פיצוי בגין עוגמת נפש מאת מעביד - אין חבות במס
האם פיצוי ששילם מעביד לעובדו, בשל עוגמת נפש שנגרמה לעובד בגין פיטוריו, חייב במס כהכנסת עבודה.
הוראות פקודת מס הכנסה אינן ממסות "עושר" אשר נצמח לאדם במסגרת פרטית שכן ברוב המקרים הכנסות כאמור אינן חלק מבסיס המס. לאחרונה, הבהיר זאת השופט מגן אלטוביה בעמ"ה 1146/03, דוידוביץ אברהם ואסתר נ' פ"ש נתניה, כאשר נדרש להכריע בסוגיה האם פיצוי ששילם מעביד לעובדו במסגרת הסדר פשרה שנחתם ביניהם, לאחר מאבק משפטי, בשל עוגמת נפש שנגרמה לעובד בגין פיטוריו, חייב הוא במס כהכנסת עבודה אם לאו. הנישום טוען, כי החלק הארי של הסכום שנקבע בהסדר הפשרה השתלם כפיצוי נזיקי שאינו מימוני, לרבות פיצוי בגין עגמת נפש, ואלה אינם חבים במס, בעוד פקיד השומה סבור כי הסכומים כולם מהווים הכנסה חייבת במס ולא ניתן להפריד בין חלקיו.
הנישום הועסק בחברה ישראלית ופוטר מעבודתו, ולדעתו שלא כדין. פיטורין אלה גרמו לו נזק בריאותי, עגמת נפש ופגעו בשמו הטוב. על אלה תבע הנישום את מעבידתו ובתביעתו כלל גם סכומים שהיא חבה לו במסגרת יחסי עובד ומעביד שנוצרו בינם. במהלך המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים הושג הסדר כולל וממצה ונחתם הסכם פשרה לפיו התחייב המעביד לשלם לנישום סכומים בגין מספר מרכיבים ובהם: הפרשי שכר, ביטוח מנהלים וקרן השתלמות, הוצאות שעמד בהן בניהול התובענה בבית דין לעבודה, נזקי גוף ונפש, עוגמת נפש, פגיעה בשמו הטוב ובמוניטין המקצועי שלו, דמי הסתגלות וכן הפרשי הצמדה וריבית בגין אלה.
החברה שילמה את התשלומים כולם לנישום ודיווחה על מלא הסכום כשכר עבודה, בעוד הנישום מצידו הגיש דו"חות ובהן דיווח על חלק מהתמורה, בין השאר על זו המיוחסת לעוגמת נפש, כהכנסה פטורה ממס. בתמורה לתשלום האמור, נשללה מהנישום הזכות לתבוע בנזיקין את החברה ולמעשה נסתם הגולל על מכלול טענותיו.
בית המשפט קבע, כי ראשי הנזק הכלולים בהסכם הפשרה רחבים מאילו שבכתב התביעה ואין להקיש מלשון כתב התביעה לגבי טיב התשלום בקשר עם נזקי הנישום. על כך הוסיף, כי אין המדובר בפיצוי בגין מניעת רווחים או כטובת הנאה שביחסי עובד ומעביד בלשון סעיף 2(2) לפקודה. ומכאן המסקנה, כי תקבול זה בהגדרה הוא ללא מקור ולכן כיוון שאינו חלק מבסיס המס, כלל אינו חייב במס.
יחד עם זאת, ניתן לציין כי אף אם התקבול היה מסווג כהכנסה, מה שאינו תואם את הוראות הפקודה ואת תכלית החקיקה, הרי שגם אז היה חל על אותו תקבול סעיף 9(7) לפקודה הפוטר כל סכום הון שנתקבל כפיצויים כוללים על מוות או חבלה, וזאת לרבות חבלה נפשית.
הטענה לחיוב תקבול כאמור נשללת מכל וכל וזאת גם מן הטעם שאין לראות את התשלום שקיבל העובד כויתור על "נכס" ועל כן אין לחייבו כאילו "ויתר" מכוח הוראת סעיף 88 לפקודה. וגם אם נומר שב- "נכס" עסקינן, אזי יהא הוא נכס בשימוש אישי ולכן ממועט הוא מהגדרת נכס ולפיכך אין חיוב במס רווח הון בעת מכירתו.
וכמובן, הפרשי ההצמדה והריבית הנלווים לפיצוי, צריכים שיהיו פטורים אם סכום הקרן פטור, שהרי הם "נצבעים" בצבע הקרן, בבחינת "הטפל הולך אחרי העיקר". כך, הואיל והקרן אינה חבה במס או פטורה ממס, כמתואר לעיל, גם הפרשי ההצמדה והריבית הנלווים לה, יהיו פטורים או שלא יחוייבו.
אם כך, בפן המהותי, מכל בחינה שהיא, אין לחייב במס תקבול המשתלם כפיצוי בגין עוגמת נפש, ואולם במקרה דנן, כעולה מתוך הדיון בבית המשפט, הבסיס לשלילת הפטור על-ידי פקיד השומה לא היה בשאלה האם פיצוי כאמוא פטור או חייב, שכן לדעתי אין ספק בכך כי הוא אינו חייב, אלא באי יכולתו של פקיד השומה לפצל בין ראשי הנזק עליהם קמה התביעה, ובמיוחד מורכבים עוד יותר דברים אלה כאשר התגבשו כאחד לתוך הסכם פשרה.
פקיד השומה סבר איפוא, כי כתב התביעה מעיד על כך שהפיצוי ששולם לנישום, אינו אלא פיצוי אחד כולל הנובע מיחסי עובד מעביד שבינו לבין החברה, וזאת בפרט על רקע ביצוע התשלום במסגרת הסדר שנעשה בתיק התובענה בבית הדין לעבודה. זאת ועוד, גובה הפיצוי הגבוה ואי גיבויו בחוות דעת ובתחשיבים מעידים מבחינתו שאין מדובר בתשלום עבור עגמת נפש, דבר שבהכרח אינו נכון שהרי לפחות חלק מהתשלום היה כזה כיוון שכך הגדירו אותו בהסכם הפשרה.
בית המשפט פסק, כי הסדר הפשרה סתם את הגולל על מכלול הטענות שהיו לנישום כלפי החברה ובכלל זה טענות בקשר עם פגיעה בשמו הטוב ועגמת נפש מרובה. יחד עם זאת, הוא היה תמים דעים עם פקיד השומה כי הסכום הוא גבוה מדי בשביל לראותו בכללותו כפיצוי נזיקי לא ממוני. מהסדר הפשרה עולה שהוא כולל הן פיצוי כללי בגין עגמת נפש ושאר הנזקים להם טען הנישום והן תשלום דמי הסתגלות. מטבע הדברים, כדרכם של הסדרי פשרה, הרי הסכום מבטא רק חלק מהסכום שתבע כדמי הסתגלות בשל פיטוריו.
בהקשר זה, תחם בית המשפט מכוח הסמכות הנתונה בידו את חלק הפיצויים השייך לעוגמת הנפש וקבע כי אין לחייבו במס. או אז, הפרשי ההצמדה והריבית ייוחסו באופן יחסי בהתאם.
*** הכותב כיהן בעבר כמנהל המחלקה המקצועית ברשות המיסים וכיום מכהן כשותף בכיר במשרד עו"ד פורת, שגיב, שלומי.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
