פריצת הענק לבורסת Bybit: מיליארדי דולרים נגנבו - מה ההשפעה על הלקוחות?
בורסת הקריפטו Bybit חוותה מתקפת סייבר חסרת תקדים, שהובילה לגניבת מטבעות דיגיטליים בשווי של 1.4 מיליארד דולר. מומחים מזהירים כי האירוע מדגיש את הסיכונים הגוברים לפלטפורמות קריפטו ולארנקים דיגיטליים
Bybit, אחת מבורסות הקריפטו הגדולות בעולם עם למעלה מ-60 מיליון משתמשים, אישרה כי האקרים הצליחו לפרוץ לארנק הקר שלה ולמשוך ממנו סכומי עתק של מטבעות את'ריום בשווי של כ-1.4 מיליארד דולר. לדברי מנכ"ל החברה, בן ז'ואו, התוקפים העבירו את הכספים לכתובות בלתי
מזוהות, תוך שהם מנצלים נקודות תורפה במערכות האבטחה. הפריצה התרחשה במהלך העברת מטבעות בין הארנק הקר של Bybit – שמיועד לאחסון מטבעות מחוץ לרשת באופן מאובטח – לבין הארנק החם שלה, שבו מתבצעות העסקאות היומיומיות. התוקפים הצליחו להסוות את זהותם ולבצע שינויים בממשק
האבטחה של החוזה החכם, מה שאפשר להם להשתלט על הכספים ולמשוך אותם אל מחוץ לפלטפורמה.
איך זה משפיע על מחזיקי הקריפטו?
למרות הצהרות Bybit כי כספי הלקוחות מוגנים ושכל ההתחייבויות יכובדו, הפריצה יצרה זעזוע עמוק בקהילת הקריפטו. משקיעים רבים החלו למשוך את כספיהם מהבורסה, מחשש לאי-יכולת החברה להתמודד עם המשבר. אירוע זה חושף שוב את אחת הבעיות הגדולות של עולם הקריפטו – הפגיעות של ארנקים דיגיטליים. האקרים שפועלים בזירה הזו אינם גונבים "מידע" או "זהויות", אלא מטבעות אמיתיים שניתנים להעברה מידית לכתובות חדשות.
לאחר שהמטבעות יוצאים משליטת הפלטפורמה, קשה עד בלתי אפשרי לשחזר אותם. למעשה, הפריצה לבורסת Bybit אינה מקרה בודד. ב-2024 לבדה נגנבו מטבעות קריפטוגרפיים בשווי של 2.2 מיליארד דולר, עלייה של 21% לעומת השנה
הקודמת. קבוצות פריצה מתוחכמות, שחלקן פועלות בחסות מדינות כמו צפון קוריאה, משתמשות בטכניקות מתקדמות לטשטוש מקור הכספים הגנובים ולהעברתם דרך רשתות אנונימיות ומערכות המרת מטבעות (mixers), שמקשות על איתורם.
מה אפשר לעשות כדי להגן על המטבעות?
המקרה של Bybit מדגיש את הצורך בנקיטת אמצעי זהירות משמעותיים יותר מצד משקיעי קריפטו:
- שימוש בארנקים קרים פרטיים – אחסון מטבעות בארנק קר אישי (כזה שאינו מחובר לאינטרנט) יכול להפחית משמעותית את הסיכון לגניבה.
- אימות דו-שלבי ושכבות אבטחה נוספות – גם כאשר משתמשים בפלטפורמות מסחר, כדאי להפעיל שכבות אבטחה נוספות כמו קודי גישה ביומטריים.
- פיזור הנכסים – אחסון הנכסים הדיגיטליים במספר בורסאות/ארנקים ולא "לשמור את כל הביצים בסל אחד".
- זהירות עם ארנקים חמים – מומלץ לא להשאיר כמויות גדולות של מטבעות בארנקים שמחוברים לאינטרנט לצורכי מסחר בלבד.
