ניוזמקס
ניוזמקס

ממשיכה בעליות - ניוזמקס זינקה כבר ב-1280%

האם האופטימיות תימשך או שמדובר בבועה שתתפוצץ? האנליסטים מודאגים מהפער בין ביצועי המניה למצבה הפיננסי של החברה

אדיר בן עמי |


מניית רשת החדשות השמרנית ניוזמקס Newsmax 1.1%  מזנקת גם היום ב-70%, כאשר המחיר למניה הגיע לכ-141 דולר, ושווי השוק של החברה עומד כעת על 12.8 מיליארד דולר. זאת לאחר שביום שני המניה זינקה בשיעור מדהים של 735%. בסך הכל, מאז הנפקתה ביום שישי האחרון, רשמה המניה עלייה מצטברת של יותר מ-1280%. 


חברת ניוזמקס , שהפכה לרשת טלוויזיה בכבלים בשנת 2014, גייסה 75 מיליון דולר בהנפקה הראשונית שלה ביום שישי, כאשר המחיר למניה נקבע על 10 דולרים בלבד. העלייה המטאורית במחיר המניה תוך יומיים בלבד של מסחר מעוררת תהיות רבות בקרב משקיעים ואנליסטים בשוק ההון.


כריסטופר רודי, מייסד ומנכ"ל החברה, הידוע כחברו של הנשיא דונלד טראמפ, הביע שביעות רצון מההנפקה המוצלחת ואמר: "הנפקה מוצלחת זו, יחד עם הנפקת המניות המועדפות הקודמת שלנו, מספקת לנו את ההון והחופש הפיננסי להאיץ את יוזמות הצמיחה שלנו, להרחיב את התכנים שלנו ולשפר עוד יותר את הנוכחות הדיגיטלית שלנו."


האתגרים שבדרך

למרות ההצלחה בשוק ההון, ניוזמקס מתמודדת עם ביקורת רבה ומספר הליכים משפטיים משמעותיים. החברה נמצאת בעיצומה של תביעה מצד חברת Dominion Voting Systems, הדורשת פיצויים בסך 1.6 מיליארד דולר בגין טענות שקריות שהופצו בשידוריה בנוגע לבחירות 2020. ניוזמקס אף ציינה זאת כגורם סיכון לעסקיה בדיווח ה-10-K האחרון שלה לרשות ניירות הערך האמריקאית.


יתרה מכך, בשנת 2024 הגיעה ניוזמקס להסדר פשרה בתביעה דומה עם חברת טכנולוגיות הבחירות Smartmatic, ושילמה עד כה 20 מיליון דולר מתוך פשרה כוללת של 40 מיליון דולר. רשת החדשות, הנתפסת כאלטרנטיבה ל-Fox News, ספגה ביקורת גם על דיווחים שקריים ותיאוריות קונספירציה בנוגע למתקפה על הקפיטול ב-6 בינואר 2021.



המצב הפיננסי של ניוזמקס

מבחינה פיננסית, למרות שהכנסות ניוזמקס עלו בכ-26% לכ-171 מיליון דולר בשנת 2024, החברה רשמה הפסד של 72 מיליון דולר באותה שנה. בנוסף, החברה הודתה בדיווחיה כי זיהתה "חולשות מהותיות" במנגנוני הבקרה על הדיווח הפיננסי שלה, כך שייתכן שישנה "הצגה מוטעית מהותית" בדוחות הכספיים שלה שהיא עלולה לא לגלות "בזמן".


בוול-סטריט מביעים דאגה מהעלייה החדה במחיר המניה, שאינה תואמת את הביצועים הפיננסיים של החברה. המניה זינקה כאמור ביומיים ביותר ב-1200%, במה שנראה כמו אופטימיות יתר של המשקיעים לגבי עתיד החברה.  בוול-סטריט ציינו כי הפופולריות של ניוזמקס בקרב קהל שמרני, במיוחד לאור בחירתו מחדש של הנשיא טראמפ, עשויה להיות גורם משמעותי בעליית המניה. עם זאת, הם מזהירים כי העדר רווחיות והסיכונים המשפטיים המשמעותיים מהווים איום ממשי על יציבות החברה לטווח הארוך.

