יו"ר ראלקו: מקווה לכרות במכרה הזהב של ה-LCD

יו"ר ראלקו אופטימי, יש לו הזדמנות של פעם בחיים לדבריו. זה עניין של זמן עד שכולם יעברו ל-LCD, וחברת SHARP המיוצגת בישראל על ידיו, תנצח על המהפכה הזאת. כל זאת לקראת הנפקת 30 מיליון שקל באג"ח
חזי שטרנליכט |

האופטימיות של מנכ"ל ויו"ר חברת ראלקו, יבואנית מוצרי שארפ וזנוסי בישראל, ירון רוזיאק בוערת בעצמותיו. כשהוא מציג היום בפנינו את התוכנית של החברה שלו להנפיק 30 מיליון שקל באג"ח (לא מדורגות) בעת הקרובה, הוא מעניק בד בבד ציפיות ותחזיות קורנות לטלויזיות ה-LCD שהחברה שלו מייבאת לארץ, כמו גם למוצרי אלקטרוניקה אחרים.

שארפ, לדברי רוזיאק, היא המובילה העולמית בתחום טלויזיות ה-LCD. זוהי הטכנולוגיה הבאה, והפלאזה שווקה בארץ, בניגוד למגמה העולמית, אך היא ננטשת לטובת טלויזיות ה-LCD. שארפ הודיעה לאחרונה על השקעה עצומה של 3.3 מיליארד דולר בהקמת מפעל הדור ה-8 לטלויזיות LCD.

בכלל, שארפ, שראלקו היא היבואנית הבלעדית שלה בארץ, היא חברת האלקטרוניקה הבידורית השנייה בגודלה ביפן, אחרי מצושיטה (פנסוניק), מציין רוזיאק. כרגע בשוק הטכנולוגיות החדשות בטלויזיות בארץ, שולטות סוני וטושיבה, אך הן עושות זאת עם פלאזמה, וגם הן מתחילות לנטוש אותה, מסביר רוזיאק. לדבריו הפלאזמה לא נועדה למשק הביתי, היא טלויזיה מתכלה, ואילו ה-LCD היא המתקדמת שתחליף את הטלויזיות כפי שאנחנו מכירים אותן.

מחירי טלויזיות ה-LCD יורדות בכל שנה ב-20% עד 25%. ורוזיאק חוזה כי בתוך שנתיים עד 3 שנים, יעמוד מחיר טלויזיית 32 אינץ' על כ-10,000 שקל. בשנתיים הקרובות מתכוון רוזיאק "לזרוע" כדבריו ולהכין מערך גדול למכירות מאסיביות של הטלויזיות, ובעוד שלוש שנים, הוא מקווה להתחיל לקצור את הרווחים.

"יש לי הזדמנות של פעם בחיים. הזדמנות של חילופי טכנלוגיות. שפר מזלי, ואני מייצג את החברה שמחליפה את הטכנולוגיה. אני מקווה לקחת את מכרה הזהב שנפל בידי, ולכרות בו כמה שאוכל", מציין רואזיאק באופטימיות.

ראלקו מתכננת להנפיק כאמור כ-30 מיליון שקל באג"ח להמרה, מגובות בכתבי אופציות. האג"ח תעמודנה לפרעון ב-7 תשלומים שנתיים שווים מה-1 ביוני 2007 עד ל-2013. הן צמודות למדד המחירים לצרכן. כתבי האופציות ניתנים למימוש בכל יום מסחר עד ל-1 ביוני 2009. קונסורציום החתמים מורכב מ:איפקס חיתום, הבינלאומי הראשון ושות' חיתום והשקעות, הראל חיתום ורוסאריו קפיטל.

ראלקו מייבאת גם את מוצרי זאנוסי (Zanussi) לארץ. לדברי רוזיאק החברה נמצאת כעת בתהליך של מיתוג למוצרים הללו, שכוללים תנורים, תנורי בילט-אין, ועוד. אך כאמור, ראלקו מתמודדת בשוק הטלויזיות והמכשירים הלבנים עם מוצרי שארפ. בענף הטלויזיות מובילות את השוק אלקטרה מוצרי צריכה, קריסטל, מיניליין וניו-ליין, לדברי רוזיאק.

היקף הפעילות בישראל עומד בשוק הטלויזיות ומוצרי הצריכה האלקטרוניים מסתכם בכ-5 מיליארד שקל בשנה. ראלקו, לדברי המנכ"ל והיו"ר רוזיאק, היא חברה עם היקפי פעילות בינוניים. הוא מעיד כי הוא שינה את מבנה הפעילות של החברה, כך שההנהלה תומכת באנשי המכירות. הם החזית, מבחינתו, ותפקידה של ההנהלה היא לספק להם את כל מה שהם צריכים.

ראלקו עובדת בעיקר עם רשתות השיווק של מוצרי החשמל. אמצעי התשלום בענף הם שוטף פלוס 120, ועם רשתות האלקטרוניקה הגדולות, שוטף פלוס 150. התשלומים המבוצעים בכרטיסי האשראי על ידי הלקוחות משמשים כבטוחה העיקרית בעבור הספקים.

עוד פעילויות של ראלקו עם שארפ, קשורות בתחום המקררים. בשנת 1994, כשהחלה ראלקו בפעילות בתחום המקררים שלטה אמקור בכ-70% מהשוק. היום ראלקו מובילה עם כ-15% משוק המקררים עם שארפ, אבל אילו הם רק המקררים הרגילים (לא סייד-ביי-סייד ומקררים קטנים). בעיקר משום שאילו הם המקררים שרוזיאק יכול להציע, לדבריו.

עוד חידוש אחד, שרוזיאק לא מכביר עליו במילים הוא "תנור המים". רוזיאק מדבר ברמזים על טכנולוגיה חדשנית ביותר שעתידה להחליף את המיקרוגל - לא פחות. ההשקה תבוצע בחודש הבא. רשמו ביומן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.