המכסים של טראמפ מורידים את צים; ממה המשקיעים מודאגים?

המכסים של ממשל טראמפ צפויים לפגוע בסקטור הספנות, שנשען על המסחר העולמי, אשר עשוי לחוות טלטלה כבדה במקרה של מלחמת סחר גלובלית; האם אחרי שנה חזקה הגאות בסקטור לקראת סיום?

איתן גרסטנפלד |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

חברת הספנות הישראלית צים ZIM Integrated Shipping Services -1.41%  נהנתה בשנה החולפת מצמיחה מתמשכת בהכנסותיה הודות לעליות במחירי המכולות. עם זאת, המכסים החדשים של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, יחד עם חוסר הוודאות הגיאו פוליטית מטילים צל על המשך הצמיחה של החברה הפועלת בשוק המאופיין בגאות ושפל.


מידת ההשפעה של המכסים של טראמפ על הכלכלה האמריקאית והעולמית עוד צפויה להבחן בשבועות ובחודשים הקרובים, אך כבר כעת ניתן להעריך שלא מדובר בבשורה חיובית עבור חברות הספנות. עדות לכך, ניתן למצוא בהודעה שפרסמה הבוקר חברת הספנות השנייה בגדולה בעולם מארסק, בה נכתב כי: "עדיין מוקדם מדי לומר בביטחון איך הנושא יתפתח בסופו של דבר". עם זאת, בחברה הדנית הדגישו, כי "תוכנית המכסים שעליה הכריז הממשל האמריקני הייתה משמעותית, ובצורתה הנוכחית, ברור שהיא לא מבשרת טובות לכלכלה העולמית, ליציבות ולמסחר".


בתגובה להחלטה על המכסים יורדת מניית צים בכ-8% במסגרת המסחר המוקדם, תוך שהיא משלימה ירדה של כמעט 25% מאז תחילת השנה. מניית מארסק, יורדת ב-11% תוך שהיא משלימה ירידה של 15% מתחילת השנה, על רקע החששות של המשקיעים מפני ההשפעות של המכסים על הסחר העולמי וכן חוסר הוודאות הגיאו-פוליטי אשר עשוי להשפיע גם כן על הביצועים של חברות הספנות.


העננה הכבדה שמרחפת מעל הסקטור


אם נשים את שנות הקורונה בצד, שנת 2024 הייתה השנה הטובה ביותר בתולדות  היא סיימה אותה עם הכנסות שיא של 8.3 מיליארד דולר לצד רווח של כ-2.15 מיליארד דולר. עם זאת, כבר כעת מסתמן ששנת 2025 לא תדמה לקודמתה, בעת שהשוק, שמאופיין גם ככה בתנודתיות גבוה, ניצב בפני אתגרים ואיומים חדשים.בראיון שערכנו בחודש שעבר עם אלי גליקמן, מנכ"ל צים, הוא שטח את האתגרים של הסקטור וכן את והדרך שבה החברה תנסה להתמודד עמם.


"שוק הספנות נכנס לתקופה של עננות כבדה. מעבר לתנודתיות ולאי הוודאות בשוק הספנות, השנה מתאפיינת בגורמים חיצונים נוספים. ראשית, החלטת הממשל האמריקאי להטיל מס על כל אונייה שיוצרה בסין ופוקדת נמל אמריקאי בסכום של עד 1 מיליון וחצי דולר. המשמעות היא שיש לנו אוניות שפוקדות 3-5 נמלים בביקור כך שזה יכול להגיע לעלות נוספת של 8-10 מיליון דולר להפלגה.


לכך מצטרף האי וודאות בים השחור, והשאלה האם המלחמה ברוסיה ואוקראינה תמשך. היום אנחנו לא פוקדים את המדינות הללו בעקבות המלחמה וזה מוריד את הפוטנציאל של השוק. בנוסף, ישנה השאלה האם טראמפ משתלט על תעלת פנמה והאם הוא יקבע את המכסים על קנדה, מקסיקו וסין. יש דברים אחרים שקשורים לאזור שלנו, כמו האיום הח'ותי, והאם אנחנו יכולים לפקוד את תעלת סואץ, מה שישפיע על כמות המכולות שעוברות דרך אפריקה. הדבר הזה משפיע עלינו גם בתחום של השקעות וגם בזמן ההפלגה ולכן האי וודאות היא מאד גדולה בשוק", הוא סיפר.

 

עם זאת, כאשר הוא נשאל האם הוא אופטימי, התשובה שלו הייתה אמביוולנטית: "בשנת 2024 הינו פחות אופטימיים ואפשר לראות את זה בתחזית שלנו. בסוף, השנה נגמרה כהצלחה הכי גדולה של צים אי פעם למעט השנתיים של הקורונה. אז אני לא רוצה לעסוק בנבואות ותחזיות, ואנחנו מקווים שנעמוד בה. ההערכה שלנו היא ש-2024 לא תחזור ב-2025".

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פלנטיר אלכס קארפפלנטיר אלכס קארפ

פלנטיר נופלת ב-9% - מה עשויה להיות הסיבה?

המניה צונחת חמישה ימים ברציפות ומובילה את הירידות במדד S&P 500 בעוד משקיעים מוכרים אחרי עלייה של 409% בשנה האחרונה

אדיר בן עמי |

מניית פלנטיר טכנולוגיות Palantir -1.1%  צונחת כבר חמישה ימי מסחר ברציפות, והיום (שלישי) היא מובילה את הירידות במדד S&P 500 עם נפילה של 8.8%. המניה, שעלתה 409% בשנה האחרונה, נסחרת כעת במכפיל של 214 פעמים הרווחים הצפויים, לעומת 22 פעמים בממוצע מדד S&P 500. זהו מכפיל שמתאים יותר לסטארט-אפ בשלבים ראשונים מאשר לחברה בוגרה עם הכנסות של מיליארדי דולרים.


