ההגדה של שוק ההון הישראלי: לא ברור אם תמה העבדות
בין אם יטענו שהיה זה ערפאת שהלך לעולמו והוביל ליציאת המניות הישראליות מעבדות לחירות, ובין אם זה בכלל סדאם חוסיין שנתפס והקטין את רמת האי ודאות באיזור, או שזה בכלל רמת הריבית הנמוכה בארה"ב שהובילה את המשקיעים בכלכלות הגדולות לחפש אלטרנטיבות אטרקטיביות להשקעה בשווקים המתעוררים (ואנחנו אחד מהם), דבר אחד ברור, הזרים שחררו את שוק ההון שלנו בחצי השנה האחרונה והוציאו אותו מעבדות לחירות.
ההון שזרם ועזר לתנופה ולתשואות במניות לא היה הכסף המיתולוגי של ה"ציבור". הר השקלים, שמע על העליות ועדיין לא רעד. בין אם רמות המחירים הנוכחיות שנקבעות במניות התל אביביות מנותקות מהמציאות הכלכלית ובין אם לאו, ההתלהבות עדיין לא הגיעה לציבור. המומחים והמנוסים בשוק הזה, אלה עם הזכרון והצלקות מהתפוצצות הבועות הקודמות בתחילת שנות התשעים ולפני כן, יודעים להזהיר שכשכולם מתעניינים במניות, או אז... הימים בפני הורדת המסך על גל העליות - קרובים מתמיד.
עם זאת, יציאה חפוזה של הזרים עשויה להוביל לתיקון חד, וגם זה תרחיש אפשרי. אחרי הכל, העולם השתנה, הכספים זורמים היום בקלות רבה יותר בין השווקים. כל העלאת דרגה ברמת הבטחון, או ירידה ברמת הסיכון של ישראל, על ידי קרנות הדירוג הבינלאומי, מגדילים את ההקצאה לשוק הישראלי בטבלאות הלא נגמרות של מנהלי תיקים בעשרות מיליארדי דולרים.
מספיק שחבילונת של מאתיים מיליון דולר נופלת על השוק, ומדובר במחזור ער דו-יומי או יותר למניות מדד ת"א 25. ההשלכות יכולות להיות חדות לכל כיוון. ולאיפה הולך הכסף? לטבע, כנראה שלא, כי היא נזילה יותר בנאסד"ק. אז יש את חמשת או ששת המניות הגדולות של המעו"ף. כי כל מנהל השקעות יודע שהוא יצטרך בבוא היום גם לצאת מההשקעה.
כאן טמונה אולי הבעייתיות של הבורסה המקומית - הנזילות שלה. מה לעשות, שעם כל הגידול במחזורים, מחזור יומי גדול בבורסה שלנו הוא מחזור של למעלה ממיליארד שקל, או נניח, למעלה ממאתים ועשרים מיליוני דולרים. זה עדיין פרומיל, בשווקים הזרים. כשהבורסה בתל אביב פותחת את המסחר, בחצי השעה הראשונה, רושמות כל המניות שלה, את המחזור שרושמת מנייה ישראלית אחת (גדולה) בוול סטריט, נניח צ'ק פוינט או קומברס, באותו פרק זמן. ומה שעצוב הוא, שגם בסופו של יום המסחר היחס נשאר זהה.
כך, שלומר שהבורסה המקומית יצאה בחצי השנה מעבדות לחירות, זה נכון וגם לא נכון במקביל. הכל תלוי ביחס למה. ביחס לעבר, כן, המחזורים גדלו ויותר כסף זורם במניות. ביחס לארה"ב... לא בדיוק. זהו עדיין גרגר של חול. מספר זעזועים גיאופוליטיים באזור, יכולים להוציא מכאן את הכספים של הזרים, תוך סיבוב בשוק האופציות הער ברחוב אחד העם.
וזה המקום לציין שבשבוע הבא, כשהכל עוד יעכלו את הקניידלעך והמצות של ליל הסדר, צפוי מסחר שקט במחזורים מנומנמים. אבל חשוב לשים לב שביום ה' הבא יש פקיעה. כל השקט הזה, הוא חשוד ומסוכן. בעיקר משום שספקולנטים שפועלים במחזורים נמוכים, עשויים ל"שכשך" רגליים כשמי מחזורי המסחר רדודים במיוחד. אז שימו לב והיזהרו. לעיתים, דווקא כשהים שקט, נוצרות מערבולות.
מאת: חזי שטרנליכט
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולה כלשהי בנייר ערך כזה או אחר. המבצע פעולה שכזאת, פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא, וכל האחריות לכך מוטלת עליו.
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"
בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך
לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה
מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".
רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".
לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.
הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".
