אורקל
צילום: SHUTTERSTOCK

אורקל רוכשת מאנבידיה שבבים ב-40 מיליארד דולר

השבבים מיועדים להקמת מרכז הנתונים הגדול של אורקל בטקסס במסגרת פרויקט Stargate, כשאורקל צפויה לרכוש מאנבידיה כ-400 אלף שבבים

רוי שיינמן | (2)

אורקל Oracle Corp 1.16%   רוכשת שבבים מתקדמים של אנבידיה NVIDIA Corp. 2.25%   בהיקף של כ-40 מיליארד דולר, רכישה שמיועדת למרכז הנתונים החדש והאדיר שנבנה עבור OpenAI בעיר אבילין שבטקסס. מדובר במתקן שאמור להיכלל בפרויקט Stargate, שמובל על ידי OpenAI וסופטבנק, ועתיד להיות מהגדולים בעולם עם הספק חשמל של 1.2 ג'יגוואט. אורקל תרכוש כ-400 אלף יחידות מהשבב החדש של אנבידיה - GB200, שנועד לאמן ולהפעיל מערכות בינה מלאכותית מהדור הבא - ותשכיר את כוח המחשוב ל-OpenAI. המרכז צפוי להתחיל לפעול באמצע 2026, ואורקל כבר חתמה על חוזה שכירות ל-15 שנה.


המהלך של אורקל הוא חלק ממאבק עולמי בין ענקיות הטכנולוגיה על השליטה בתשתיות ה-AI, תחום שצומח בקצב מסחרר ומצריך משאבי מחשוב אדירים. המרכז באבילין יתחרה ישירות בפרויקטים דומים, כמו מרכז "Colossus" של אילון מאסק בממפיס, טנסי, שצפוי לאכלס כמיליון מעבדי GPU של אנבידיה, ומרכז נתונים של אמזון בצפון וירג'יניה שיחצה גם הוא את רף הג'יגוואט. ההשקעה של אורקל ממצבת אותה כשחקנית מרכזית בשוק הענן, תוך שהיא משדרגת את התשתיות שלה כדי לענות על הביקוש הגובר לשירותי מחשוב ייעודיים ל-AI.


לצד זאת, העסקה מסמלת ניתוק הדרגתי בין OpenAI למיקרוסופט, שעד כה שימשה כספקית כוח המחשוב הבלעדית שלה. בעקבות מחסור במשאבים, השתיים נפרדו מהבלעדיות, וכעת OpenAI מחפשת אלטרנטיבות. למרות שמיקרוסופט משלבת את המודלים של GPT במוצרי הענן שלה וגם מתכוונת לשלב את הכלים האלו ב-Office היא תאבד את הבלעדיות באספקת כוח מחשוב. אפשר להבין את הצד של OpenAI, היא שואפת לגוון את מקורות התשתית שלה, כי היא מבינה שתלות בספק אחד יכולה להגביל את קצב הפיתוח או לגרום למחסור בתקופות של ביקוש קיצוני.


Stargate - פרויקט תשתית של מאות מיליארדים

פרויקט Stargate, שהוכרז בתחילת השנה על ידי הנשיא טראמפ, נחשב לאחת היוזמות השאפתניות בתחום הבינה המלאכותית. הפרויקט, שמגובה על ידי השקעה ראשונית של 100 מיליארד דולר מהממשל ועשוי להגיע ל-500 מיליארד דולר במהלך ארבע שנים, שואף להקים רשת של מרכזי נתונים מתקדמים ברחבי ארצות הברית ובעולם. OpenAI וסופטבנק תרמו כל אחת 18 מיליארד דולר, ואילו אורקל ו-MGX השקיעו 7 מיליארד דולר כל אחת, כאשר סופטבנק ו-OpenAI מחזיקות במניות הרוב במיזם. המתקן באבילין, שמשתרע על פני 875 דונם וכולל שמונה בניינים, הוא הצעד הראשון בתוכנית שצפויה לכלול עד 20 מרכזי נתונים, כל אחד בגודל של כחצי מיליון רגל מרובע.


מימון הפרויקט באבילין מגיע משילוב של השקעות פרטיות וחוב. חברות Crusoe ו-Blue Owl Capital השקיעו כ-5 מיליארד דולר במזומן, בעוד JPMorgan סיפקה הלוואות בסך 9.6 מיליארד דולר, כולל סבב של 7.1 מיליארד דולר שהוכרז לאחרונה. המרכז יופעל על ידי אנרגיה נקייה, ככל הנראה ממקורות סולאריים או רוח, כחלק ממגמה הולכת וגוברת של מרכזי נתונים ששואפים להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלהם.


מפרץ ההזדמנויות: אנבידיה חותמת על עסקת שיא עם סעודיה

במקביל לאירועי אבילין, אנבידיה סוגרת עסקת ענק נוספת, הפעם עם סעודיה. במסגרת ביקורו של טראמפ במפרץ, נחתם הסכם לרכישת מאות אלפי שבבי AI מתקדמים על ידי חברת Humain, חברת הבינה המלאכותית החדשה של סעודיה, שמנוהלת בידי יורש העצר מוחמד בן סלמאן.


בשלב הראשון צפויה Humain לרכוש 18 אלף שבבי Blackwell החדשים, השבבים העוצמתיים ביותר כיום בשוק ליישומי AI ג'נרטיביים, בהיקף שמוערך ביותר ממיליארד דולר. ההסכם כולל גם תשתיות תוכנה, שירותי הנדסה ומערכות תומכות, והוא צפוי להוות בסיס לבניית תשתית "בינה מלאכותית ריבונית" - מערכות שמופעלות בתוך סעודיה בלבד, ללא תלות בענן.

