בכיר ב-CA: הלינוקס? גם לו יימצא מחליף
"הלינוקס? גם לו יימצא מחליף." כך מפתיע אותנו אחת הדמויות החביבות והמפתיעות שפגשנו בכנס CA Managetech באילת. על מה מדבר האיש שאחראי, לא פחות מאשר על ארכיטקטורת הקוד הפתוח בענקית התוכנה הגלובלית CA? האיש שעזר להחדיר את הלינוקס כך שכל המערכות והתוכנות שמפתחת יצרנית התוכנה הרביעית בגודלה בעולם, פועלות קודם כל עליו, מהלך שקרה בשנתיים האחרונות.
לדבריו של הבכיר ב-CA, זה עניין של אבולוציה של מערכות הפעלה. לא יכול להיות שלא יבוא לבסוף משהו חדש. הוא מביא כדוגמא את הלינוקס שנבנה כשה-PC עומד מאחורי ההיגיון שלו. אבל אין זה הכרח שמחשבי ה-PC יישארו איתנו לנצח. לבסוף יכול לבוא גם משהו חדש ושונה.
קשה שלא ליפול בקסמיו של מרסל דן-הארטוך (Marcel Den Hartog). מדבר בקצב מהיר, נותן דוגמאות מאלפות איך מערכות לינוקס פתרו בעיות וחסכו מאות אלפי דולרים לארגונים, כמו לתעשייה האווירית בארץ ולאחרים, ומסביר כמו שד איך מערכת ההפעלה הזאת טומנת בחובה נפלאות, ואיך הקוד הפתוח פותר בעיות מורכבות של ארגוני ענק.
"הבעיה עם לינוקס, הוא שהוא מפותח על ידי קהילות. הן ישויות החיות באופן אוטונומי, אך החברות לא יכולות להתבסס על כך" מסביר מרסל. "נניח שאתה מחליט לקחת פתרון קוד פתוח לחברה שלך, מאיפה תבוא התמיכה?". זוהי הבעיה הגדולה בקוד פתוח, אתה יודע איפה אתה מתחיל, אבל ההמשכיות נקטעת. כאן בא תפקידן של חברות כמו CA, מסביר דן-הארטוך. הן מציעות את התמיכה העסקית לחברות שבחרו לעבור ללינוקס.
לדוגמא הוא מביא פתרון של התעשייה האווירית. "ראיתי שם, במהלך ביקור, חיבור של מחשבי PC רבים, תחת שרת וירטואלי אחד של לינוקס. הוא הפך מחשבים ישנים לכח חישוב אחד, ואז הקצה ממנו באחוזים ככל שנדרש לפעולות שונות. זה היה מדהים, וזה חסך להם מאות אלפי דולרים בשנה. הם יכולים להריץ סימולטורים מתוחכמים עם כח החישוב הקיים, והכל בעזרת פתרון זול להפליא של לינוקס". מסביר דן-הארטוך.
אז מה הבעיה של חברות גדולות לעבור ללינוקס? דן-הארטוך מחייך. כבעל 18 שנות ניסיון בתעשייה, הוא כבר ראה דבר או שניים על הטמעות מערכות הפעלה מורכבות בארגוני ענק. "הבעיה היא שכל פעם צצה מערכת הפעלה חדשה, והעלות של ההטמעה שלה לארגונים הוא עצום. קשה לדמיין כמה עלה לעלות מדרגה ממחשבי המיינפריים למחשבי ה-SUN/יוניקס בשנות השמונים, ואחר כך באו גם מערכות ה-Windows". ועכשיו לדבריו באים ומציעים לארגונים את הלינוקס, אז בוודאי שהם חשדנים.
