ניצחון המערב על דאע"ש מתבטא דווקא בשוקי ההון - צפו בנתונים
שני הפיגועים הרצחניים שארעו השבוע בבלגיה הביאו לרציחתם של מעל 30 בני אדם, וטלטלו את אירופה והעולם כולו. הפיגועים, שבוצעו על ידי מחבלי דאע"ש הצטרפו לאירועי הטרור שהתרחשו ימים ספורים קודם לכן בטורקיה, ומצטרפים לזכרון המדמם של הפיגועים בפריז, ולחשש כולל ממתקפות נוספות של ארגון המדינה האיסלמאית - בעוד גורמי מודיעין שונים מעריכים כי מאות מחבלים מסתובבים ביבשת, ורק מחכים ליום פקודה. ובעוד הדם זרם ברחובות הבירה הבלגית, בשוקי ההון באירופה דווקא נרשמו עסקים (כמעט) כרגיל: הידיעה על הפיגוע אמנם הביאה לתנודה חריפה מטה בבורסות היבשת - אך יום המסחר דווקא ננעל ברובו בעליות שערים: מדד הדאקס הגרמני לדוגמא, חטף מכה וירד עד 1.8% בתגובה המיידית למתרחש, אך סגר את היום בעליות של 0.4%. יותר מכך - יום המסחר העוקב במדד הגרמני נפתח בעליות של עד 1.1% - כך שבעצם מי שמיהר להשקיע במדד מיד לאחר הפיגוע (אם תרצו: "כשהדם זרם ברחובות", באופן מילולי) - יכל להשיג תשואה של כ-3% ב-24 שעות - במידה ואכן מכר בשעות הבוקר שלמחרת, טרם נחלש המדד. כבר שנים שהבורסה הישראלית מגיבה באדישות (ויש שיאמרו אף 'ציניות') לפיגועים, מהסיבה הפשוטה והעצובה שאנחנו עם למוד ניסיון בנושא. אחת הדוגמאות הבולטות לכך, ושנכנסה לזכרון הציבורי, הייתה מלחמת לבנון השניה, כשהרמטכ"ל דן חלוץ מיהר למכור את תיק המניות שלו עם תחילתה של המלחמה - אך בסיומה הבורסה דווקא רשמה עליות שערים. כעת, מהסתכלות על ביצועי בורסות העולם בתגובתן לפיגועים - נראה כי גם שאר העולם המערבי מתחיל להתרגל, או לפחות מפסיק להתרגש. שימו לב למגמה: ב-11/9/01, הפיגוע הגדול בהיסטוריה במגדלי התאומים, הפנטגון ופנסילבניה - הביא לקריסה של 13% במדד ה-S&P500 האמריקני. 3 שנים אחר"כ, הפיגועים הרצחניים במדריד הפילו את ב-7% את הבורסה המקומית.
מתקפת הטרור בלונדון ב-2005 הביאו לירידה של 2.5% בלבד במדד הפוטסי, והפיגועים בפריז בסוף השנה שעברה (2015) גרמו לירידות של 1% בלבד במדד הקאק.
והפיגועים השבוע בבריסל? פרט למדד הדאקס הגרמני, מעניין לשים לב לתגובת הבורסה בבריסל: המדד המרכזי שם סיים את היום בעליה של 0.3% - בעוד העיר מדממת ואפופה חוסר ודאות.
כמובן, אין זה נכון להשוות בין הפיגועים הנ"ל מבחינת השפעתם על כלכלת וביטחון העולם - במיוחד כשהפיגועים של ה-11 בספטמבר היו יוצאי דופן בחריגותם וגודלם. כמו כן, אי אפשר להתעלם מהפגיעה הכלכלית שמביאים (או עשויים להביא) פיגועים גדולים, בין אם בשיתוק הכלכלה ובעיקר התיירות (ואכן, מניות חברות התעופה צללו ביום הפיגועים בבריסל). ובכל זאת - מעניין לשים לב למגמה, לפיה נראה כי הסוחרים ברחבי העולם פשוט מפסיקים להתרגש, וחוזרים במהרה לשגרה. במידה מסויימת - זהו הניצחון של המערב על הטרור.
- 3.כל המסחר אלגו מחשבים (ל"ת)שטויות 24/03/2016 15:20הגב לתגובה זו
- 2.' 24/03/2016 15:01הגב לתגובה זויהיו השלכות , בין אם בתיירות , בין אם בהוצאות על טיפול בפליטים ולחימה בטרור ובין אם בעלייה של הימין הקיצוני...
- 1.כפי שכתבת אין מה להשוואת בין הפיגועים, אז על מה הכתבה? (ל"ת)מקס דקס 24/03/2016 14:35הגב לתגובה זו

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.