ארגנטינה דגל אילוסטרציה
צילום: istock

ארגנטינה (שוב) בדרך לפשיטת רגל; המו"מ מול הלווים עומד להסתיים

השפעות הקורונה והכלכלה המקרטעת כנראה מקרבות את הקץ - הדדליין לשיחות עם ספקי האשראי הוא יום שישי הקרוב – אם לא יגיעו להסכמה, ארגנטינה תפשוט רגל בפעם ה-9 בתולדותיה
ארז ליבנה | (16)

כבר באוקטובר אשתקד, עם ניצחונו בבחירות המוקדמות של הנשיא הנוכחי, אלברטו פרננדס, דאז מנהיג האופוזיציה מהשמאל, על פני הנשיא המכהן מאריסיו מאקרי ולצד גיוסי ענק של ממשלת ארצות הברית, המשקיעים הבינ"ל איבדו את אמונם בכלכלה הארגנטינאית מחד, כשמנגד, הפסו המטבע המקומי עבר פיחות משמעותי וצנח ביום אחד ב-17% מול הדולר.  

 

מאז, כמובן, לא הרבה השתנה. בטח שלא לטובה. המגפה העולמית פגעה בארגנטינה, כמו ביתר השווקים המתפתחים, בחמת זעם. ביום שישי הקרוב, אם הממשלה לא תגיע להסכמים מול הלווים הבינ"ל, או לחילופין יגיעו להסכמה על הארכת השיחות – המדינה תפשוט את הרגל בפעם ה-9 בתולדותיה.

 

שר הכלכלה הארגנטינאי, מרטין גוזמן, אמר כי ככל הנראה, רק ככל הנראה, השיחות יימשכו מעבר לדדליין של ה-22 החודש – כלומר יום שישי הקרוב. "אנחנו בדעה שישנו צ'אנס גדול שנאריך את הדדליין, כדי לשנוכל לבצע תיקונים ולהגיע להסכם בר קיימא עם הלווים שלנו", אמר גוזמן.

 

בואו נקווה. ארגנטינה ביקשה להנפיק אג"ח בהיקף של 65 מיליארד דולר, כשההצעה כוללת תקופה של 3 שנים גרייס – כלומר, לא לשלם את החוב לתקופה, אך ההלוואה תצבור את הריבית – כמו גם הורדה של הריבית אותה משלמת המדינה.

 

חלק ממחיזקי האג"ח דווקא היו פתוחים לרעיון, לאחר שהבינו כי החוב של המדינה הפך להיות בלתי אפשרי וכי עליה לקבל זמן נוסף כדי שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה. רבים אחרים לעומת זאת, דחו את ההצעה.

 

גוזמן אמר כי מחזיקי האג"ח הגישו כבר 3 הצעות חלופיות לבנייה מחדש של החוב, אבל שהצדדים מנהלים "דיאלוג קונסטרוקטיבי", אך שנדרש עוד שיתוף פעולה כדי להגיע לעסקה. בקיצור, אין הסכמה. לא ברור מתי תהיה גם.

 

בלי קשר לכל אלה, ביום שישי הקרוב – כן, שוב – צפויה לפוג תקופת הגרייס על תשלומי ריבית על אג"חים זרים בהיקף של 500 מיליון דולר.

 

ארגנטינה כבר שנתיים במיתון ויש חשש משחזור של המשבר ב-2001

הממשלה החדשה של פרננדז, שרץ על הטיקט של החזרת הרווחה, נאלצת להתמודד עם התסבוכת הזו חמישה חודשים בלבד לאחר כינונה. הכלכלה שם כבר מקרטעת עוד הרבה לפני. המדינה נמצאת במיתון דה פקטו כבר מ-2018, אינפלציה גבוהה ועלייה משמעותית בממדי העוני, הוכתה גם על ידי מגפת הקורונה – כפי שפגעה ביתר העולם; ואולי אף יותר בשל הכלכלה הרגישה ממילא.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בתחילת החודש, קבוצה של כלכלנים בכירים, בהם ג'וזף שטיגליץ זוכה פרס הנובל, קראו ללווים הבינלאומיים לפעול "מתוך כוונות טובות", בשל המצב הגרוע במדינה. לטענתם, הגעה להסכמה עם המדינה הענייה היא "הדרך היחידה להילחם במגפה ולהניח את הכלכלה הארגנטינאית על הנתיב לכלכלה ברת קיימא".

