חברת Critical Metals. קרדיט: רשתות חברתיות
חברת Critical Metals. קרדיט: רשתות חברתיות

החברה שטסה 70% לאור השקעה אפשרית של ממשל טראמפ

לאחר שבעבר הביע נשיא ארה"ב בגרינלד, הממשל האמריקאי הביע עניין ברכישת נתח מחברת קריטיקל מטאלס, המחזיקה במכרה היסודות הנדירים הגדול בגרינלנד; זהו נדבך נוסף בשאיפתו של הנשיא טראמפ לחזק את שליטת ארה״ב במקורות קריטיים לאספקת מתכות נדירות ולצמצם את התלות בסין, שהוגדרה בעבר כ-"איום ביטחוני"

רן קידר |
נושאים בכתבה גרינלנד

מניית קריטיקל מטאלס Critical Metals Corp -1.08%  טסה ב-70%, לאחר דיווח כי בכירים בממשל טראמפ דנים באפשרות לרכוש נתח מהחברה, שבבעלותה פרויקט הכרייה Tanbreez שבגרינלנד, אחד ממאגרי היסודות הנדירים הגדולים בעולם. במידה והעסקה תצא לפועל, היא תעניק לממשל האמריקאי אינטרס ישיר בפרויקט הכרייה הגדול ביותר בגרינלנד, טריטוריה שבה הנשיא טראמפ אף הציע בעבר כי ארה״ב תרכוש אותה בשל חשיבותה האסטרטגית ועושרה במחצבים. 

פרויקט Tanbreez נחשב לאחד מנכסי הכרייה האסטרטגיים החשובים ביותר במערב, שכן הוא כולל מאגר עצום של יסודות נדירים החיוניים לייצור רכבים חשמליים, טלפונים חכמים, מנועים צבאיים, טילים, מטוסים ורכיבי בינה מלאכותית. כיום, סין שולטת כמעט לחלוטין בשרשרת האספקה של מתכות אלו, וזוהי מציאות לא נוחה למעצמות המערביות. ההשקעה הפוטנציאלית של ארה״ב בקריטיקל מטאלס תאפשר לה לחזק את שליטתה באספקת חומרי גלם קריטיים אלה, כחלק ממהלך רחב של טראמפ לקדם עצמאות אמריקאית ולמנוע תלות בספקיות זרות. 

טראמפ דוחף לעצמאות והפחתת התלות

בחודשים האחרונים הפעיל הנשיא טראמפ סמכויות חירום כדי לעודד הפקה מקומית של מתכות קריטיות, במסגרת חוק הייצור לצורכי ביטחון (Defense Production Act). קריטיקל מטאלס הגישה ביוני בקשה למענק של 50 מיליון דולר כתוצאה מהחוק, אך בשבועות האחרונים החלו דיונים על המרת המענק להשקעת הון ישירה מצד הממשל. ההמרה תעניק לממשל האמריקאי נתח של כ-8% מהחברה. במקביל, נבחנת גם הלוואה של 120 מיליון דולר מבנק היצוא-יבוא של ארה״ב (EXIM) לפיתוח המכרה, שהיקף ההשקעה הכולל בו מוערך בכ-290 מיליון דולר. 

קריטיקל מטאלס, שבסיסה בניו יורק, רכשה את Tanbreez בשנה שעברה תמורת 5 מיליון דולר במזומן ו-211 מיליון דולר במניות, ובתחילת השבוע הודיעה כי העלתה את אחזקתה בפרויקט מ-42% ל-92.5% באמצעות הקצאת 14.5 מיליון מניות חדשות. ממשל טראמפ כבר ביצע לאחרונה השקעות דומות ב-Lithium Americas Lithium Americas 3.29%   וב-MP Materials MP Materials  שתי חברות כרייה הפועלות בתחום המתכות הנדירות, מה שמעיד על מדיניות ברורה של חיזוק השליטה האמריקאית בשרשראות אספקת מינרלים חיוניים. 

בכיר בממשל טראמפ צוטט: “מאות חברות פונות אלינו בבקשה להשקעה בפרויקטים של מינרלים קריטיים. כרגע אין שום דבר סגור עם החברה הזו, אך אנחנו בוחנים את כל האפשרויות בקפידה.” 

גרינלנד, שהיא טריטוריה אוטונומית של דנמרק, מושכת בשנים האחרונות תשומת לב גוברת מצד וושינגטון בשל עושרה במחצבים וחשיבותה האסטרטגית בצפון האטלנטי. לארצות הברית יש כבר בסיס חיל אוויר גדול בצפון האי, ובכירים אמריקאים, כולל סגן הנשיא ג’יי.די. ואנס, ביקרו באי בשנה האחרונה במטרה לקדם שיתופי פעולה כלכליים. 

