sp500
צילום: טוויטר

וול-סטריט בדרך לשיא - למה כדאי לשים לב?

מדד S&P 500 מתקרב לשיא חדש בזכות ענקיות הטכנולוגיה, אבל מתחת לפני השטח: ענף הקמעונאות מדשדש, חברות חשובות לכלכלה כמו פדקס נפלו ב-18% והצרכנים מפסיקים לקנות

אדיר בן עמי | (5)
נושאים בכתבה S&P וול סטריט

מדדי הבורסה האמריקאיים מציגים תמונה מעודדת: מדד ה-S&P 500 עלה בכ-3.5% השנה ומתקרב בצעדי ענק לשיא חדש. אבל התמונה הזו, כפי שמתברר, עלולה להיות מטעה. הסיבה לאופטימיות הנוכחית נעוצה במהלכים של ממשל הטראמפ, שהקפיא חלק מהמכסים המתוכננים כדי למנוע הסלמה מסחרית. מחירי הנפט, שזינקו לזמן קצר עקב מתיחות במזרח התיכון, חזרו לרמות שלפני הסכסוך, והאינפלציה נותרה מתחת ל-3% - מה שמשאיר את הורדת הריבית על השולחן.


עם זאת, מבט מקרוב חושף תמונה מורכבת. העלייה במדד מונעת על ידי קומץ חברות ענק בלבד - בעיקר ענקיות הטכנולוגיה - בעוד שמאות חברות אחרות במדד צונחות או דורכות במקום. אנבידיה עלתה ב-6%, מיקרוסופט ומטא רשמו עליות דו-ספרתיות, ונטפליקס זינקה ביותר מ-40%. אבל העובדה שעליות כה דרמטיות של חברות בשווי טריליוני דולרים הניבו רק עלייה צנועה במדד מעידה על כמה חברות נוספות צונחות.

הצרכנים מפסיקים לקנות

המגזרים הרגישים לכלכלה סובלים מפגיעה קשה. קרן הסחר ETF של מגזר הקמעונאות ירדה ביותר מ-2% השנה, וזקוקה לעלייה דו-ספרתית כדי לחזור לשיא הקודם. הבעיה המרכזית של הקמעונאים טמונה בכך שהם מייבאים חלק גדול מהמוצרים שלהם מסין, שם המכסים הכי גבוהים. האנליסטים הפחיתו את תחזיות הרווחים ל-2025 ב-9% מאז תחילת השנה, בעוד תחזיות המכירות נותרו ללא שינוי. במילים אחרות, עלויות התפעול עלו, והחברות לא מצליחות להעביר את העלייה במלואה ללקוחות. זה מעיד על חולשה בביקוש - מנהלי החברות חוששים שהעלאת מחירים אגרסיבית תרחיק קונים.


הסיבה לכל זה? הצרכנים פשוט מפסיקים לקנות. הריביות הגבוהות שהפד שמר עליהן כבר שנים חונקות את כוח הקנייה של האמריקאים הפשוטים, ובתוצאה מכך הצמיחה הכלכלית זוחלת בקצב איטי.


לא רק קמעונאות

זה לא נגמר בקמעונאות, והבעיה מתפשטת לסקטורים נוספים שמהווים עמוד השדרה של הכלכלה האמריקאית. גם תחום התובלה והלוגיסטיקה סובל מהתדרדרות מתמשכת. מדד הדאו טרנספורט, שמרכז בתוכו שמות ותיקים וחזקים כמו פדאקס, UPS וחברות רכבות כמו יוניון פסיפיק ו-CSX, ירד ב-3.5% השנה ונמצא רחוק משיאיו ההיסטוריים. החברות הללו תלויות באופן ישיר בביקושים של משקי בית ועסקים להזמנות ומשלוחים, וכשאלה נחלשים — גם השורה העליונה שלהן נשחקת בהתאמה. זה מעין מדד מוקדם לבריאות הכלכלה הכללית.


פדאקס עצמה, חברה שנחשבת לברומטר של הכלכלה הגלובלית בגלל חשיפתה למסחר הבינלאומי, כבר ספגה הורדות משמעותיות בתחזיות הביצועים שלה. תחזית ההכנסות השנתית שלה ירדה בכמה מאות מיליוני דולרים השנה ל-87.7 מיליארד דולר, מה שהוביל לירידה של 7% בתחזיות הרווח למניה - נתון שמשקף קשיים תפעוליים ולא רק תנודות שוק זמניות. המניה איבדה כ-15% מערכה מתחילת השנה, ביצועים שמזכירים למשקיעים שגם חברות חזקות לא חסינות מפני הרוחות הכלכליות המנוגדות.

קיראו עוד ב"גלובל"


העסקים הקטנים והבינוניים

וגם בחזית העסקים הקטנים והבינוניים המצב רחוק מלהיות מזהיר. מדד S&P 600, שמייצג את מניות החברות הקטנות עם שווי שוק ממוצע של כ-4 מיליארד דולר, איבד יותר מ-5% מתחילת השנה ולא הצליח להתאושש לרמות שלפני ההכרזה על המכסים החדשים באפריל. זה סימן מובהק לכך שעסקים קטנים עדיין מתקשים להתגבר על העלויות הגוברות, ובעצם נושאים את העול הכבד ביותר של המדיניות הכלכלית החדשה.


הבעיה של העסקים הקטנים והבינוניים כפולה ומורכבת: מצד אחד, אין להם את כוח המיקוח של הענקיות כדי לנהל משא ומתן עם ספקים על הורדת מחירים, ומצד שני הם לא יכולים להעלות מחירים ללקוחות מבלי לאבד אותם לחברות גדולות יותר שיכולות להרשות לעצמן לסבסד מחירים. גם המותגים שלהם אינם חזקים דיים כדי לדרוש פרמיה מהלקוחות, כמו שחברות כמו אפל או נייקי יכולות לעשות. התוצאה היא ירידה של כמעט 3% בתחזיות המכירות לשנת 2025, וירידה חדה יותר — של 11% — בתחזיות הרווחים.


המדדים הגדולים אולי מציגים תמונה ורודה, אבל המציאות הכלכלית שונה. מתחת לנתוני המדדים המנצחים מתגלה כלכלה שמראה סימני חולשה. המשקיעים מחפשים נואשות כל הודעה חיובית כדי להצדיק את הביטחון שלהם, אבל הנתונים מרמזים על סיפור אחר. חובות הצרכנים הגיעו לרמות גבוהות, השכר הריאלי של המעמד הבינוני כמעט לא עלה, והעסקים הקטנים - שמעסיקים את רוב האמריקאים - מתמודדים עם קשיים תמידיים להישאר רווחיים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אותו סיפור גם כאן..חוץ מבנקים וביטוח שעולים השאר משתרכים מאחור (ל"ת)
    אנונימי 24/06/2025 22:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    וואו.. הזדמנות לקנות בזול לדעתי (ל"ת)
    אנונימי 24/06/2025 22:11
    הגב לתגובה זו
  • מה אפשר לקנות בזול כרגע (ל"ת)
    אנונימי 24/06/2025 23:12
    הגב לתגובה זו
  • קליל (ל"ת)
    דוד 25/06/2025 22:51
  • קליל (ל"ת)
    אנונימי 25/06/2025 22:50
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.