דחיית חוק סרבנס אוקסלי - גלגל הצלה עבור הישראליות

כך סבור מנכ"ל חברת בייקוניקס. לדבריו, דחיית החוק בשנה תאפשר לחברות הישראליות לנצל טוב יותר את המשאבים הפנימיים שלהן, במקום להסתמך על אלו החיצוניים
דרור איטח |

"החלטת הרשות האמריקאית לניירות ערך (SEC), שקבעה כי החברות הזרות הנסחרות בארה"ב יקבלו דחייה נוספת של שנה ביישום חוק סרבנס אוקסלי, מהווה גלגל הצלה עבור החברות הישראליות הנסחרות בבורסה האמריקאית, שרובן כלל לא החלו בהיערכות לחוק החדש", כך אומר מנכ"ל חברת בייקוניקס, דיוויד דונין. לדבריו, "דחיית החוק בשנה תאפשר לחברות הישראליות לנצל טוב יותר את המשאבים הפנימיים שלהן, במקום להסתמך על אלו החיצוניים והערך בצורה נכונה ובריאה יותר ליישום החוק, תוך עמידה על כל ההיבטים וההשלכות שלו".

דונין מסביר מדוע החליטו ב-SEC לדחות את החוק, שהיה אמור להיכנס לתוקפו תוך מספר חודשים, בשנה תמימה: "האמריקאים מעדיפים להשהות את החוק בשנה ולו בכדי לוודא כי לכשייושם, הוא ייושם בצורה הטוב ביותר. הלחץ בו נמצאות חברות זרות רבות, הביא אותן לקיצור הליכים ולעמידה בתנאי החוק לצורך עמידה בלבד, ולא לצורך יצירת שקיפות בכל הקשור לפנים הארגון. האמריקאים הבינו כי ההיערכות אינה עומדת ברוח החוק ואינה נכונה ואיכותית כנדרש ועל כן החליטו להשהות אותו ולאפשר לחברות מרווח נשימה נוסף"

דונין מוסיף ואומר כי בישראל קיימות כ-200 חברות הנסחרות בבורסה האמריקאית (כולל חברות בנות) ועל פי הנתונים שברשותו רוב רובן של החברות הישראליות לא החלו בהערכות לדיווח על פי התקנות החדשות: "מדינת ישראל אמנם קטנה מדי בכדי לגרום לחוק הסרבנס אוקסלי להידחות בשנה תמימה אולם קיים יסוד יותר מסביר להאמין כי גם חוסר המוכנות של ישראל היווה פקטור במכלול השיקולים שהביאו לדחיית החוק בשנה.

ב-SEC הבינו כי למרות שבאירופה נמצאות החברות ביישורת האחרונה, אין מדובר בהיערכות מספקת אלא בהיערכות שנעשתה תחת לחץ ועל כן, חשוב לוודא כי גם באירופה וגם בישראל, כמו בשאר מדינות העולם, החוק יכנס לתוקפו ויחולל שינוי של ממש ולא שינוי למראית עין בלבד".

דונין מציין כי עתה ניתנת לחברות הישראליות שנה נוספת להשלים את הליך ההערכות בצורה מוסדרת ואיכותית. וכי הוא מקווה שהן לא ינצלו את הדחייה, על מנת לחכות עוד שנה שלמה בטרם יחלו בהערכות: "מדובר בהערכות לא פשוטה הכרוכה הן בהוצאה כספית גבוהה של עד מיליון דולר לחברה בינונית, ולפחות חצי מיליון דולר לחברה קטנה והן בהערכות ניהולית וארגונית".

חברת ביקונייקס , שדונין עומד בראשה, מהווה שותפה עסקית של חברת הנדיסופט ומשווקת בישראל את תוכנת SOXA Accelerator שפותחה על מנת לסייע לחברות לעמוד בדרישות הדיווח המחמירות של חוק סרבנס אוקסלי ולהפחית את העלויות הכרוכות בעמידה בדרישות אלו על ידי ניהול תהליכי עבודה נכונים. לאחרונה דווח כי חברת אמדקוס רכשה מחברת בייקוניקס את ה- SOXA Accelerator , כחלק מהיערכותה לדיווח על פי התקנות .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםקרנות פרייבט אקוויטי, לוגואים

שנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?

מהאקזיט ביד2, דרך המימושים של פימי בעשות אשקלון ובאורביט ועד ההנפקה של סוגת  קרנות הפרייבט אקוויטי סגרו שנה של אקזיטים והנפקות, אבל לא כל הקרנות נהנו מהגאות
רונן קרסו |

הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.

לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.


קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.



פימי

קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.

לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.

עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.