קיראו עוד ב"גלובל"


משקיעים רבים משווים את ניוזמקס ל-Trump Media & Technology Group, חברת המדיה של הנשיא טראמפ, שגם היא חוותה תנודתיות רבה בשוק ההון. עם זאת, בניגוד ל-TMTG, לניוזמקס יש היסטוריה ארוכה יותר כעסק פעיל, עם נוכחות משמעותית בשוק התקשורת השמרנית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

שתילי מריחואנה סמים
צילום: דוברות המשטרה

עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות

ממשל טראמפ מגדיר את הקרטלים כ"איום טרור" ומשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, אך היעילות מוטלת בספק

ענת גלעד |
נושאים בכתבה רחפנים טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו. מדיניות זו, המבוססת על הגדרת קרטלי הסמים כ"איום טרור" ישיר, הובילה לגל השקעות משמעותי מצד חברות טכנולוגיה ביטחונית וסטארט-אפים המתמחים בבינה מלאכותית (AI). חברות שפיתחו בעבר מערכות לוחמה נגד סין או אוקראינה, מתאימות כעת את מוצריהן למאבק במה שמכונה "נרקו-טרור" - שילוב של סחר בסמים ואלימות מאורגנת. לפי דוחות הפנטגון, תקציבי הביטחון הפנימי גדלו ב-15% בשנה האחרונה, עם דגש על טכנולוגיות אוטונומיות.

במרכז המגמה ניצבים מערכות רחפנים, חיישנים וכלי איסוף מידע חזותי, המיועדים למשמר החופים (USCG) ולצי האמריקאי. אלה תומכים במבצעי סיכול במים בינלאומיים, כולל תקיפות אוויריות וימיות. ממשל טראמפ טוען כי הקרטלים הם איום קיומי על ביטחון הפנים, בעיקר דרך זרם הפנטניל ממקסיקו וונצואלה. התגובה כוללת פעולות חמושות, כפי שנראה ב-21 תקיפות על כלי שיט ב-2025, שגרמו למותם של 83 בני אדם, לפי נתוני פיקוד הדרום. פעולות אלה, שמתבצעות בקריביים ובאוקיינוס השקט, משלבות נוכחות ימית-אווירית מוגברת ושיתוף פעולה עם מדינות שותפות, כמו קולומביה, גם כאלה שהיחסים איתן מתוחים. 

החלוץ: עובד כמו 10 ספינות סיור

חברת Shield AI, שפיתחה את רחפן ה-VBAT, מדגימה את ההצלחה. הרחפן, בעל טווח טיסה של למעלה מ-1,100 מיילים, מחליף את עבודתן של עשר ספינות סיור. בכיר במשמר החופים ציין כי מאז תחילת 2025, VBAT איתר סמים בשווי של מעל מיליארד דולר, בעיקר בפיקוח על נתיבי הים בקריביים. על בסיס חוזה של 198 מיליון דולר משנת 2024 שהורחב ב-2025, המשמר מתכנן פריסה לאורך הגבול הדרומי עם מקסיקו. בדיקות מבצעיות שעבר הרחפן באוגוסט 2025 אישרו את יעילותו, וכעת הוא משולב במבצעים נגד קרטלי סנאלווה. עם זאת, נתונים ממשלתיים מצביעים על כך שהרחפנים תורמים רק ל-20% מהתפיסות הכוללות, בעוד 80% מהן מתאפשרות הודות למודיעין אנושי מסורתי.

הצורך באוטומציה גובר בעקבות מחסור בכוח אדם במשמר החופים. בכוונת הארגון לרכוש עד סוף 2025 מאות רחפנים נוספים, וכן כלי שיט תת-ימיים ושטחיים, כחלק מרשת מבצעית רובוטית כוללת. התקציבים שאושרו כוללים 4 מיליארד דולר לספינות סיור, 350 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול. ההשקעה הזו, חלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA), נועדה להגביר את היעילות ב-30%, אך מבקרים טוענים כי היא מתעלמת מבעיות תשתית בסיסיות, כמו הצורך בתחזוקת ספינות קיימות.

חברות AI מצטרפות למאמץ. Vannevar Labs, חברת סטארט-אפ מסיליקון ואלי, מפתחת כלים למיפוי רשתות פשע בינלאומיות, כולל ניתוח פעילות ברשתות חברתיות ומעקב אחר מקורות סמים בסין ובאמריקה הלטינית. הפלטפורמה שלהם, המשלבת נתונים מ-50 מקורות פתוחים, זיהתה 15% יותר קשרים בין ספקים מקסיקנים לייבואנים אמריקאים ב-2025. חברה נוספת, Rakia AI מדובאי, מציעה מערכות לקישור נתונים מוצפנים מאפליקציות, שוק האינטרנט האפל ומערכות תקשורת ימית. Rakia, שגייסה 50 מיליון דולר בשנה האחרונה, משתפת פעולה עם סוכנות הסמים האמריקאית (DEA) בניתוח זרימות כספיות מקרטלים. אבל לא כולם נלהבים - ארגוני זכויות אדם טוענים כי מעקב כזה פוגע בחופש הביטוי, במיוחד בקרב קהילות לטיניות בארה"ב.