Bybit הודיעה כי היא נוקטת בכל האמצעים האפשריים כדי לחקור את האירוע, ומוסרת כי דיווחה לרשויות המתאימות. החברה התחייבה
לכסות את ההפסדים של הלקוחות ולהבטיח שהפלטפורמה תישאר פעילה. עם זאת, הפריצה מעלה שאלות קשות לגבי עתיד האבטחה בעולם הקריפטו. האם הבורסות יצליחו להדביק את הפער מול ההאקרים, והאם הרגולטורים יגבירו את הפיקוח כדי להגן על המשקיעים?
- 2.NANO LEDGER זהירות הארנקים האלו גם נפרצים (ל"ת)בוב 23/02/2025 17:16הגב לתגובה זו
- 1.רוני 23/02/2025 11:09הגב לתגובה זורק לפני שבוע כתבתי כמה מסוכנים המטבעות האלה שאני קורא להם מטבעות אוויר .

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ נגד הניו יורק טיימס: תביעה של 15 מיליארד דולר בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת
טראמפ אומר שהעיתון הוא "שופר של הדמוקרטים"; "הטיימס קיבל חופש מלא לשקר, להכפיש ולהשמיץ אותי במשך זמן רב מדי";
טראמפ בתביעת ענק נגד הניו יורק טיימס. לטענתו, העיתון משמש כ"שופר של המפלגה הדמוקרטית, ומנהל נגדו קמפיין השמצות מתמשך". בין היתר, טראמפ זועם על פרסומים שקשרו אותו לג'פרי אפשטיין, למרות הכחשותיו החוזרות.
"היום יש לי את הכבוד הגדול להגיש תביעת דיבה ולשון הרע בסך 15 מיליארד דולר נגד הניו יורק טיימס", כתב טראמפ ברשת Truth Social. "הטיימס קיבל חופש מלא לשקר, להכפיש ולהשמיץ אותי במשך זמן רב מדי".
היסטוריה של עימותים: מ"פייק ניוז" לבתי המשפט
צריך להזכיר שטראמפ והתקשורת במלחמה מתמדת. CNN, Washington Post, NBC - כולם זכו לתואר "פייק ניוז". אבל עכשיו המאבק עובר לזירה המשפטית. בשנים האחרונות טראמפ הגביר את הלחץ. איומים בתביעות והתקפות גם על רשתות חברתיות בניסיונות להגביל את כוח התקשורת. התביעה הנוכחית היא השיא - 15 מיליארד דולר, סכום העולה על שווי העיתון שנסחר ב-9.6 מיליארד דולר. .
תביעה דומה נגד ABC News ב-2024 הסתיימה בפשרה של 15 מיליון דולר, ללא הודאה באשמה. אבל הפעם טראמפ מכוון גבוה יותר.
העיתון עצמו שומר על קור רוח. "אנו עומדים מאחורי הדיווחים שלנו ומחויבים לחופש העיתונות", הצהירו דובריו. אבל נראה שמאחורי הקלעים, צוותי המשפטנים כבר מתכוננים לקרב ארוך.
- טראמפ מדבר – והמניות עפות: זינוק במניות יצרניות הרכב המעופף ג'ובי וארצ'ר
- טראמפ פותח חזית חדשה: האם קנס ענק של האיחוד האירופי על גוגל יצית מלחמת מכסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תביעת SLAPP? המומחים סקפטיים
עיתונים וגופי תקשורת מקבלים מכתבי התראה ותביעות גם כדי להשתיק אותם - תביעות השתקה (SLAPP). המטרה של התובע היא להרתיע, לא לנצח. זו אסטרטגיה שמנצחת גם כשהיא מפסידה. גופי תקשורת ישקיעו מיליונים בהגנה וזה גדול עליהם בתקופה שבה יש משבר בעיתונות כשחלקם יחששו לפרסם ביקורת בעתיד.
הבעיה של טראמפ ש בארה"ב קשה מאוד להוכיח דיבה נגד איש ציבור. צריך להוכיח "כוונת זדון" - שהעיתון ידע שהוא משקר.