"94% מהחברות הציבוריות מתכננות מעבר למודלים של ESG"
אם בשנות ה-80-90 של המאה הקודמת, מישהו היה אומר למרבית המשקיעים בעולם להשקיע בחברות שמשקיעות במודלים של קיימות, הרוב המוחלט היה מנפנף אותו במקרה הטוב, או צוחק לו בפנים במקרה הרע. הדבר היחיד, פחות או יותר, שעניין את המשקיעים אז הייתה השורה התחתונה. אבל בעשורים האחרונים אנחנו עדים לא רק לשינוי תודעה – בשל המשבר הסביבתי מעשי ידי אדם והשינויים הקיצוניים באקלים, בשילוב האינטרנט וזרם המידע הבלתי פוסק – אלא גם לשינוי בהערכת סיכונים עסקיים.
זו הרי מהותה של ה-ESG, ראשי התיבות של סביבה, חברה וממשל תאגידי, שבה חברות בעצם לוקחות על עצמן תוכנית עסקית שאמורות לא רק להוריד את טביעת האצבע האנושית מכל שרשרת הייצור, אלא גם להפוך את החברות לידידותיות יותר לעובדים ולקהילות התומכות בחברות, כמו גם יצירת שרשרת הנהלה בריאה ותקינה, עם הפרדה ברורה בין ההנהלה לדירקטוריון, יחד עם תקנים דיווחיים מחמירים.
כל זה נועד לשמור על המשקיעים, בשל העובדה ששלושת הקטגוריות שצוינו מעלה, הן בעלות ההשפעה הפיננסית המשמעותיות ביותר בחייה הכלכליים של חברה.
בתחילת 2020, לארי פינק יו"ר ומייסד בלקרוק, קרן ההשקעות הגדולה בעולם, קרא לחברות להשקיע יותר בתחום ה-ESG. פחות משנתיים אחר כך וסקר הקיימות וההשקעות הסביבתיות של HSBC לשנת 2021 מצא כי 94% מהחברות המגייסות הון בשוקי ההון הגלובליים (Global Capital Markets Issuers) מתכננות לנטוש מודלים עסקיים המאותגרים מבחינה סביבתית וחברתית ולעבור תוך כחמש שנים למודלים עסקיים ברי-קיימא.
הדרישה לשינויים האלה מגיעה מכיוונם של המשקיעים. 88% מהמשתתפים אמרו ש"חשוב וחיוני שהחברות בהן הם משקיעים תהיינה ערוכות להשפעות משינויי האקלים". כמעט רבע ממשקיעים אלה מצהירים שימנעו מלהשקיע בחברות שאינן מציגות תוכניות מעבר מבוססות ומהימנות.
- דירוג מעלה 2025 מראה עלייה חדה בהיקף התרומות ומעורבות גוברת בשיקום חברתי ותעסוקתי
- הערים שייעלמו: איך שינויי אקלים משנים את שוק הנדל"ן העולמי ומה צפוי לקרות בת"א?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מחצית מהחברות מדווחות כי העסקים שלהן כבר מושפעים משינויי האקלים, עלייה משמעותית מ-37% מהחברות שדיווחו בשנה שעברה. המצב הוא כזה, שההנהלות של 70% מהחברות בסקר שוקלות להתחיל או לקדם עסקים העשויים להפיק תועלת משינוי האקלים.
"חברות נוקטות כיום בצעדים להשגת נייטרליות בפליטת הפחמן בעולם. עם העלייה בציפיות בקרב משקיעים, לקוחות, ממשלות ורגולטורים – זה קריטי שנשיג את היעד שנקבע עד ל- 2050", ציינה סלין הרוויגר, מנהלת הקיימות הראשית ב-HSBC.
כמו כן, 64% מהמשיבים אמרו שכעת אין דבר המונע מהם מלהעדיף השקעות אחראיות בהשוואה ל-54% בסקר משנה שעברה. יחד עם זאת, 36% מאלו המתעכבים אומרים שהדבר נובע ממחסור במומחיות או בצוות מיומן בתחום.
- כולם רוצים לחגוג: האם עונת הכריסמס משפיעה גם עלינו - מי נהנה מזה ומי משלם ביוקר?
- אנבידיה משתלטת על מתחרה - חברת השבבים גרוק
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
יש לציין כי משקיעים מצביעים פחות על גורמים דוגמת היעדר נתוני ESG להשוואה ותשואות נמוכות כמכשולים להשקעה, נתון שירד בהתאמה מ-50% ו-39% בשנה שעברה ל-31% ו-25% השנה.
