מניית קריטיקל מטאלס Critical Metals Corp 51.71%  טסה ב-70%, לאחר דיווח כי בכירים בממשל טראמפ דנים באפשרות לרכוש נתח מהחברה, שבבעלותה פרויקט הכרייה Tanbreez שבגרינלנד, אחד ממאגרי היסודות הנדירים הגדולים בעולם. במידה והעסקה תצא לפועל, היא תעניק לממשל האמריקאי אינטרס ישיר בפרויקט הכרייה הגדול ביותר בגרינלנד, טריטוריה שבה הנשיא טראמפ אף הציע בעבר כי ארה״ב תרכוש אותה בשל חשיבותה האסטרטגית ועושרה במחצבים. 

פרויקט Tanbreez נחשב לאחד מנכסי הכרייה האסטרטגיים החשובים ביותר במערב, שכן הוא כולל מאגר עצום של יסודות נדירים החיוניים לייצור רכבים חשמליים, טלפונים חכמים, מנועים צבאיים, טילים, מטוסים ורכיבי בינה מלאכותית. כיום, סין שולטת כמעט לחלוטין בשרשרת האספקה של מתכות אלו, וזוהי מציאות לא נוחה למעצמות המערביות. ההשקעה הפוטנציאלית של ארה״ב בקריטיקל מטאלס תאפשר לה לחזק את שליטתה באספקת חומרי גלם קריטיים אלה, כחלק ממהלך רחב של טראמפ לקדם עצמאות אמריקאית ולמנוע תלות בספקיות זרות. 

טראמפ דוחף לעצמאות והפחתת התלות

בחודשים האחרונים הפעיל הנשיא טראמפ סמכויות חירום כדי לעודד הפקה מקומית של מתכות קריטיות, במסגרת חוק הייצור לצורכי ביטחון (Defense Production Act). קריטיקל מטאלס הגישה ביוני בקשה למענק של 50 מיליון דולר כתוצאה מהחוק, אך בשבועות האחרונים החלו דיונים על המרת המענק להשקעת הון ישירה מצד הממשל. ההמרה תעניק לממשל האמריקאי נתח של כ-8% מהחברה. במקביל, נבחנת גם הלוואה של 120 מיליון דולר מבנק היצוא-יבוא של ארה״ב (EXIM) לפיתוח המכרה, שהיקף ההשקעה הכולל בו מוערך בכ-290 מיליון דולר. 

קריטיקל מטאלס, שבסיסה בניו יורק, רכשה את Tanbreez בשנה שעברה תמורת 5 מיליון דולר במזומן ו-211 מיליון דולר במניות, ובתחילת השבוע הודיעה כי העלתה את אחזקתה בפרויקט מ-42% ל-92.5% באמצעות הקצאת 14.5 מיליון מניות חדשות. ממשל טראמפ כבר ביצע לאחרונה השקעות דומות ב-Lithium Americas Lithium Americas -1.16%   וב-MP Materials MP Materials  שתי חברות כרייה הפועלות בתחום המתכות הנדירות, מה שמעיד על מדיניות ברורה של חיזוק השליטה האמריקאית בשרשראות אספקת מינרלים חיוניים. 

• מקרון בגרינלנד: “האי לא למכירה – צרפת תסייע להגן עליו”
• מדוע טראמפ צריך את גרינלנד ומדוע זה קשור להתחממות הגלובלית?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בכיר בממשל טראמפ צוטט: “מאות חברות פונות אלינו בבקשה להשקעה בפרויקטים של מינרלים קריטיים. כרגע אין שום דבר סגור עם החברה הזו, אך אנחנו בוחנים את כל האפשרויות בקפידה.” 

גרינלנד, שהיא טריטוריה אוטונומית של דנמרק, מושכת בשנים האחרונות תשומת לב גוברת מצד וושינגטון בשל עושרה במחצבים וחשיבותה האסטרטגית בצפון האטלנטי. לארצות הברית יש כבר בסיס חיל אוויר גדול בצפון האי, ובכירים אמריקאים, כולל סגן הנשיא ג’יי.די. ואנס, ביקרו באי בשנה האחרונה במטרה לקדם שיתופי פעולה כלכליים. 

לפי החברה, מכרה Tanbreez צפוי להתחיל בייצור מסחרי ב-2026, ולהפיק כ-85 אלף טון ריכוז יסודות נדירים בשנה, לצד מינרלים חשובים נוספים כמו גליום (Gallium) ו־טנטלום (Tantalum), שני חומרים שסין הגבילה את יצואם בשנה האחרונה.

• יוניויז'ן ומיסטרל בעסקת רחפני "קמיקזה" של כמיליארד דולר עם צבא ארה"ב
• מניות אמריקאיות: המשאב הנדיר הבא?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• אילון מאסק מפיל את מניית נטפליקס

התלות בסין כאיום בטחוני אסטרטגי 

סין שולטת בכ-85% מיכולת הזיקוק של מתכות נדירות בעולם, מה שהופך כל הגבלה מצידה לאיום ממשי על תעשיות שלמות בארה"ב ובעולם. באפריל, בתחילתה של ההסלמה במלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, הטילה סין מגבלות על ייצוא של מתכות נדירות, בין היתר, בכוונה לפגוע בתהליכי הייצור של מכוניות חשמליות, טלפונים חכמים ומגוון רחב של טכנולוגיות מתקדמות אחרות. מרכז המחקר האמריקאי CSIS הזהיר כי הצעד עלול לפגוע גם בסקטור הביטחון עד כדי פגיעה בביטחון הלאומי של ארה"ב, והדגיש כי "ארצות הברית פגיעה במיוחד" משום שמתכות נדירות הן מרכיב חיוני במערכות לחימה מתקדמות - מטוסי קרב, טילים, מערכות מכ"ם, כלי שיט בלתי מאוישים ועוד. 

המעורבות של ממשל טראמפ במלחמת אוקראינה רוסיה גם היא נוגעת במאמצים להרחיב ולגוון את מקורות האספקה ולהפחית את התלות בסין, היות והסכם עם אוקראינה יכול לאפשר גישה למאגרי מתכות נדירות במדינה.

סין כבר פעלה כך בעבר וארה"ב הגיבה בהתאם . עוד ב-2011, סין צמצמה את מכסות הייצוא של מתכות נדירות מ-31,310 טון מטרי ל-14,446. והתגובה האמריקאית היתה הגברת הייצור. ב-2010, לפני מגבלות הייצוא הסיניות, הייצור האמריקאי של עפרת מתכות נדירות עמד על אפס.

מתחילת השנה עלתה המניה בכ-17%, ושווי השוק של החברה הגיע לכ-787 מיליון דולר. ההתעניינות הפוליטית והכלכלית בפרויקט Tanbreez ממחישה את השילוב בין גיאופוליטיקה לכלכלה ירוקה, כאשר המירוץ למתכות נדירות הופך לאחת מזירות העימות המרכזיות בין המערב לסין. או כפי שסיכם אחד הגורמים המעורבים במגעים: “המאבק על גרינלנד הוא לא רק על משאבים, זה מאבק על עצמאות טכנולוגית של המערב כולו”.