לפני בערך כארבעה עשורים, כשקניון איילון ברמת גן פתח את שעריו, שוק הקמעונאות הישראלי נכנס לעידן חדש. הרחובות הראשיים שאירחו עד אז את רוב המסחר כמו רחוב דיזינגוף ואלנבי בתל אביב, הדר בחיפה או אחוזה ברעננה הם פינו את המקום למרכזי הקניות הממוזגים. בנינים מחופי זכוכית, עם שפע של חניה ובעיקר מזגן טוב הצליחו לשנות את סגנון הצריכה הישראלי - כמו גם הגלובלי. מאז ועד היום נבנו בישראל כ-300 מרכזי קניות, מהם עשרות קניוני ענק של עזריאלי ומליסרון. אבל בתחילת השנה נכנסה לשוק שחקנית שהצליחה, שוב, לערער את היסודות - ביג פאשן גלילות.

הפתיחה של המתחם החדש, המשתרע על 40 אלף מ"ר שטחי מסחר ועוד 75 אלף מ"ר משרדים, לוותה באירוע מתוקשר שהפך עד מהרה לרעידת אדמה בענף. כבר בחודש הראשון לפעילות, בין סוף פברואר לסוף מרץ, ביקרו בו מעל 1.5 מיליון איש, והפדיונות הסתכמו בכ־157 מיליון שקל. המספרים האלו לא רק שעקפו בהרבה את התחזיות, אלא גם פגעו בקניונים מתחרים, לפי הדיווחים של רשתות האופנה, קניון רמת אביב וקניון שבעת הכוכבים ספגו ירידה דו-ספרתית בפדיונות, ואפילו קניוני איילון, רננים ועיר ימים רשמו ירידה של 7%-10%. הישראלים הצביעו ברגליים וביג סלקה את הפדיונות. אמנם, הפגיעה בפדיונות של המרכזים הסמוכים הייתה בסמוך להתלהבות הראשונית אבל אחרי גל המבקרים בחודשי הפתיחה, הפדיונות במרכזים הסמוכים התאזנו. 

סוד ההצלחה של ביג גלילות נמצא בכמה מרכיבים: הקונספט של חנויות שפתוחות ל״כיפת השמיים״, ריכוז של חנויות דגל ענקיות ובראשן זארה עם סניף כפול בגודלו מהקניונים האחרים - סניף שמוגדר כאחד מהגדולים במזרח התיכון, לצד מותגים בינלאומיים כמו טומי הילפיגר וראלף לורן. במתחם לא רק מגיעים לשופינג אלא גם אוכלים - מתחמי הסעדה מרווחים עם מסעדות מוכרות וותיקות, ובשביל הרכב יש  כ־4,000 מקומות לחנות אותו. החניה היא בחינם, בניגוד לקניונים אחרים שבהם החניה בתשלום מהשעה הראשונה. התוצאה היא חוויית קנייה שמרגישה להרבה מבקרים כמו ״טיול בחו"ל״. עם זאת, צריכים להוסיף כי עומסי החום של יולי-אוגוסט הם אתגר משמעותי עבור הקונספט, בשונה ממרכזי הקניות הממוזגים, כאן צריכים לקפוץ ״ממזגן למזגן״ כשהשדרות המרכזיות בין החניות פתוחות ומפגישות את הקניין עם השרב הקייצי.

ההצלחה של גלילות התרחשה דווקא בתקופה שבה נדמה היה שמרכזי הקניות מתמודדים עם איום ממשי מצד המסחר המקוון. עוד מהקורונה התחיל סחף של רכישות אונליין, ועזריאלי ומליסרון השקיעו מאות מיליונים בפלטפורמות דיגיטליות משלהן, השקעות שגררו גם סגירת פעיליות. לעומתן ביג, המשיכה להתרכז בנדל"ן ובחוויית הלקוח. היא נשארה נאמנה לחווית הקניה והאמינה שהישראלים ימשיכו להגרר למרכזי הקניות. ביג לא נכנסה להרפתקה הדיגיטלית, ועכשיו נראה שהאסטרטגיה הזו משתלמת לה. המתחמים מלאים, הפדיונות בעלייה, והחברה חוסכת את ההפסדים הכבדים של המתחרות.

• בהשקעה של 100 מיליון שקל: ביג ואשטרום משיקות את "ביג פאשן בת ים"
• אפי נכסים בדרך למדדים: מוסדי ירכוש מניות מביג בהיקף של עד 230 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל להצלחה המסחרית, גם המניה של ביג - ביג -0.6%  - נהנית מהמומנטום. מתחילת השנה היא הוסיפה 20% וב-12 החודשים האחרונים זינקה כ-66% לשווי שוק של שמתקרב ל־16 מיליארד שקל, מכפיל הרווח של ביג נראה די מיייצג ענפית ועומד על 9.23, מה שגם מגלם את הציפיות להמשך צמיחה מצד המשקיעים.

