצע הפורמטים מעבר להזרקה. נובו גם מציינת שהגישה בקשות לאישור באירופה ובאזורים נוספים בעולם במחצית השנייה של השנה, כחלק מפריסה רחבה יותר של אותו מוצר.

להמשך הכתבה לחץ כאן