דחיית חוק סרבנס אוקסלי - גלגל הצלה עבור הישראליות
"החלטת הרשות האמריקאית לניירות ערך (SEC), שקבעה כי החברות הזרות הנסחרות בארה"ב יקבלו דחייה נוספת של שנה ביישום חוק סרבנס אוקסלי, מהווה גלגל הצלה עבור החברות הישראליות הנסחרות בבורסה האמריקאית, שרובן כלל לא החלו בהיערכות לחוק החדש", כך אומר מנכ"ל חברת בייקוניקס, דיוויד דונין. לדבריו, "דחיית החוק בשנה תאפשר לחברות הישראליות לנצל טוב יותר את המשאבים הפנימיים שלהן, במקום להסתמך על אלו החיצוניים והערך בצורה נכונה ובריאה יותר ליישום החוק, תוך עמידה על כל ההיבטים וההשלכות שלו". דונין מסביר מדוע החליטו ב-SEC לדחות את החוק, שהיה אמור להיכנס לתוקפו תוך מספר חודשים, בשנה תמימה: "האמריקאים מעדיפים להשהות את החוק בשנה ולו בכדי לוודא כי לכשייושם, הוא ייושם בצורה הטוב ביותר. הלחץ בו נמצאות חברות זרות רבות, הביא אותן לקיצור הליכים ולעמידה בתנאי החוק לצורך עמידה בלבד, ולא לצורך יצירת שקיפות בכל הקשור לפנים הארגון. האמריקאים הבינו כי ההיערכות אינה עומדת ברוח החוק ואינה נכונה ואיכותית כנדרש ועל כן החליטו להשהות אותו ולאפשר לחברות מרווח נשימה נוסף" דונין מוסיף ואומר כי בישראל קיימות כ-200 חברות הנסחרות בבורסה האמריקאית (כולל חברות בנות) ועל פי הנתונים שברשותו רוב רובן של החברות הישראליות לא החלו בהערכות לדיווח על פי התקנות החדשות: "מדינת ישראל אמנם קטנה מדי בכדי לגרום לחוק הסרבנס אוקסלי להידחות בשנה תמימה אולם קיים יסוד יותר מסביר להאמין כי גם חוסר המוכנות של ישראל היווה פקטור במכלול השיקולים שהביאו לדחיית החוק בשנה. ב-SEC הבינו כי למרות שבאירופה נמצאות החברות ביישורת האחרונה, אין מדובר בהיערכות מספקת אלא בהיערכות שנעשתה תחת לחץ ועל כן, חשוב לוודא כי גם באירופה וגם בישראל, כמו בשאר מדינות העולם, החוק יכנס לתוקפו ויחולל שינוי של ממש ולא שינוי למראית עין בלבד". דונין מציין כי עתה ניתנת לחברות הישראליות שנה נוספת להשלים את הליך ההערכות בצורה מוסדרת ואיכותית. וכי הוא מקווה שהן לא ינצלו את הדחייה, על מנת לחכות עוד שנה שלמה בטרם יחלו בהערכות: "מדובר בהערכות לא פשוטה הכרוכה הן בהוצאה כספית גבוהה של עד מיליון דולר לחברה בינונית, ולפחות חצי מיליון דולר לחברה קטנה והן בהערכות ניהולית וארגונית". חברת ביקונייקס , שדונין עומד בראשה, מהווה שותפה עסקית של חברת הנדיסופט ומשווקת בישראל את תוכנת SOXA Accelerator שפותחה על מנת לסייע לחברות לעמוד בדרישות הדיווח המחמירות של חוק סרבנס אוקסלי ולהפחית את העלויות הכרוכות בעמידה בדרישות אלו על ידי ניהול תהליכי עבודה נכונים. לאחרונה דווח כי חברת אמדקוס רכשה מחברת בייקוניקס את ה- SOXA Accelerator , כחלק מהיערכותה לדיווח על פי התקנות .
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם
משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית.
ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"
יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.
היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.
לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".
- אלביט זכתה בחוזה מערכות הגנה בהיקף של 260 מיליון דולר
- מכה לשוק הביטחוני? השפעת הסכם הסחר על השוק בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים והלקחים
חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".
שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%
מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך
שי אהרונוביץ הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.
הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם
הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה
הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר.
- בעל רשת מסעדות ואיש עסקים נוסף חשודים בהעלמת הכנסות בסך 19 מיליון דולר
- הבית נפגע במלחמה? תוכלו למכור אותו בלי מס או לבחור בהתחדשות עירונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.