אך עדיין, היתרונות של הלינוקס הם שהוא התפתח במהירות מסחררת, מתרגיל שיעורי בית לסטודנט למדעי המחשב בפינלד בשם לינוס טרובלדס, הפכה המערכת למערכת חינם שמסוגלת להפעיל עשרות ומאות שרתים בו זמנית, ולבצע תהליכים מורכבים שקשה לדמיין. "היום אפשרי להריץ על אותו שרת מחשבים שרצה עליו תוכנת ווינדוס אחת, מערכת של לינוקס, ובה אפשר לפתוח ארבעה תהליכי ווינדוס במקביל עם VMWare. כלומר, כוחו של השרת מוכפל פי ארבעה", מסביר דן-הארטוך.
אך זה לא תמיד מה שמעניין חברות. "אם קנית לעסק שלך את המשאית הכי זולה לפני ארבע שנים, נניח משאית Volvo, והיום הגיע הזמן להחליף אותה. אתה מחפש בשוק ומוצא אחת חדשה, זולה ומתוחכמת יותר, נניח משאית Mercedes. אבל אז אתה מגלה, שהגובה של רציף ההטענה, שהגודל של המשטחים להטענה, שהמיקום שבו היא מצליחה להכנס למחסנים שלך, לא מתאימים למשאית החדשה. אז אתה חוזר ל-Volvo". ובכך הוא מסביר מדוע הארגונים מעדיפים לשמור על ספק תוכנה אחד, עם אורך נשימה. מסר שחוזר ועולה בדברי הנציגים ואנשי השיווק של CA, במהלך הכנס.
כאחראי על איזור EMEA (אירופה, מזרח תיכון ואפריקה) ספר קצת על הישראלים, איך אתה מתרשם מאיתנו?
דן-הארטוך: "אתם לא תמיד מעריכים את היכולת המעולה שלכם להטמיע במהירות טכנולוגיה. כשבאתי באחת הפעמים לישראל, אמרו לי שאתה הולך להרצאות לאנשי צבא. היתה לי תמונה בראש שדמיינתי, אבל אז נכנסתי לחדר שהיו בו קצינים וקצינות ביחד, הם ישבו שווים אל שווים. היו דרגות, והכל היה ברור, אבל הם היו ביחד. זה דבר שלא ניתן להעלאות על הדעת בהולנד. או לדוגמא, אנשי מילואים, שהם חברים טובים ביומיום (באזרחות, ח.ש) ואז כשהם חוזרים לצבא, האחד הופך להיות המפקד של השני."
מרסל מתלהב מכך שבישראל האנשים מגלים את דעתם במהירות, מבלי להתחשב בדרגות. מה שיכול להיות גם חיסרון, הוא יתרון עצום בעיניו כשזה נוגע להטמעה של מערכות טכנולוגיות מורכבות. "אתם אומרים את הכל ולא מחזיקים באג'נדה חבויה. בארגונים גדולים בעולם, אנשים אומרים בחדרי הדיונים דבר אחד, ואז חוזרים לצוותים שלהם ומנסים לקדם אג'נדות חבויות. בישראל, כל אחד אומר לממונים עליו את כל הדיעה שלו." ואנחנו לא יכולנו להתווכח.
לסיכום מציע לנו דן-הארטוך מקום באינטרנט להוריד מערכת לינוקס בשם זאנדרוס (קוד פתוח, בחינם כמובן). זה עובד מעולה, הוא מבטיח, אתה שם CD במחשב. אז לכל מומחי המחשבים שביניכם, מצורף הלינק בתחתית הכתבה. להזכירכם: אין בדברים אלה משום המלצה לבצע פעולה כלשהי, ואנחנו מסירים כל אחריות מהמהלך. מי שמבצע פעולה כלשהי, עושה אותה על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא, וכל האחריות מוטלת עליו.
דף ההורדות
מאת: חזי שטרנליכט
הכותב היה אורח CA בכנס CA ManageTech באילת.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר
משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה
כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים
משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".
בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.
אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.
לצפיה בועידה -
- משרד התחבורה מגביר היערכות לרעידת אדמה הרסנית
- מהומה בועדת הכלכלה: "מחירי התחבורה הציבורית יעלו ב-18% בשנת 2024"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה
איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה
האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.
לא נתקעת בפקקים?