אין גורם ברור לנפילה הנוכחית, אבל ההסבר הפשוט ביותר הוא לקיחת רווחים אחרי עלייה מטורפת. משקיעים שקנו את המניה לפני שנה ורואים עליית ערך של מעל 400% מתחילים לשאול את עצמם אם לא הגיע הזמן לממש. הערכת השווי של החברה מבוססת על ציפיות עתידיות שקשה לעמוד בהן. המניה נסחרת במכפיל של 90 פעמים המכירות, מה שהופך אותה לאחת החברות היקרות ביותר בשוק האמריקאי.


פלנטיר לעומת OpenAI

חברת המחקר Citron פרסמה דוח קשה נגד פלנטיר, שבו היא משווה אותה ל-OpenAI ומגיעה למסקנה שפלנטיר יקרה גם במחיר של 40 דולר למניה. לפי החישובים שלהם, גם אם פלנטיר תסחר במכפיל זהה ל-OpenAI, המניה צריכה להיות שווה 40 דולר ולא 160. ההשוואה ל-OpenAI חושפת את הבעיה המרכזית בפלנטיר. OpenAI מייצרת הכנסות של כמעט 30 מיליארד דולר ב-2026 לעומת 5.6 מיליארד דולר של פלנטיר. גם במכפיל זהה, פלנטיר שווה הרבה פחות.


אבל יש בעיה עמוקה יותר: פלנטיר לא צריכה להיסחר במכפיל זהה ל-OpenAI. השתיים הן חברות שונות לחלוטין עם מודלים עסקיים שונים. OpenAI פועלת במודל מנוי גלובלי עם מיליוני משתמשים, בעוד פלנטיר תלויה בחוזים ממשלתיים גדולים ואטיים.


שוק היעד של OpenAI נמדד בטריליוני דולרים - כל צרכן, עסק ומפתח בעולם יכול להשתמש בשירותיה. שוק היעד של פלנטיר מוגבל לחוזי ביטחון וארגונים גדולים שצומחים לאט ומתמודדים עם ענקיות כמו מיקרוסופט. OpenAI יוצרת מה שנקרא "גלגל תנופה" - כל משתמש חדש משפר את המודלים, מחזק את המוצר ומרחיב את התעלה התחרותית. זה בדיוק מה שגוגל עשתה בזמנו. פלנטיר לא יוצרת אפקט כזה - לקוח אחד לא משפר את הפלטפורמה עבור הבא.


שוק שבדרך לרוויה

שי ג'יפינג (Xinhua)שי ג'יפינג (Xinhua)

דיווחים: סין מאיצה את ההכנות לקראת כיבוש טייוואן

בסין בונים ארסנל גרעיני מתקדם לקראת אפשרות של פלישה לטייוואן  - באזורים נוספים במזרח אסיה עולות קריאות לחימוש גרעיני עצמאי 

רן קידר |

דו"ח חדש מהפנטגון מצביע על שינוי מדאיג במאזן הכוחות הגרעיני באזור אסיה - כך על פי מספר דיווחים בתקשורת העולמית. לפי הדיווח, סין מרחיבה בקצב מואץ את יכולותיה הגרעיניות, כשברקע ההנחיה של שי ג'ינפינג להכין את הצבא לפלישה אפשרית לטייוואן עד 2027. לפי הערכות אמריקניות, בייג'ין מחזיקה כיום בכ-600 ראשי נפץ גרעיניים, המספר הגבוה ביותר שידוע אי פעם לגבי סין.


שינוי בתפיסת ההרתעה


לצד התחמשות קונבנציונלית, סין פועלת גם בתחום הגרעיני מתוך הבנה אסטרטגית חדשה: לפי ראש הפיקוד האסטרטגי האמריקני, המטרה היא להכין יכולת פעולה גרעינית "מהקרקע, מהאוויר ומהים", כלומר, שליטה תלת-זרועית שמזכירה את מבנה הכוח הגרעיני של ארה"ב ורוסיה.

בפנטגון מטילים ספק בהצהרות סין שלפיהן לא תשתמש ראשונה בנשק גרעיני. לפי הדו"ח, קיימים מספר תרחישים שבהם סין עשויה להפעיל נשק כזה, כולל פגיעה ביכולת הגרעין שלה, תקיפה במערכות הפיקוד או חשש להתמוטטות שלטונית. במילים אחרות, לא מדובר רק באיום תיאורטי אלא באופציה שממשיכה להתגבש בתוך החשיבה האסטרטגית של בייג'ין.


תגובת שרשרת אזורית - יפן ודרום קוריאה בוחנות התחמשות


בעוד סין בונה את הארסנל שלה, גם אצל השכנות עולות מחשבות גרעיניות. ביפן, קבוצה של מחוקקים בכירים החלה לקדם דיון פומבי סביב האפשרות לפתח נשק גרעיני עצמאי. לדבריהם, הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, שבעבר איים לסגת מהתחייבויות ביטחוניות לאסיה, אינו מספק תחושת ביטחון יציבה. לגישתם, טראמפ לא צפוי וצריך תוכנית ב' - להיות עצמאיים, ולפתח גרעין.

גם בדרום קוריאה מתנהל דיון ציבורי ער, כשסקרים מצביעים על כך שכ-75% מהאזרחים תומכים בחימוש גרעיני. החשש הגובר מפני קוריאה הצפונית, לצד אי-הוודאות באשר למעורבות הצבאית האמריקנית, מובילים לעלייה בתמיכה באופציה הזו.