היום המכרז המוסדי של צבי צרפתי
היום יתקיים המכרז המוסדי של הנפקת חברת הנדל"ן צבי צרפתי. בכוונת החברה לגייס ממשקיעים מוסדיים כ-54 מיליון שקל, המהווים 80% מסך הגיוס שמתכננת החברה, המסתכם ב-67 מיליון שקל. בכוונת החברה להנפיק חבילות, הכוללות אג"חים להמרה וכתבי אופציה. את הנפקתה של צרפתי מוביל קונסורציום חתמים הכולל את איפקס חיתום, פועלים-אי.בי.אי ואלטשולר-שחם. בשלב הבא יתקיים המכרז הציבורי של ההנפקה, במסגרתו יגוייסו כ-14 מיליון שקל. איגרות החוב המוצעות לציבור דורגו על ידי חברת מעלות בדירוג השקעה BBB+, והן ניתנות להמרה למניות החברה לפי מחיר של 9 שקל למניה, לעומת מחיר נוכחי של 6.5 שקל לפיו נסחרת המניה. פרמיית ההמרה, בהתחשב במחיר האג"ח, עומד על כ-30%. האג"חים צפויות לשאת ריבית שנתית שתנוע בין 3.5% ל-5% ומשך החיים הממוצע שלהן (מח"מ) יהיה כ-4.5 שנים. חברת צבי צרפתי נמצאת בשליטת צבי צרפתי, ובניו, משה ורפי צרפתי. החברה היא אחת מחברות הנדל"ן הוותיקות בשוק המקומי. החברה פעילה אך ורק באזורי הביקוש של מרכז הארץ, בעיקר בראשון לציון, נס ציונה, חולון, תל-אביב ומודיעין. החברה עומדת בפני קפיצת מדרגה ברמת הפעילות שלה, וזאת לאור שחלק ניכר מהקרקעות שרכשה בשנים האחרונות הבשיל, לאחר קבלת אישורים מתאימים מהרשויות. חלק ניכר מהקרקעות נרכש במחירים זולים יחסית ורשום בספרי החברה במחירי עלות זולים במיוחד. בסך הכל, צפויה צרפתי להקים בשנים הקרובות כ-1,500 יחידות דיור בהשקעה כוללת של למעלה מ-900 מיליון שקל. הפרוייקטים המרכזיים של החברה הם "פרוייקט התחנה המרכזית", "פרוייקט ביאליק" ו"מגדלי ז'בוטינסקי" – כולם בראשון ציון, וכן פרוייקט "נס 121" להקמת כ-350 יחידות דיור בנס ציונה. כמו כן, בבעלות צרפתי מצויות עתודות קרקע בשטח כולל של למעלה מ-160 דונם, המיועדות לשמש להקמתם של פרוייקטים בטווח הרחוק יותר. עבור צרפתי תהיה זו הנפקה רביעית בבורסה של תל-אביב. החברה הנפיקה מניותיה לציבור בשנת 1993, יחד עם סדרה ראשונה של איגרות חוב, ולאחר מכן הנפיקה 2 סדרות נוספות של אג"חים ב-1997 וב-2000. ההיקף הכולל של האג"חים שהנפיקה החברה מגיע לכ-150 מיליון שקל, מתוכם נותרו לפרעון כ-45 מיליון שקל. לצרפתי הון עצמי של 62 מיליון שקל והיא ייצרה בשנת 2004 תזרים מזומנים חיובי של 34 מיליון שקל מפעילות שוטפת. החברה סיימה את שנת 2004 עם הכנסות של 105 מיליון שקל.
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"
יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש
שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"
יובל שטייניץ ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.
יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה.
"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל".
הלייזר יפעל בטווחים ארוכים
"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".
- רפאל: מכיפת ברזל ועד למערכות הלייזר; צבר ותוצאות שיא לחברה
- רפאל בשנת שיא: הרווח זינק ב-64% ל-950 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה".
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
