מחיר הנפט ירד 1.8% - מלאי הנפט האמריקני בשיא כל הזמנים

דוח המלאים של ארה"ב והדיווחים מהאזור שלנו על מלחמת מחירים דוחפים את המחיר למטה
תומר קורנפלד | (8)
נושאים בכתבה נפט

מחיר הנפט ממשיך בכיוונו למטה והיום, כמדי יום רביעי לאחרונה, הנפט ירד בעקבות העליה במלאים בארה"ב. לאחר פרסום דוח המלאי בשבוע שעבר (4/2), מחיר הנפט צלל במעל ל-4%, זאת כאשר הדוח הראה כיצד המלאי הנפט בארה"ב עלה לשיא במלאים אי פעם של 4.86 מיליון חביות. היום, פורסם הדוח מחדש שהראה כי כמות המאגרים גם השבוע המשיכה לצמוח. בכך, המלאי האמריקני שובר את השיא מחדש ומלאי בן 417 מיליון חביות.

מחיר הנפט ירד היום 1.8%, אל מחיר של 49 דולרים לחבית. 

אתמול פורסם כי מלחמת הנפט בין מדינות ערב לבין יצואניות הנפט האחרות בעולם עולה מדרגה. עירק ואירן הצטרפו ביממה האחרונה לערב הסעודית והחליטו להעניק הנחות משמעותית ללקוחות שלהם באסיה. המשמעות היא שיצואניות הנפט הגדולות מסתכלות כעת על שמירת נתח השוק ופחות על המחיר.

מהדיווחים עולה כי ממשלת עירק הודיעה ללקוחותיה באסיה כי מחיר הנפט לחודש מארס יהיה נמוך ב-4.1 דולר ממחיר הבנצ'מרק במזרח התיכון. מדובר בהזולה האגרסיבית ביותר מאז אוגוסט 2003.  חברת הנפט הממשלתית האירנית מציעה ללקוחות שלה באסיה הנחה  של 2.1 דולר לחבית נפט - ההנחה הגדולה ביותר מאז מרץ 2000.

המהלך של עירק ואירן בא על רקע הכרזה דומה של ערב הסעודית, יצואנית הנפט הגדולה בעולם, שהפחיתה את התימחור שלה לשוק האסייתי לשפל של 14 שנה. מהלכים אלו באו על רקע החלטה של ארגון הנפט אופ"ק שלא להוריד את תפוקת הנפט בעולם. 

נציין כי מחיר הנפט שמשתקף מהחוזים העתידיים הוא מחיר וירטואלי של סוחרים מסוגים שונים. במסחר האמיתי בין קונים ומוכרים של נפט לצרוך שימוש בסחורה, המחירים נקבעים בעסקאות ספציפיות ושם ניתן לספק הנחות ויש מו"מ ותחרות ומשמעות לטיב הנפט, לכוח הקניה של הרוכשת ועוד ועוד. בשוק זה, עולה כי ניתנות הנחות הולכות וגדלות.

אתמול היו אלה כלכלני סיטי שסמינו מחיר יעד מפחיד לנפט - לכתבה המלאה

המאבק של יצרניות הנפט במזרח התיכון הוא בעיקר מול מדינות מאמריקה הלטינית, אפריקה ורוסיה. מחיר הנפט רשם בחצי השנה החולפת ירידה של 45% במחיר שלו. בימים האחרונים מצליח הנפט להתאושש מעט, זאת למרות המהלכים האחרונים להשיג נתח שוק בקרב הלקוחות האסיאתיים.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    איציק 11/02/2015 11:01
    הגב לתגובה זו
    אנשים נשמעים מודאגים מנפט זול. הציבור הרחב נהנה מאוד מהירידה. הדלק בתחנות יורד, הגז כנראה גם צריך לרדת ואכן ישנה קבוצה קטנה שסובלת ממחיר זול. זה הכל ביקוש והיצע.
  • 6.
    חיים מחדרה 11/02/2015 10:36
    הגב לתגובה זו
    תחכו שלושה חודשים. תקנו קסם נפט. חכו כשנתיים- ארבע. מאות אחוזים ובקלות.
  • 5.
    בגלל השיחות עם איראן וכל רחשי המלחמה מכיוון ישראל (ל"ת)
    הנפט יעוף למעלה 11/02/2015 10:16
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דיווח כזב 11/02/2015 10:13
    הגב לתגובה זו
    פוזיציית השורט שאתם נמצאים בה כרגע זאת התאבדות, הנפט התחיל לבצע תיקון כלפי מעלה והוא יגיע ל65 מינימום. הלוואי ותקומו בבוקר ותראו שהנפט עף למעלה 10%
  • 3.
    יקי 11/02/2015 08:59
    הגב לתגובה זו
    הגז ישאר בבטן האדמה
  • הגז עדיין עולה חצי 11/02/2015 14:29
    הגב לתגובה זו
    זמן.
  • 2.
    בא 11/02/2015 08:56
    הגב לתגובה זו
    רוצח,תבינו ,אחד מעשר הוא שד,והם האוייב האמיתי ,ברגע שיש מנהל כזה העניינים נראים כמו ברוסיה . קין מספר בראשית הוא השד הראשון ,שימו לב איך הוא משקר בלי למצמץ לאלוהים .בישראל יש את דרעי,ליברמן ,פואד........
  • 1.
    רמי 11/02/2015 08:41
    הגב לתגובה זו
    באתר inv הנפט עולה דווקא בידקו אותי
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