יחד עם זאת, משקיעים עדיין סבורים שחברות שמנפיקות נדרשות לשפר את הצהרות גילויי הקיימות הסביבתית שלהן, כאשר 40% מגדירים אותן כבלתי מספקות ו-39% אומרים שהן רק "מספקות". הם קובעים שהאזורים בהם הגילויים הכי חסרים הינם אסיה והמזרח התיכון.
התופעה שהכי מטרידה את משקיעים זו תופעת ה-Greenwashing או טענות שווא ביחס ליתרונות סביבתיים, כאשר 69% ממשתפי הסקר מדווחים שזה מדאיג אותם. זה בעיקר קורה ביבשת אמריקה בה 64% מהמשקיעים מציינים שזוהי "בעיה רצינית".
ישנן יוזמות ליצירת מערכות שיתייגו הנפקות מסוימות כמאומתות באופן בלתי תלוי כברות-קיימא, למשל קיימות בתשתיות. לפי הסקר, מחצית המשקיעים אומרים שהיו בטוחים יותר בהשקעה בתשתיות ברות-קיימא אילו יוזמה כזו הייתה מיושמת.
- 2.שמוליק 22/09/2021 22:36הגב לתגובה זומעבר הוא מאוד קל, צריך להגיד לגברת ממשאבי אנוש לשלוח קצת ספאם מדי חודש
- 1.משה 22/09/2021 21:27הגב לתגובה זוחרטא כבר אמרנו
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.
טראמפ מחייךהמשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט
פרסום שמתנהל בטפטוף, עם השחרות כבדות ופספוס מועד יעד, מתגלגל לעימות מול הקונגרס ומחזיר לשיח השוק את הקשרים ההיסטוריים של דונלד טראמפ עם ג׳פרי אפשטיין לצד שמות מהמגזר הפיננסי, בזמן שהשווקים רגישים במיוחד לסיכון משילות
שחרור המסמכים הקשורים לג׳פרי אפשטיין בידי משרד המשפטים האמריקאי הופך בימים האחרונים לפחות לסיפור על מה כתוב בתיקים ויותר לסיפור על איך מוסד פדרלי מתנהל תחת לחץ פוליטי. מה שהיה אמור להיות פרסום חד לפי חוק עם מועד אחרון ברור, יוצא בפעימות. חלקים עולים לציבור, חלקים נשארים מושחרים, וחלקים יורדים לזמן קצר וחוזרים.
מבחינת השווקים, המוקד הוא לא לצוד שם מפורסם ולגזור ממנו מסקנות. הופעה במסמכים או בתמונות אינה מלמדת בהכרח על עבירה. מה שמייצר חיכוך הוא משך האירוע והאופן שבו הוא מתגלגל, כי הוא משאיר את אי הוודאות פתוחה לתמחור את פרמיית הסיכון הפוליטית ואת פרמיית הסיכון סביב משילות.
הרגישות גבוהה במיוחד עכשיו כי וול סטריט מתמחרת בתקופה האחרונה יותר ויותר את שאלת היכולת של וושינגטון לבצע מדיניות בצורה יציבה. בישראל נוטים לקרוא את טראמפ דרך עדשה מדינית, אבל מבחינת השוק האמריקאי זו קודם כל שאלה של ניהול מוסדי, סדר יום, ויכולת להחזיק קואליציה ותהליך.
חוק שקיפות ומועד שחלף, ואז... הפרסום מתגלגל
הקונגרס מעביר בנובמבר את חוק שקיפות תיקי אפשטיין ברוב גדול, והנשיא דונלד טראמפ חותם עליו אחרי התנגדות ראשונית ואז נסיגה תחת לחץ של מחוקקים רפובליקנים. החוק קובע שהחומרים צריכים להתפרסם עד 19 בדצמבר עם השחרות מינימליות. בפועל יוצא עד המועד רק חלק מהחומר, ומשרד המשפטים מסביר שהוא צריך עוד זמן כדי לבדוק את התכנים ולהגן על נפגעות ועל מי שעלולות להיות נפגעות.
- אישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B
- טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד המשפטים מתארים בדיקה מורכבת שבה כל מסמך וכל צילום עוברים סקירה של המשרד ושל הגורמים האחראים במחוז הדרומי של ניו יורק, כדי לקבוע אילו פרטים חייבים להישאר חסויים. במקביל מוקם צוות של יותר מ-200 עורכי דין, והמסרים בוושינגטון מכוונים לכך שעוד חומרים יוצאים גם בתקופת החגים בארצות הברית.
.jpg)