לין: די לאפליה הסוציאלית בין עצמאיים לשכירים

נשיא איגוד לשכות המסחר פנה לח"כ יהלום,וביקשו לפעול על מנת להפסיק את "העיוות וחוסר הצדק שנעשה כלפי העצמאים בישראל". לין דורש דמי אבטלה בתנאים דומים לעצמאיים ולשכירים
אמיר כהן |

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר פנה היום לח"כ שאול יהלום, יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות בכנסת, וביקשו לפעול על מנת להפסיק את העיוות וחוסר הצדק שנעשה כלפי העצמאים בישראל. לין כיוון בקשתו העברת חקיקה לפיה עצמאי מובטל יהיה רשאי לקבל דמי אבטלה בתנאים הדומים לאלה של שכיר.

לדבריו, שנות המיתון במשק העמיקו את האפליה ברשת הביטחון שמעניקה המדינה לשכיר לעומת עצמאי באמצעות דמי אבטלה. "העסקים הקטנים מופעלים ע"י העצמאים מהווים מעל 90 אחוזים מהעסקים בישראל ומעסיקים כמיליון מועסקים. ככל שנעניק להם ביטחון ונאפשר להם להתקיים ולהקים את עסקיהם, כך נגביר את התעסוקה והצמיחה במשק".

כזכור, חוק הביטוח הלאומי מאפשר מתן דמי אבטלה רק לעובדים שכירים, בעוד שמאות אלפי עובדים עצמאיים אינם מבוטחים בו. ההגדרה למבוטח בביטוח הלאומי: "תושב ישראל או תושב ארעי, והוא עובד שכיר שמלאו לו 18 שנים ועוד לא הגיע לגיל הפרישה, או חייל שלא עברה שנה מיום שחרורו משירות סדיר".

מנתוני הביטוח הלאומי ומינהל הכנסות המדינה, מספר העצמאים עומד על כ- 200 אלף (לא כולל מנהלי חברות שהינם במעמד שכיר בחברתם), כשמרביתם נמצאים ברמת השכר הממוצע במשק ואף נמוך מכך. "רמת הסיכון וההון העצמי שמשקיע העצמאי בפתיחת עסק גבוה לאין שיעור מזו של השכיר. לכן לכל הפחות אנחנו חייבים לאפשר לעצמאים שמסכנים את כל ממונם לקבל דמי אבטלה כמו השכירים, ובאותם תנאים" מציין לין.

נשיא לשכות המסחר קורא ליו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות בכנסת לעשות רפורמה מקיפה למגזר העצמאים שמהווה את אחד ממנופי הצמיחה של המשק. "כשלון עסקי של עצמאי ממוצע כולל בדרך כלל הפסדי הון, חובות לבנקים ולספקים וחובות לרשויות המס והפסד כולל למשק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

סטודנטים
צילום: תמר מצפי

האקדמיה הישראלית קופצת בדירוג היוקרתי - ת"א במקום השביעי בעולם

אוניברסיטת ת"א והטכניון נמצאים בעשירייה הראשונה במדד היזמות של בוגרי המוסדות האקדמיים בעולם של פיצ'בוק (PitchBook), לפני מוסדות אמריקאיים נחשבים ולפני כל אוניברסיטה זרה אחרת בעולם; בנוסף, 4 מוסדות אקדמיים נוספים נמצאים ברשימה היוקרתית של פיצ'בוק - ביחס לכמות האוכלוסייה האקדמיה הישראלית במקום הראשון בעולם

רן קידר |
לא פחות מ-6 מוסדות אקדמיים ישראליים נמצאים במדד היזמות של בוגרי המוסדות האקדמיים העולמיים של פיצ'בוק (PitchBook), שמדרגת את המוסדות על פי מספר היזמים שהקימו חברות סטארט-אפ וגייסו הון. המדד נחשב לאחד המשפיעים בעולם והוא גורם משמעותי במוניטין של האוניברסטאות. דירוג גבוה ברשימה יוקרתית יהפוך את המוסד לאטרקטיבי, הן מבחינת סגל אקדמי, קהל הסטודנטים וכמובן התורמים. כל אוניברסיטה כזו היא מוקד של אקו-סיסטם שלם, שמשפיע על אינספור גורמים בסביבתו. 

