סייאופטיקס מיוקנעם תרכוש חטיבה של טריקווינט מארה"ב

תשלם כ-23.5 מ' ד' עבור פעילות חטיבות האופטו-אלקטרוניקה של חברת טריקווינט בארה"ב ובמקסיקו. השלמת העסקה צפויה בתוך שבועיים. במקביל, הובילה קרן הון הסיכון JVP גיוס של 17 מ' ד' לחברה מבעלי המניות הקיימים
שרון שפורר |

חברת סייאופטיקס צפויה לרכוש ב-23.5 מיליון דולר את פעילות חטיבות האופטו-אלקטרוניקה של חברת טריקווינט בארה"ב ובמקסיקו. טריקווינט (נאסד"ק: TQNT) היא יצרנית רכיבים אופטיים לשוקי הוויירלס, רשתות אופטיות, פס רחב, גלי מיקרו, וכן רכיבים לשוקי האבטחה ואווירונאוטיקה. בשנת 2003 רכשה טריקווינט את חטיבת האופטו-אלקטרוניקה מחברת אגיר (בעברה ספין-אוף של לוסנט). השלמת העסקה צפויה בתוך שבועיים.

במקביל, הובילה קרן הון הסיכון JVP גיוס של 17 מיליון דולר לסייאופטיקס מבעלי המניות הקיימים בחברה, הכוללים בין היתר את קבוצת ספראוט - מקבוצות ההון סיכון החשובות בעולם - Towerbrook Capital Partners (סורוס פרייבט אקוויטי לשעבר), יורופאנד וכן משקיעה אסטרטגית ציבורית, הפועלת בתחום הרכיבים. בנוסף, הוביל גלן שוואבר, שותף ב-JVP וחבר דירקטוריון סייאופטיקס, מהלך להשגת קו אשראי בהיקף של 10 מיליון דולר מבנקים בארה"ב.

סייאופטיקס, העוסקת אף היא בתחום הרכיבים האופטיים, רוכשת את המוצרים, ציוד הייצור, המלאי והנכסים הקנייניים של טריקווינט, כמו גם זכויות הקניין הרוחני להפעלת הייצור. בכוונת סייאופטיקס להמשיך להעסיק את מרבית עובדי טריקווינט בפנסילבניה ומקסיקו.

המהלך שמבצעת החברה ימנף, לדבריה, את יכולת הייצור, האריזה וטכנולוגיית המוצר ויאפשר לה להגיע למסה הקריטית בהכנסות ובייצור לצורך הגדלת נתח שוק. להשלמת המהלך תבצע סייאופטיקס קונסולידציה של פעילות ייצור השבבים והאריזה. החיבור בין פעילות סייאופטיקס וטריקווינט מוביל לפלטפורמה בעלת יכולות גבוהות ועמדת הובלה בשוק האופטו-אלקטרוניקה התחרותי.

שוואבר אמר, כי "עם השלמת העסקה תהפוך סייאופטיקס לחברה עם היקף הכנסות של עשרות מיליוני דולרים ונתח שוק הדומה לזה של המתחרים הבולטים בתעשיה - JDSU, אוונקס ובוקהם. הרכישה תחזק את מעמדה של סייאופטיקס בשוק ותאפשר לה להתגבר על האתגרים בעולם התקשורת האופטית ולהפוך לשחקנית פרומיננטית ומובילת שוק בתחומה".

אד ג'. קורינגרטו, הוא נשיא ומנכ"ל סייאופטיקס, ציין כי "הקונסולידציה בתעשייה האופטית היא הכרחית. בעקבות הרכישה, סייאופטיקס ערוכה להוביל את עלות הייצור בתעשייה, וגם במגוון המוצרים לשוק ציוד הטלקום. המיזוג הופך את סייאופטיקס לאחת מחמש הספקיות המובילות של שבבים אופטיים מבוססי InP".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףאלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"

בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"

צלי אהרון |


במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.

לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.

בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.


איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?

"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".

באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?

"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".

מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?