 

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    קירסטינה קירשנר 23/05/2020 10:41
    הגב לתגובה זו
    מדהים איך עם שלם לא מבין ששלטון מושחת הורס את הכלכלה ואת העם כבר 70 שנה... שלטון מושחת שגונב מהעם שלו ומעלים באמצעות המשטרה החשאית שלו כל מי שפותח את הפה - המלחמה המלוכלכת לא נגמרה
  • 10.
    בשלב זה צריך להתחיל לקרוא לאג"ח ארגנטינה "תרומה" (ל"ת)
    כי חוב זה לא 22/05/2020 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    הנשיא שם הוא סוג-של עמיר פרץ (ל"ת)
    קפיטליסט חזירי 22/05/2020 05:06
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רוזן 21/05/2020 16:52
    הגב לתגובה זו
    כך היה בעבר וכך יהיה בעתיד בארגנטינה . הם פיקחים ויודעים היטב שקרן המטבע הבינלאומית תתקפל בסוף מולם ותוותר על החוב שאין שום כוונה להחזיר אותו . הארגנטינאים פיקחים ויודעים איך לשחק עם קרן המטבע בלי להחזיר את החוב
  • 7.
    שמואל ברגר 21/05/2020 15:03
    הגב לתגובה זו
    זה לא מאד חריג
  • מרגרט טאצ'ר 23/05/2020 10:35
    הגב לתגובה זו
    תזכיר לי כמה פעמים בריטניה פשטה רגל בארבעים שנים האחרונות ? ארגטינה מקפידה על דיאטה של פשיטת רגל כל 20 שנה
  • 6.
    אשר 21/05/2020 14:55
    הגב לתגובה זו
    אנשים חיים שם ההכחשה מסוכן לגור בה.נרא ה לי שכל דרום אמריקה תמחר לסינים
  • 5.
    ארוין 21/05/2020 13:11
    הגב לתגובה זו
    עוד פעם עם השטויות של מדינת רווחה עם כסף שלא קיים. הדרך היחידה המובילה לשגשוג ולעושר זה הקפיטליזם, יותר קיצוני יותר טוב, לבטל את מס הכנסה, מס עקיף אחד, ולבטל את כל המעורבות הממשלתית. להפריט את הכל, שהאזרח ידאג לכל עניניו. הלווים לא מבין את הכסף של מי הם הלוו?
  • 4.
    מו"מ עם המלווים ולא הלווים. אתר כלכלי- לא??? (ל"ת)
    אריה 21/05/2020 13:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איתן 21/05/2020 12:59
    הגב לתגובה זו
    ישראל עושה את זה ארה"ב עושה את זה מה הבעיה ? מה הם לא יודעים להדפיס ? איזה מדינה זו , אני יכול למכור לה מדפסת ליזר אצלי בבית , אבל עם מה היא תשלם לי ?? מה היא תדפיס לי כסף ?? אני צריך לבדוק מה אני רוצה ניר או סחורות ואחזור אליהם
  • החוב הוא בדולרים ולא בפזו,אתה חושב שהם טיפשים עד כדי כך (ל"ת)
    שי.ע 22/05/2020 11:56
    הגב לתגובה זו
  • הוצאת לי את המילים מהפה. נדפיס כסף ויהיה לכולם (ל"ת)
    עמיר פרץ 22/05/2020 05:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כולם מפוטרים ובורסה עולה (ל"ת)
    ראובן 21/05/2020 12:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מדינת אוייב 21/05/2020 12:04
    הגב לתגובה זו
    קלטו יפה מאוד את פושעי המלחמה הנאצים תמורת מטילי זהב, אז שיסבלו
  • צביקה 21/05/2020 15:10
    הגב לתגובה זו
    יש שם גם 300000 יהודים אחים שלנו
  • שיעלו, יש מקום פה (ל"ת)
    שי 22/05/2020 15:59
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.