אמנם בראש הרשימה, המבוססת על ניתוח נתוני העשור האחרון, עומדות האוניברסטאות האמריקאות המוכרות, ברקלי (1), סטנפורד (2), הרווארד (3), פנסילבניה (4) ו־MIT (5), אך עצם הנוכחות של שני מוסדות ישראליים בעשירייה הראשונה, עם אוניברסיטת תל אביב במקום ה-7 העולמי והטכניון במקום העשירי, היא כבר חותמת להשפעה העולמית העצומה של המוסדות האקדמיים בישראל. הדבר נכון שבעתיים אם מסתכלים על גודל האוכלוסיה. ורק כדי לסבר את האוזן, האוניברסיטה הבאה בדירוג שאינה אמריקאית היא אוניברסיטת טורונטו, שבמקום ה-17. זאת אומרת, שלא רק ביחס לאוכלוסיה המוסדות הישראליים הם בחזית העולמית, אלא גם באופן אבסולוטי, היכולת של המוסדות האקדמיים להוציא הון אנושי שיתרגם את הידע שצבר לפרויקטים אמיתיים בעולם האמיתי היא הטובה בעולם.

בוגרי אוניברסיטת ת"א והטכניון גייסו יחד יותר מ-70 מיליארד דולר 

אוניברסיטת תל אביב ממשיכה להוביל בצמרת היזמות העולמית: 865 יזמים בוגרי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, שהקימו 736 חברות במהלך העשור האחרון וגייסו הון בהיקף של 30 מיליארד דולר. בין חמש החברות הגדולות שהקימו בוגרי אוניברסיטת תל אביב מציינים בפיצ'בוק את החברות: Generate 4.3 מיליארד דולר, Lendbuzz 1.2 מיליארד דולר ו-Next Insurance 1.1 מיליארד דולר. 

פרופ' משה צבירן, ראש מערך היזמות והחדשנות באוניברסיטת תל אביב: "אוניברסיטת תל אביב גאה להמשיך ולהיות האוניברסיטה היזמית של מדינת ישראל. העובדה ששנה אחרי שנה מדד היזמות היוקרתי PitchBook מדרג את אוניברסיטת תל אביב במקום השביעי בעולם והראשון מחוץ לארה"ב מהווה את ההוכחה הטובה ביותר למצוינות האקדמית באוניברסיטת תל אביב ולהיותה הקטר המוביל בהצמחת בוגרים יזמים שמייסדים חברות, מגייסים כסף מקרנות הון סיכון, ומצעידים קדימה את כלכלת ישראל".

מבחינת הטכניון, על פי PitchBook, בוגרי הטכניון (בכל התארים) הקימו יותר מאלף חברות, בהובלת כ-1,300 יזמים, שגייסו יותר מ-43 מיליארד דולר. ההצלחה בולטת במיוחד בקרב בוגרי התואר הראשון, שהקימו כ-670 חברות שגייסו יחד יותר מ-26 מיליארד דולר. בקטגוריית מוסדות בגודל דומה (בינוני - 15,001–29,999 סטודנטים), ניצב הטכניון במקום הראשון במזרח התיכון ובאסיה (בכל התארים) ובמקום החמישי בעולם בקרב בוגרי תואר ראשון. 

"מיום הקמתו חרת הטכניון על דגלו את השילוב בין מדע בסיסי ומחקר יישומי," אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. "בוגרי הטכניון הם המנוע הכלכלי המרכזי של מדינת ישראל ואחראים במידה רבה ליצירתה של 'אומת הסטארטאפ' הישראלית. בשנים האחרונות הרחיב הטכניון והעמיק את לימודי היזמות לסטודנטים בתואר ראשון. t:hub, המרכז לחדשנות ויזמות בטכניון, תומך בסטודנטים ובקהילות נוספות בהגשמת רעיונותיהם היזמיים. T3, זרוע המסחור של הטכניון, מסייעת בזיהוי טכנולוגיות בעלות פוטנציאל מסחרי בטכניון ובחיבור החוקרים לתעשייה, לחברות וליזמים מובילים. פעילויות אלה מעודדות את היזמות בקרב קהילת הסטודנטים והחוקרים ומהדקות את הקשר בין הטכניון לתעשייה, אחד היעדים האסטרטגיים המרכזיים שלנו כיום".