חברת ריטיילורס ריטיילורס -2.1%  דיווחה על תוצאות הרבעון השני של 2025 עם ירידה קלה בהכנסות שהתבטאה בירידה ברווח התפעולי. הרווח הנקי של החברה ירד דרמטית בכ-79%, בעיקר בעקבות הוצאות מימון וחשיפה למט"ח. 

הכנסות החברה עמדו על כ-602 מיליון שקל, ירידה של 2.3% לעומת הרבעון המקביל ב־2024. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חדה במכירות חנויות זהות, עם פעילות נייקי שירדו ב־2% ברבעון השני לכ־419 מיליון שקל ומכירות פוט לוקר ברבעון שירדו ב־1.7% ל־149.5 מיליון שקל. כמו כן, סגירת פעילות דרים ספורט תרמה לירידה נוספת ובנוסף, דחייה מבצעי ההנחות מיוני (בעקבות "עם כלביא") ליולי, פגעה בהכנסות הרבעון. עם זאת, הגידול בשטחי המסחר והרחבת פעילות נייקי לצרפת ולגרמניה קיזזו את הפגיעה באופן חלקי. במחצית הראשונה של השנה נרשמה עלייה של כ-5.8% בהכנסות לכ-1.13 מיליארד שקל, בעיקר הודות להרחבת שטחי המסחר ורכישת פעילות נוספת בצרפת. 

אמנם הרווח הגולמי ברבעון השני דווקא עלה ל-318 מיליון שקל (52.8% מהמחזור), לעומת כ-312 מיליון שקל (50.7%) ברבעון המקביל, אבל הדבר נובע מדחיית ההנחות. בפעילות נייקי לבדה נרשם גידול של 3.3% ברווח הגולמי לרמה של כ-235 מיליון שקל. הרווח הגולמי בפעילות פוט לוקר ירד בכ-1.5% והסתכם בכ-75 מיליון שקל.במחצית הראשונה של שנת 2025 הרווח הגולמי צמח בכ-6.3% והסתכם בכ-577 מיליון שקל, לעומת כ-543 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. 

בהתאם הרווח התפעולי ברבעון ירד ב-6.8% לכ-45 מיליון שקל, לעומת 48 מיליון שקל ברבעון. הירידה נבעה בגידול חד בהוצאות מכירה ושיווק, בעיקר לאור הרחבת שטחי המסחר וסגירת חנויות בישראל. דבר נוסף שהתבטא בדוח היא עלייה בהוצאות הנהלה ובשכר. הרווח התפעולי למחצית הראשונה ירד בחדות ב-41% לכ-49 מיליון שקל, לעומת כ-83 מיליון שקל אשתקד. 

הנתון הדרמטי ביותר בדוח הוא צניחה של הרווח הנקי, שירד ב-47% ברבעון השני ועמד על 13.2 מיליון שקל בלבד, לעומת 24.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של השנה הרווח הנקי עמד על 8.8 מיליון שקל בלבד, ירידה של כ79% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (41.5 מיליון שקל). הסיבה שהרווח הנקי נשק משמעותית יותר מהרווח התפעולי היא הזינוק בהוצאות המימון, שעלו ביותר מפי שניים לעומת הרבעון המקביל, ועמדו על 26.7 מיליון שקל (לעומת כ-12 מיליון שקל). בסך הכל במחצית השניה הוצאות המימון עלו בכ-45% והגיעו ל-37 מיליון שקל, לעומת 25.5 מיליון שקל בלבד אשתקד. ההוצאות כללו ריביות על חכירות, שערוכי מטבע, ריביות על הלוואות, עמלות, וקיזוז חלקי בלבד מהכנסות מימון. לשם ההשוואה, הרווח התפעולי במחצית עמד על כ-48.8 מיליון שקל, וכך כ-75% ממנו "נמחק" על ידי הוצאות המימון בלבד.

• נייקי חוזרת לחנויות פוט לוקר אחרי נתק של שנים
• בדרך לקאמבק? בג׳יי פי מורגן רואים אפסייד של 20% לנייקי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פוט לוקר בירידה ונייקי בהתרחבות באירופה 

עוד נתון שלילי שבלט היה מכירות החנויות הזהות, שירד בחדות. אמנם בפעילות נייקי הירידה היתה קלה יחסית, למרות החששות מחזרתה של נייק לאמזון, ועמדה על כ-3.5% ברבעון השני לעומת רבעון מקביל, בפוט לוקר הצניחה הייתה חדה, עם ירידה של 21.4%.