בכיר ב-ECB: "משקיעי הבנקים צריכים להתכונן לתרחישים דוביים"

חבר בועדה המחילטה של הבנק המרכזי: "חבל שהכוונה ליצור מערכת אחידה באירופה יוצרת פחד וחשש"
ג'וש דוקרקר |

יו"ר הבנק המרכזי האירופי, מריו דראגי, הכריז על תוכנית רכישות אג"ח ריבוני בדיוק לפני שבועיים ומאז המדדים ביבשת אירופה רשמו עליות שערים נאות כשהבנקים הובילו את המגמה החיובית.

ארקי ליקאנן, חבר בועדה המחליטה ב-ECB אמר בראיון לעיתון אירופי כי "המשקיעים בבנקים חייבים לקבל על עצמם סיכון גדול יותר בביצועי הבנקים, ולא להטיל אחריות על חבילות חילוץ של הממשלות ומשלמי המיסים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


תרופה רפואה גלולה
צילום: Pixabay

גלולה ביום - המהפכה שיכולה לשנות את שוק התרופות לכולסטרול

התרופה החדשה של מרק מציגה ירידה דרמטית בכולסטרול הרע ומציבה תחרות ישירה לזריקות היקרות של Amgen, Regeneron ונוברטיס. ניסוי שלב 3 של ה-Enlicitide הצביע על יעילות כמעט זהה, ללא תופעות לוואי חריגות וללא נטישת מטופלים. אם תאושר, הגלולה עשויה להקל על מיליוני חולים ברחבי העולם ולהכניס רוח חדשה לשוק של מיליארדי דולרים שצפוי להמשיך לצמוח בשנים הבאות

עוזי גרסטמן |

שוק התרופות להורדת כולסטרול עובר בימים אלה טלטלה של ממש. במשך שנים היה נדמה שהמאבק בין החברות מתמקד בעיקר בשיפור הסטטינים - התרופות הוותיקות שמפחיתות את רמות ה-LDL בדם, אך כעת מתברר כי הפריצה האמיתית מתרחשת דווקא בזירה אחרת: עיכוב חלבון בשם PCSK9, שאחראי לוויסות רמות הכולסטרול בגוף. בעוד שבשנים האחרונות טיפולים מהדור הזה ניתנו בהזרקה בלבד, מרק  (Merck) MRK  האמריקאית מציגה כעת גלולה ניסיונית שעשויה להפוך את השוק כולו על פיו.

התרופה, בשם Enlicitide, נבחנת בשנים האחרונות על חולים עם רמות LDL גבוהות במיוחד, כולל כאלה בעלי נטייה גנטית שמקשה עליהם להגיב לטיפול בסטטינים. בניסויי שלב 3 שפרסמה החברה בכנס השנתי של איגוד הלב האמריקאי (AHA), נרשמה ירידה ממוצעת של 56%  ברמות ה-LDL לאחר חצי שנה של טיפול, ו-62% לאחר שנה של שימוש קבוע. מדובר בתוצאה כמעט זהה לזו שהשיגו הזריקות היקרות מבית Amgen AMGN  (Repatha), Regeneron REGN  וסאנופי SAN  (Praluent) ונוברטיס NOVN  (Leqvio), שגם הן פועלות על מנגנון ה-PCSK9, אך ניתנות אחת לחודש או לחודשיים בלבד.

היתרון הבולט של Enlicitide הוא בכך שמדובר בגלולה שלוקחים פעם ביום - דבר שמוזיל משמעותית את עלות הייצור ומקל על החולים. אף שנדרשת הקפדה על נטילתה על בטן ריקה והימנעות משילוב עם תרופות מסוימות, שיעור ההתמדה בטיפול הגיע ל-97% - נתון חריג לטובה בניסויים קליניים ממושכים. גם שיעור תופעות הלוואי ופרישת המטופלים היה זהה לקבוצת הפלצבו. לדברי מומחים שהשתתפו בכנס, התוצאות מציבות את מרק בעמדה מצוינת לקראת הגשת בקשת אישור לרשות התרופות האמריקאית (FDA) בתחילת 2026, עם יעד להשקה מסחרית כבר ב-2027. אם התרופה תאושר, צפוי שמיליוני חולים הסובלים מכולסטרול עמיד לסטטינים יוכלו לעבור לטיפול פשוט ונגיש יותר, שיאפשר שמירה טובה יותר על ההנחיות הרפואיות לאורך זמן.

גם מתחרות אחרות אינן נשארות מאחור. אסטרהזנקה AZN  מפתחת גרסה משלה של גלולה לעיכוב PCSK9, שתהיה קלה יותר לשימוש ולא תדרוש צום לפני הנטילה, אך הניסויים שלה נמצאים עדיין בשלב מוקדם יותר. במקביל, Amgen המשיכה להוכיח את היתרון הקליני של הזריקות שלה: בניסוי רחב שכלל כ-12 אלף מטופלים הודגם כי השימוש ב-Repatha הפחית התקפי לב, שבץ ומקרי מוות לבבי ב-25% בתוך חמש שנים - תוצאה שמבססת סופית את יעילות עיכוב PCSK9 במניעת מחלות לב וכלי דם.

השוק כולו מתעורר בעקבות ההצלחה הזו. לצד התרופות להפחתת כולסטרול, הציגו חברות אחרות בכנס ה-AHA טיפולים חדשניים נוספים: Ionis Pharmaceuticals IONS  הראתה שהתרופה שלה Olezarsen מפחיתה את רמות הטריגליצרידים בדם ומקטינה ב-80% את הסיכון לדלקת לבלב חריפה, ואילו Crispr Therapeutics CRSP  הדגימה טיפול גנטי חד-פעמי בשם CTX310 שהוריד את רמות הכולסטרול הרע בעד 87% בניסוי מוקדם.