קיראו עוד ב"גלובל"


החזון הסעודי משתלב במגמה רחבה יותר של מדינות במפרץ להפוך למובילות בתחום ה-AI. לצד העסקה עם Humain, חברת DataVolt הסעודית מתכננת להשקיע כ-20 מיליארד דולר בהקמת מרכזי נתונים בארצות הברית, מה שממחיש את השאיפה של הממלכה לבנות תשתיות טכנולוגיות מתקדמות הן מקומית והן בעולם. במקביל, פרויקט Stargate מתרחב גם לאיחוד האמירויות, שם מתוכנן מרכז נתונים של 5 ג'יגוואט שיכלול למעלה מ-2 מיליון שבבי GB200, בשיתוף עם חברת G42 האמירתית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מחיר של מיליון דולר לשבב. לא רע תבדקו את הנתונים (ל"ת)
    מישל 24/05/2025 13:48
    הגב לתגובה זו
  • זה יוצא 100 אלף דולר לשבב (ל"ת)
    אנונימי 25/05/2025 06:57
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

יהלומן, נוצר באמצעות AIיהלומן, נוצר באמצעות AI

איך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?

בתוך 7 דקות בלבד, בלב פריז, נגנבו תכשיטים בשווי 88 מיליון אירו; העולם קיבל תזכורת  שיהלומים אמיתיים אי-אפשר לייצר במעבדה - יש להם סיפור, נדירות ומשמעות ששום טכנולוגיה לא תצליח לשחזר - על תמונת המצב בשוק היהלומים ומה קורה בישראל?
מנדי הניג |

שבע הדקות האלה בפריז ייכנסו לפנתיאון של סיפורי הפשעים המפורסמים וישמשו כנראה גם כבסיס לסדרות בנטפליקס. ב-9:30 בבוקר, כשעיר האורות עוד הייתה מנומנמת, קבוצה מאורגנת של פורצים לבושים בסרבלי אבטחה צהובים נערכה באחת מפינותיו של מוזיאון הלובר, המוזיאון המפורסם בעולם. ליד אזור הכניסה לגלריית אפולון פעל באותה עת אתר בנייה, ככה שאיש מהעוברים והשבים לא חשד באנשים שנראו כחלק מצוות תחזוקה - שוד הלובר: שני חשודים נעצרו בפריז בחשד לגניבת תכשיטי הכתר.

הם הגיעו על גבי שני קטנועים מצדו הדרומי של המוזיאון, סמוך לנהר הסן, כשהם מצוידים במסורי שרשרת קטנים, דיסק חיתוך נטען וכלי עבודה נוספים. הם טיפסו במהירות על סולם הידראולי שהותקן על משאית קטנה (המשמש בדרך כלל להעברת רהיטים בפריז) עד למרפסת בקומה השנייה, ליד גלריית אפולון, שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי. חתכו את אחד מחלונות הזכוכית, חדרו פנימה, וניצלו את הדקות הספורות עד להגעת המאבטחים כדי לנפץ שתי ויטרינות משוריינות ולשדוד תשעה פריטים יקרי-ערך - בהם טיארה, שרשרת ואבני ספיר ויהלום ששימשו את המלכות מארי אמילי ואורטנס.

במהלך השוד הופעלו אזעקות, אבל הפורצים איימו על המאבטחים באמצעות כלי העבודה שבידיהם והצליחו להימלט חזרה באותו מסלול דרך הסולם החשמלי אל הרחוב, שם המתינו שניים נוספים על הקטנועים. לפני שנעלמו לכיוון כביש A6 ניסו להצית את סל המנוף כדי להשמיד ראיות, אבל אחד מעובדי המוזיאון מנע זאת ברגע האחרון. כל המבצע ארך לא יותר משבע דקות. השווי הכולל של השלל: כ-88 מיליון אירו.

הפורצים לא חיפשו רק יהלומים. הם חיפשו את הערך שמאחוריהם, הם חיפשו את הסיפור. בפריצות מהסוג הזה, ברוב המקרים הגנבים ממיסים את המתכות, מפרקים את האבנים ומוכרים אותן בשוק השחור כדי לטשטש עקבות. אבל במקרה הזה, כנראה שזה לא המקרה.

הפריטים שנגנבו הן מאוד ייחודיים ואפשר לזהות אותם בקלות, מתועדים היטב ומוגנים ברשימות של בתי מכירות ומוזיאונים. כמובן שכל ניסיון לפרק אותם יהרוס את הערך האמיתי שלהם ובמובן מסוים, זה גם לב הסיפור שלנו. בזמן שתעשיית היהלומים מתמודדת עם עודף היצע ועם "אבנים סינתטיות שמיוצרות בלחיצת כפתור", השוד בלובר מזכיר לעולם שהיהלום האמיתי לא שווה רק בגלל הברק שלו אלא בגלל המשמעות שנצרבה בו לאורך מאות שנים. עד כמה שזה נשמע מפתיע, דווקא פשע כזה מצליח להחזיר ליהלום קצת מהמעמד ומהמיתוג שנבנו סביבו לאורך העשורים האחרונים אותם שלוש מילים שהפכו לסלוגן של תעשייה שלמה: “יהלומים הם לנצח.”