וורן באפט
צילום: טוויטר

באפט מגייס חוב במטבע היפני - רמז להגדלת פוזיציה במניות?

שיטת העבודה של באפט ביפן - מגייסם חוב ומשקיעים אותו במניות וכך מנטרלים את החשיפה למטבע היפני

רן קידר |

ברקשייר של וורן באפט ממשיכה להעמיק אחיזה בשוק היפני, כשהפעם מדובר דווקא על הנפקת אג"ח ביין. הנפקת חוב במטבע היפני מלמדת כי באפט סבור שמדובר בריבית נמוכה כשלצד התחזית שלו על המטבע היפני הוא סבור שהריבית הכוללת תהיה נמוכה מחוב אחר. או שפשוט הוא רוצה לפזר את ההתחייבויות, אם כי צריך לזכור שלבאפט וברקשייר אין חובות. ההיפך. לברקשייר יש 384 מיליארד דולר במזומן. 

ולכן, האפשרות הטבעית להנפקת חוב כזה היא פשוט הכוונה של באפט להגדיל את ההשקעות היפניות - כלומר, לגייס חוב ומיד להשקיע במניות יפניות. ברקשייר כבר מחזיקה בהשקעות ישירות מהותיות בחברות המסחר היפניות הגדולות, והתוכנית היא להגדיל את החשיפה.

למעשה, הטכניקה של גיוס חוב והשקעתו אומצה על ידי באפט כבר בשלבי הכניסה הראשונים לשוק היפני כשכך היא גם מגדרת את החשיפה שלה למטבע היפני. מאז שנכנסה ברקשייר האת'וויי לראשונה לשוק האג"ח היפני ב-2019, היא הספיקה לגייס כ-2 טריליון ין, שהם כ-13.8 מיליארד דולר. הסכום הזה ממקם אותה בראש טבלת המנפיקים הזרים בשוק היפני. אך יותר מכך, מדובר באסטרטגיה שמחברת בין גיוס חוב מקומי להשקעות ישירות ביפן, בעיקר בחמש מחברות המסחר הגדולות: איטוצ'ו, מיצובישי, מיצובוי, סומיטומו ומרובני

ברקשייר החלה לרכוש את מניות החברות הללו עוד ב-2019, אבל חשפה זאת רק באוגוסט 2020, אז דווח כי השקיעה כ-6 מיליארד דולר. מאז ההשקעה הלכה ותפחה, בסוף 2024 כבר הסתכמה בכ-23.5 מיליארד דולר ועל פי ההערכות היא מגיעה כעת לכ-28-30 מיליארד דולר. באפט הדגיש כי מדובר בהשקעה לטווח ארוך מאוד, ושהחזקות החברה צפויות לגדול בהדרגה. ייתכן שמדובר באחד מהמהלכים המשמעותיים ביותר של ברקשייר מחוץ לגבולות ארצות הברית, אם לא הגדול שבהם, ייתכן שזה המהלך המשמעותי של באפט רגע לפני שהוא עוזב. 

הבחירה בחברות המסחר היפניות היא לאחר ניתוח עמוק. מדובר בגופים שמבצעים פעילות רחבת היקף בענפי אנרגיה, סחורות, מזון, לוגיסטיקה ותעשייה כבדה. רבים מהם נחשבו בשוק כמסחררים בתמחור חסר, בין היתר בשל תרבות עסקית שמרנית, חלוקת דיבידנד מצומצמת וניהול לא תמיד אגרסיבי של הערך לבעלי המניות. אולם הרפורמות התאגידיות שיזם הבנק המרכזי ביפן בשנים האחרונות, ופתיחת השוק למעורבות זרה, משכו עניין של משקיעים גלובליים, ובאפט היה הראשון לזוז