לפי החברה, מכרה Tanbreez צפוי להתחיל בייצור מסחרי ב-2026, ולהפיק כ-85 אלף טון ריכוז יסודות נדירים בשנה, לצד מינרלים חשובים נוספים כמו גליום (Gallium) ו־טנטלום (Tantalum), שני חומרים שסין הגבילה את יצואם בשנה האחרונה.

קיראו עוד ב"גלובל"

התלות בסין כאיום בטחוני אסטרטגי 

סין שולטת בכ-85% מיכולת הזיקוק של מתכות נדירות בעולם, מה שהופך כל הגבלה מצידה לאיום ממשי על תעשיות שלמות בארה"ב ובעולם. באפריל, בתחילתה של ההסלמה במלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, הטילה סין מגבלות על ייצוא של מתכות נדירות, בין היתר, בכוונה לפגוע בתהליכי הייצור של מכוניות חשמליות, טלפונים חכמים ומגוון רחב של טכנולוגיות מתקדמות אחרות. מרכז המחקר האמריקאי CSIS הזהיר כי הצעד עלול לפגוע גם בסקטור הביטחון עד כדי פגיעה בביטחון הלאומי של ארה"ב, והדגיש כי "ארצות הברית פגיעה במיוחד" משום שמתכות נדירות הן מרכיב חיוני במערכות לחימה מתקדמות - מטוסי קרב, טילים, מערכות מכ"ם, כלי שיט בלתי מאוישים ועוד. 

המעורבות של ממשל טראמפ במלחמת אוקראינה רוסיה גם היא נוגעת במאמצים להרחיב ולגוון את מקורות האספקה ולהפחית את התלות בסין, היות והסכם עם אוקראינה יכול לאפשר גישה למאגרי מתכות נדירות במדינה.

סין כבר פעלה כך בעבר וארה"ב הגיבה בהתאם . עוד ב-2011, סין צמצמה את מכסות הייצוא של מתכות נדירות מ-31,310 טון מטרי ל-14,446. והתגובה האמריקאית היתה הגברת הייצור. ב-2010, לפני מגבלות הייצוא הסיניות, הייצור האמריקאי של עפרת מתכות נדירות עמד על אפס.

מתחילת השנה עלתה המניה בכ-17%, ושווי השוק של החברה הגיע לכ-787 מיליון דולר. ההתעניינות הפוליטית והכלכלית בפרויקט Tanbreez ממחישה את השילוב בין גיאופוליטיקה לכלכלה ירוקה, כאשר המירוץ למתכות נדירות הופך לאחת מזירות העימות המרכזיות בין המערב לסין. או כפי שסיכם אחד הגורמים המעורבים במגעים: “המאבק על גרינלנד הוא לא רק על משאבים, זה מאבק על עצמאות טכנולוגית של המערב כולו”. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סימבוטיק אתר החברהסימבוטיק אתר החברה
דוחות

מניית הרובוטיקה שמזנקת ב-40%

סימבוטיק עקפה את הציפיות עם הכנסות של 618.5 מיליון דולר ורווח מתואם של 58 סנט, הוסיפה את Medline כלקוחה חדשה וממשיכה להעמיק את השותפות עם וולמארט

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רובוטיקה


סימבוטיק Symbotic 39.36%  , שמפתחת מערכות רובוטיות מונעות בינה מלאכותית לאוטומציה של מחסנים ומרכזי הפצה, פרסמה דוחות חזקים לרבעון שהחזירו את המניה לקדמת הבמה. בשוק הגיבו במהירות, והמניה עלתה כמעט 40% ביום אחד, התאוששות חדה אחרי ירידה של 34% מן השיא שנרשם בתחילת נובמבר.


הכנסות החברה ברבעון הגיעו ל־618.5 מיליון דולר, לעומת ציפיות אנליסטים ל־604 מיליון דולר. הרווח המתואם זינק ל־58 סנט למניה, מול צפי של 6 סנט בלבד. במונחי GAAP, סימבוטיק רשמה הפסד קל של 3 סנט למניה, טוב מהתחזית להפסד של 4 סנט. במרווח הגולמי המתואם נרשם שיפור נוסף, ל־22.1%, לעומת 21.5% ברבעון הקודם ו־17.9% ברבעון המקביל אשתקד.


גם ברמה השנתית סימבוטיק המשיכה לצמוח במהירות. החברה סיימה את שנת הכספים עם הכנסות של 2.25 מיליארד דולר, עלייה של 24% לעומת השנה הקודמת, ועם רווח מתואם של 2.02 דולר למניה - לעומת 12 סנט בלבד בשנה שעברה. לרבעון הראשון של 2026 צופה סימבוטיק הכנסות של 610 עד 630 מיליון דולר. הקונצנזוס עמד על 611.5 מיליון דולר, כך שהחברה מציגה טווח מעט גבוה יותר מהתחזיות. החברה מנחה ל־EBITDA מתואם של 49–53 מיליון דולר, מעט מתחת לצפי האנליסטים שעמד על 54 מיליון דולר.


