אל וליד בן טלאל (גרוק)
אל וליד בן טלאל (גרוק)

מי הערבי העשיר בעולם ולמה הוא קונה מניות סנאפ?

הנסיך הסעודי שרוכש רוכש מניות סנאפ ב-133 מיליון דולר ומחזיק כעת ב-2.8% מהחברה; במה הוא עוד משקיע, איך התחיל את דרכו העסקית וכל מה שצריך לדעת על אל-ווליד בן טלאל

עמית בר | (5)
נושאים בכתבה אל-וליד בן טלאל

המשקיע הסעודי הנסיך אל-ווליד בן טלאל אל סעוד חיזק את אחזקותיו בסנאפ, המפעילה את אפליקציית סנאפצ'ט. על פי דיווחי החברה, הנסיך רכש 15.2 מיליון מניות חדשות בהיקף של 133.5 מיליון דולר, והגדיל את חלקו ל-40.8 מיליון מניות, 2.8% מהון המניות. הרכישה מגיעה זמן קצר לאחר תוצאות רבעוניות חלשות, עם צמיחה מוגבלת בהכנסות פרסום.

מאז השקעתו הראשונה בסנאפ ב-2018, המניה איבדה 20% מערכה, ו-90% מהשיא של 2021, תוצאה של תחרות בשוק. בן טלאל, בן 70 עם הון של 16.5 מיליארד דולר, בוחר להגדיל אחזקה דווקא כעת, דרך חברת ההחזקות שלו Kingdom Holding. לסנאפ 400 מיליון משתמשים יומיים. החברה משקיעה במציאות רבודה ומשחקים, אך הכנסות הפרסום שמהוות 90% מההכנסות, מושפעות מהאטה כלכלית.

שוק המדיה החברתית תחרותי: טיקטוק מובילה עם 1.5 מיליארד משתמשים, ומשכה תקציבי פרסום מסנאפ, שלא רשמה רווח מאז 2017 והפסידה 1.3 מיליארד דולר בשנה האחרונה. האתגר גדל בעקבות עסקת טראמפ עם ByteDance: טיקטוק תמכור פעילות אמריקאית לקבוצה מקומית עם פיקוח של אורקל, מה שמסיר חשש מאיסור. דחייה של 120 יום עד 2026 מאפשרת לטיקטוק להמשיך לפעול בשוק הפרסום החברתי, שבו לסנאפ 5%-7% נתח שוק.

אל-ווליד: אסטרטגיה ארוכת טווח

אלווליד ידוע בהשקעות ארוכות טווח: תיק Kingdom כולל X, xAI של מאסק, Citigroup, Apple ו-Four Seasons, עם 19 מיליארד דולר מנוהלים, 26% בנדל"ן וטכנולוגיה. ההשקעה בסנאפ מתאימה לאסטרטגיה: כניסה בזמן ירידות, מתוך הערכה שהמודל של סנאפ יבדל אותה מטיקטוק. 


כל מה שצריך לדעת על הערבי העשיר בעולם - שאלות ותשובות

מי הוא אל-ווליד בן טלאל?

הנסיך אל-ווליד בן טלאל אל סעוד נולד בשנת 1955 בג'דה שבערב הסעודית. הוא בן לשושלת המלוכה הסעודית ונכדו של המלך המייסד עבדולעזיז אבן סעוד. אביו, הנסיך טלאל, כיהן כשר האוצר ונודע כאישיות רפורמיסטית שנכנסה לא פעם לעימות עם הממסד. אימו, מונה אל-סולח, היא בתו של ריאד אל-סולח, ראש ממשלת לבנון הראשון. השילוב בין הון שלטון סעודי לדם לבנוני בעל רקע פוליטי העניק לו זהות מורכבת וייחודית במזרח התיכון.

כיצד השפיע הרקע המשפחתי על דרכו?

אביו נחשב לנסיך חתרני שדגל ברפורמות, ואימו הייתה אישה משכילה שבאה מבית עם תפיסות מודרניות. הילדות שחלק בין ריאד לביירות נתנה לו חשיפה לעולמות שונים - מצד אחד שמרנות סעודית ומצד שני חופשיות לבנונית. כבר מגיל צעיר נחשף לעולמות של פוליטיקה, כלכלה ותרבות, מה שעיצב את השקפת עולמו כפתוחה יותר בהשוואה לרבים מבני משפחתו.

היכן התחנך ולמד?

אל-ווליד התחנך בבתי ספר פרטיים בלבנון ובהמשך עבר ללימודים בארצות הברית. הוא למד במנלו קולג' בקליפורניה לתואר ראשון במנהל עסקים ולאחר מכן המשיך ללימודי תואר שני במדעי החברה. השהות בארה"ב חיברה אותו לעולם העסקי הגלובלי וחשפה אותו למודלים מערביים של השקעות, יזמות וניהול.

כיצד התחיל את דרכו העסקית?

את צעדיו הראשונים עשה בסוף שנות השבעים כשייסד את Kingdom Establishment - לימים Kingdom Holding Company. תחילה עסק בהשקעות נדל"ן ובפיתוחים מקומיים, אך במהרה עבר להשקעות גלובליות. הוא רכש מניות של בנקים בינלאומיים ונכנס לעסקאות במדיה ובמלונאות.

מהן ההשקעות הבולטות ביותר שלו?

אל-ווליד מחזיק בפורטפוליו רחב של השקעות. בין הבולטות - חלק משמעותי במלונות יוקרה כמו ארבע העונות (Four Seasons), ג'ורג' החמישי בפריז והפלזה בניו יורק. הוא החזיק מניות בסיטי גרופ והיה משקיע מרכזי ב-News Corporation של רופרט מרדוק. בשנים האחרונות השקיע גם בחברות טכנולוגיה כמו טוויטר לשעבר ועסקאות מדיה דיגיטלית.

מה גודל ההון שלו כיום?

הונו של אל-ווליד מוערך בכ-16.5 מיליארד דולר, והוא נחשב לאחד האנשים העשירים בעולם הערבי. עם זאת, הונו ידע עליות ומורדות לאורך השנים בהתאם לשווי החברות בהן השקיע ולשינויים גיאו-פוליטיים וכלכליים.

כיצד הסתבך מול המשטר הסעודי?

בשנת 2017 נעצר אל-ווליד במסגרת מה שכונה "מבצע נגד שחיתות" ביוזמת יורש העצר מוחמד בן סלמאן. הוא הוחזק במשך חודשים במלון ריץ-קרלטון בריאד יחד עם עשרות נסיכים ואנשי עסקים בולטים. לבסוף הגיע להסדר עם השלטונות, שכלל העברת חלק מהונו למדינה. האירוע סימן תפנית ביחסים שלו עם ההנהגה החדשה בסעודיה והעלה שאלות על גבולות העצמאות של אנשי העסקים בממלכה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נאור 26/09/2025 10:21
    הגב לתגובה זו
    כשיגמר הנפט בעולם הערבי הוא ישאר מסודר זה הסיבה !
  • 3.
    בן 70 ועדיין.....נסיך (ל"ת)
    אנונימי 26/09/2025 09:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלון 23/09/2025 15:12
    הגב לתגובה זו
    רק צריכים להכניס איי איי לפרסום ולשווק למפרסמים יותר באגרסיביות
  • 1.
    אנונימי 23/09/2025 12:15
    הגב לתגובה זו
    הממלכה מפחידה מאוד מי יכול לחיות ככה
  • אתה מתכוון לישראל. (ל"ת)
    אנונימיray 23/09/2025 13:55
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.