מונטי הכריע: לא יתמודד בבחירות באיטליה, משאיר בכל זאת משאיר אופ'

הכלכלן האיטלקי הודיע שהחליט שלא להתמודד בבחירות לראשות הממשלה כמועמד עצמאי, אולם ציין כי במידת הצורך יתמודד במסגרת מפלגה קיימת
חן דרסינובר |

ראש ממשלת איטליה, מריו מונטי, הודיע אתמול (א') כי לא יתמודד בבחירות במדינה שצפויות להיערך בחודש פברואר, אולם ציין כי הוא מוכן להיות מועמד לראשות הממשלה מטעמה של מפלגה שתתמוך באג'נדה הכלכלית שהוא מייצג. נזכיר כי הבורסה במילנו סגורה לרגל חופשת חג המולד.

נציין כי שיטת הבחירות הנהוגה באיטליה דומה לשיטה בישראל. במסגרת הבחירות לראשות הממשלה שם לא מצביעים לראש הממשלה ישירות, אלא מצביעים בפתק לרשימה, שבוחרת את המועמד מטעמה שיעמוד בראשה. מונטי אינו משתייך למפלגה מסוימת, אלא נחשב כמועמד עצמאי שאינו שייך למפלגה מסוימת. משכך, תיאורטית מונטי יוכל להיות מועמד לראשות הממשלה היה ומפלגה תבחר בו לראשות הרשימה.

חלק ממנהיגי אירופה והאליטה העסקית באיטליה קוראים למונטי להתמודד במסגרת מפלגה קיימת באיטליה, זאת על מנת שיוכל להתמודד בבחירות הקרובות ולהמשיך לשקם את הכלכלה האיטלקית מהמשבר הפיננסי. נציין כי מאמציו של מונטי, כולל גיבוש חקיקה פנסיונית וחקיקת עבודה, סייעו להחזיר את אמון המשקיעים בכלכלת המדינה, שנקלעה למיתון עמוק.

מונטי ציין במסגרת מסיבת העיתונאים כי הצליח לחלץ את הכלכלה האיטלקית ממשבר שהביא את האג"ח האיטלקי להיסחר בתשואת שיא של 7%,וכעת נסחרת בתשואה של 4.47% בלבד. החזרת אמון המשקיעים באג"ח האיטלקי נבעה הן בזכות פעולות מוניטריות של הבנק המרכזי האירופי והן בזכות החזרת אמון המשקיעים כפועל יוצא מהרפורמות שהונהגו שם. נציין כי מונטי סירב להתייחס להצעתו של ראש ממשלת איטליה לשעבר, סילביו ברלוסקוני, כי יפרוש היה ומונטי יוביל ברית של כוחות "מתונים" שיכללו את אנשי ברלוסקוני ואת מפלגת "הברית הצפונית"

נזכיר כי הכלכלן האיטלקי התפטר ביום שישי, וסלל את הדרך לבחירות שהתקיימו בחודש פברואר. החלטתו לפרוש נבעה מהסרת תמיכתו של ברלוסקוני בממשלה, ולאחר שראש הממשלה לשעבר החל לתקוף את מדיניותו. בתגובה האג"ח האיטלקי ל-10 שנים צנח 1.35%. לידיעה המלאה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת בסחרור: 3.35 טריליון יורו חוב וממשלה שלישית על סף קריסה

המשקיעים בורחים, התשואות מזנקות והנשיא מקרון מחפש ראש ממשלה חמישי בשלוש שנים



משה כסיף |

צרפת ניצבת בפני סערה כלכלית ופוליטית חסרת תקדים המאיימת על יציבותה. הגירעון התקציבי זינק לרמות שלא נראו מאז מלחמת העולם השנייה, החוב הציבורי מתנפח בקצב מדאיג, והמשקיעים מגיבים בחדות - תשואות האג"ח הממשלתיות במגמת עלייה מתמשכת. במקביל, הממשלה הנוכחית עומדת בפני הצבעת אי-אמון שעלולה להוביל לנפילתה השלישית של ממשלה בתוך שנה אחת בלבד.

צרפת במשבר כלכלי: מה הוביל אותה לשם ואיך היא מתכוונת לצאת מזה?

168 מיליארד יורו: כשהגירעון הופך לבעיה קיומית

הגירעון התקציבי של צרפת הגיע ב-2024 ל-5.8% מהתוצר - כ-168.6 מיליארד יורו. מדובר ברמה הגבוהה ביותר מזה עשורים, המעידה על פער משמעותי בין הוצאות להכנסות. החוב הממשלתי עומד כבר על 3.35 טריליון יורו, עם תחזיות שמצביעות על עלייה ליחס של 116% מהתוצר עד סוף 2025.

המשמעות המעשית דרמטית: תשלומי הריבית על החוב זינקו מ-26 מיליארד יורו ב-2020 ל-66 מיליארד יורו כיום - סכום העולה על התקציב השנתי של מערכת החינוך או משרד הביטחון. כל עלייה נוספת בריבית מתורגמת מיידית למיליארדים נוספים שנשאבים מהקופה הציבורית.

הגירעון לא נוצר בין לילה. שנים של הוצאות גבוהות על רווחה, פנסיות ותשתיות הביאו את צרפת למצב הנוכחי. ההוצאות על רווחה מגיעות ל-30% מהתוצר - הרבה מעל הממוצע האירופי. המערכת החברתית הנדיבה, הכוללת ימי חופשה רבים, פנסיה מוקדמת וביטוח בריאות מקיף, שומרת אמנם על יציבות חברתית ומפחיתה אי-שוויון, אך מחירה כבד מנשוא.