מנכ"ל החברה, ריק כהן, אמר בשיחת הוועידה כי סימבוטיק עמדה ביעדים לשנת 2025 עם צמיחה בהכנסות, הרחבת מספר המערכות הפעילות ושיפור ברווחיות. לדבריו, החברה נכנסת ל־2026 במטרה להעמיק פעילות מול לקוחות קיימים ולפתח הזדמנויות בשווקים נוספים.

הקשר עם וולמארט

וולמארט ממשיכה להיות לקוח מרכזי של סימבוטיק. בינואר רכשה סימבוטיק מוולמארט את פעילות Advanced Systems and Robotics (ASR), וחתמה עמה על "הסכם אוטומציה ראשי" לפיתוח, ייצור והתקנה של מערכות אוטומטיות לאיסוף והחזרת הזמנות אונליין ברמת החנות. במסגרת הסכם 2025 מפעילה החברה מספר מערכות רובוטיות להכנת הזמנות, כמענה לגידול במסחר המקוון.


גרינלנד (X)גרינלנד (X)

ארה"ב ודנמרק ינסו לפתור את משבר גרינלנד

המשא ומתן המשולש עשוי להתחדש בדצמבר בנואוק, בירת גרינלנד, לאחר עיכוב ממושך בעקבות דרישת טראמפ לרכוש את האי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גרינלנד

לאחר חודשים של מתיחות דיפלומטית, נציגים בכירים מארצות הברית, דנמרק וגרינלנד צפויים להתכנס בדצמבר בנואוק לחידוש שיחות משולשות בנושאים צבאיים ואזרחיים. הפגישה, אם תתקיים כמתוכנן, תהיה החידוש הפורמלי הראשון של הדיאלוג מאז ינואר 2025, אז חידש הנשיא דונלד טראמפ את דרישתו להעברת הריבונות על גרינלנד לארה"ב. הדרישה, שהועלתה שוב במרץ 2025 עם אמירה כי ארה"ב "תלך עד הסוף" כדי להשיג שליטה, הובילה לדחיית הפורומים הדיפלומטיים הקבועים שהיו אמורים להתקיים בקיץ.

הרקע לחידוש השיחות כולל פגישות הכנה שנערכו בספטמבר לבקשת ממשלת גרינלנד החדשה, שנבחרה בבחירות במרץ 2025. הממשלה החדשה, בראשות מפלגת דמוקרטיט שזכתה בכ-30% מהקולות, מקדמת עצמאות הדרגתית מדנמרק תוך שמירה על שיתופי פעולה בינלאומיים. גורמים במשרד החוץ הדני מסרו כי השיחות יתנהלו על פי הפרוטוקול הרגיל, אך קיימת אי-ודאות מסוימת בשל המתיחות המתמשכת.

המסגרת הדיפלומטית מבוססת על שתי ועדות מרכזיות. הוועדה הקבועה, שהוקמה ב-1991, אחראית על שיתוף הפעולה הביטחוני, כולל ניהול בסיס פיטופיק (לשעבר תולה) בצפון-מערב גרינלנד. הבסיס משמש למעקב לווייני ומכ"מי ומאויש בכ-150–200 אנשי צוות אמריקאים. הוועדה נפגשת מדי שנה לטיפול בנושאי תחזוקה, סביבה וביטחון פנים.

ב-2004 הוקמה הוועדה המשותפת, המטפלת בנושאים אזרחיים כגון מסחר, מחקר מדעי וסביבה. בפגישה האחרונה, באוקטובר 2024, דנו הצדדים בהשקעות במכרות מינרלים נדירים ובתוכניות חינוך. הוועדות יצרו שגרה יציבה במשך עשרות שנים, אך דרישות טראמפ שיבשו אותה והפכו את גרינלנד לנקודת חיכוך ביחסי ארה"ב-סקנדינביה.

סערת טראמפ: חידוש דרישה אסטרטגית

הרעיון האמריקאי לרכוש את גרינלנד אינו חדש – כבר ב-1946 הציעה ארה"ב לדנמרק 100 מיליון דולר תמורת האי, וההצעה נדחתה. טראמפ העלה את הנושא שוב ב-2019 וב-2025, כחלק ממדיניות "אמריקה קודמת" המדגישה שליטה במשאבים ובמיקומים אסטרטגיים. הוא טען כי גרינלנד חיונית לביטחון הלאומי בשל מיקומה באזור הארקטי, פוטנציאל המשאבים שלה (נפט, גז, מינרלים נדירים כגון ניאודימיום ויטריום) והצורך להתמודד עם השפעה סינית ורוסית גוברת.