טאואר מכה בשורה העליונה; תחזית טובה להמשך
חברת טאואר -3.88% (סימול: TSEM) מדווחת על רווח נקי חשבונאי של 28 סנט למניה ורווח Non GAAP של 34 סנט למניה, לעומת צפי האנליסטים לרווח של 33 סנט למניה. בשורה העליונה החברה מדווחת על הכנסות של 345 מיליון דולר לעומת צפי ל-340.9 מיליון דולר.
תחזית מכירות
טאואר מספקת תחזית מכירות לרבעון הראשון של שנת 2021 בסך 345 מיליון דולר, עם טווח תחזית של 5% כלפי מעלה או מטה, המשקפת 15% צמיחה לעומת הרבעון הראשון של 2020 וצמיחה אורגנית של 20%, וצופה צמיחה במכירות בכל אחד מהרבעונים הבאים של שנת 2021. התחזית לרבעון הראשון עולה משמעותית על צפי האנליסטים להכנסות של 330 מיליון דולר.
הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של 2020 הסתכם ב-33 מיליון דולר, עלייה של 14 מיליון דולר בהשוואה ל-19 מיליון דולר ברבעון הקודם וברבעון הרביעי של 2019. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2020 הסתכם ב-31 מיליון דולר - 28 סנט למניה, בהשוואה לרווח נקי בסך 15 מיליון דולר, המייצג רווח בסיסי ומדולל למניה של 14 סנט ברבעון הקודם ובהשוואה ל-21 מיליון דולר, המייצג רווח בסיסי ומדולל למניה של 19 סנט ברבעון המקביל אשתקד.
EBITDA ברבעון הרביעי של 2020 הסתכמה ב-96 מיליון דולר, עליה של 17 מיליון דולר בהשוואה ל-79 מיליון דולר ברבעון הקודם, ועליה של 21 מיליון דולר בהשוואה ל-75 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2019.
- למה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
- האם מניות השבבים הישראליות יקרות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון הרביעי של 2020 הסתכם ב-73 מיליון דולר. במהלך הרבעון הרביעי של 2020 השקיעה החברה ברכוש קבוע סך של 64 מיליון דולר, הכולל תשלומים עבור הרחבת כושר הייצור במפעל החברה ביפן המייצר בטכנולוגיית ה-300 מ"מ. בנוסף, ברבעון הרביעי של 2020 פרעה החברה חובות בסך של 8 מיליון דולר.
בראייה שנתית, הרווח למניה ירד ביחס לשנה שעברה ועמד על 94 סנט למניה, לעומת רווח למניה של 1 דולר בשנת 2019. ההכנסות בשנת 2020 הסתכמו בכ-1.27 מיליארד דולר, לעומת כ-1.23 מיליארד דולר בשנה שעברה. מדובר בצמיחה של 3% במכירות לעומת שנת 2019, אך בירידה של 6% ברווח למניה.
באמצעות צמיחה במכירות וצעדי התייעלות שבהם נקטה החברה במהלך השנה החברה פיצתה על חלק מהשפעת הירידה במכירות לפנסוניק (הנובעת מתנאי ההסכם המחייב בין החברות) על הרווח הגולמי והתפעולי. לפרטים על העסקה המדוברת והשפעתה על החברה - לחצו כאן.
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר סמיקונדקטור, אמר על רקע פרסום התוצאות: "אנו מתחילים את שנת 2021 ממקום נהדר, אחרי שהודענו על מכירות בסך 345 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2020, המשקפות צמיחה אורגנית של 20% לעומת מכירות הרבעון השלישי של 2020. אנו צופים עליה במכירות בכל אחד מהרבעונים הבאים של 2021. תחזיות הלקוחות שאנו רואים, מצביעות על צמיחה בשנת 2021 לעומת 2020 בכל אחת מהיחידות העסקיות של החברה, ולפיכך אנו חשים ביטחון בכך שבשנת 2021 כולה נשיג שיא מכירות בתולדות החברה".
- 6.אני התותים פוטים עולים ים (ל"ת)טומר 17/02/2021 16:21הגב לתגובה זו
- 5.תיקנו טאואר אני בפוטים (ל"ת)רני 17/02/2021 15:50הגב לתגובה זו
- 4.יוסי 17/02/2021 14:30הגב לתגובה זואם לא הייתה עולה ככ הרבה בחודשים האחרונים כנראה שהמניה היתה מתפוצצת היום אבל עכשיו י אפשר לדעת איך המניה תגיב ...כנראה היו שידעו שזה מה שיקרה והרמו אותה..קנה בשמועה מכור בידיעה?
- 3.מניית העם טאואר 17/02/2021 14:22הגב לתגובה זומניה עם עתיד אבל אי סי אל מנצחת
- גיל 18/02/2021 02:11הגב לתגובה זולמה לא לתת שער בדולרים? היא קרובה לשיא.
- 2.אריה 17/02/2021 14:15הגב לתגובה זומצדיע לראסל
- 1.דן 17/02/2021 14:14הגב לתגובה זוהביצועים של טאואר סבירים אבל ההתלהבות מהמניה נובעת מחצאי שמועות על אפשרות מכירתה.ענף השבבים בוער והמחירים גואים.בינתיים הכל שמועות.
- גיל 18/02/2021 02:12הגב לתגובה זומדבריך אפשר לחשוב שהיא נסירת במכפיל של טסלה. צפי רווח למנייה ל 2021 1.4 דולר. המניה במכפיל סביר של 22.לא זולה ולא יקרה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
