תחזית: האם אנחנו קרובים ל"בום" בשקל-דולר?

יחסי הפוזיציות הפתוחות מגלמים הימור של השוק על עליית הדולר ביחס לשקל. השקט הנוכחי יכול להיות מטעה ואולי הוא מתאים למונח "לפני הסערה"
חזי שטרנליכט |

הדולר התחיל להתחזק בעצלתיים לאחר החלטת הריבית האחרונה מפי מ"מ נגיד בנק ישראל, ד"ר מאיר סוקולר. לא היתה שם דראמה גדולה, מעבר לעובדה שפער הריביות בין השקל לדולר נותר ברמתו הנמוכה מעולם. בבנק ישראל ממשיכים כעת את המסורת המוניטרית של סוקולר וקליין וממתינים לבואו של פרופ' סטנלי פישר, שמונה לתפקיד הנגיד על ידי הממשלה. אך את ההחלטות עדיין מקבל המשנה לנגיד בנק ישראל, ומ"מ המקום, ד"ר מאיר סוקולר.

בכנס שנערך בשבוע שעבר בל.ה.ב באוניברסיטת תל אביב, דיברו מספר מומחים גדולים וחשובים על השקל/דולר והמסחר במט"ח בארץ. בין הנואמים היה מ"מ נגיד בנק ישראל. גם הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, פרופ' ליאו ליידרמן, היה בין הנואמים, הכלכלן הראשי של אקסלנס נשואה, פרופ' מעוז, ומנכ"ל חיסונים פיננסים, ד"ר רוטר. מדובר ב"קליברים" חשובים בתחום.

במסחר בין השקל לדולר צריך להפריד בין עבר, הווה ועתיד. בעצם גם בעבר, צריך להפריד בין עבר רחוק, עבר בינוני ועבר קרוב. אבל משביצענו את רוב ההפרדות, המסקנה המתבקשת היא שהגיע הזמן לעקוב בדריכות אחרי השקל/דולר, עקב אפשרות שדממת המוות שאפיינה את המסחר בצמד (מייד נגיע לזה) עלולה להסתיים. אולי גם בקרוב.

בשנים האחרונות (העבר הרחוק) הלך והתחזק השקל ביחס לדולר. ההתחזקות הגיעה גם כחלק ממגמת ההחלשות של הדולר ביחס למטבעות העיקריים ובתוכם האירו, גם עקב האטרקטיביות הגוברת של הבורסה כאפיק השקעה, המדיניות הפיסקאלית והמוניטרית המוצלחת של ישראל, היציבות והרגיעה שהושגו עם מותו של ערפאת, הירידה המשמעותית ברמות הסיכון בשווקים המתעוררים (בין הסיבות העיקריות להתייצבות המסחר במטבעות, לפי פרופ' ליידרמן), ועוד נתונים רבים.

אבל בחודשים האחרונים (העבר הבינוני) הלך והצטמצם פער הריביות בין השקל לדולר. הצמצום עדיין מותיר את השקל כאפיק השקעה אטרקטיבי, עקב האינפלציה הנמוכה בישראל, וירידת הסיכון באזור, אבל גם כאן - האטרקטיביות נשחקת. פרופ' ליידרמן התייחס לכך בשבוע שעבר באומרו כי הזרים מגלים פחות עניין ב"שחרים" והם מוכרים מהם יותר ויותר בעת האחרונה. גם מנכ"ל חיסונים פיננסיים, רוטר, מסר כי הוא מעריך שהזרים יושבים על הגדר וממתינים להתפתחויות.

מהפרסומים האחרונים בתקשורת, עולה כי חלק מאותם זרים, כגון "דויטשה בנק", סבורים כי השקל דווקא עשוי להתחזק מאוד ביחס לדולר, עד לכדי 4 שקל בשנה הקרובה. פרופ' ליידרמן מסר כי משקיע מוסדי גדול מקרן פנסיה שוויצרית חזה בפניו כי השקל יגיע ל-4.20 שקל לדולר בתום השנה. כך שהזרים דווקא סבורים אחרת. אלא אם... חלקם הם ספקולנטים לא קטנים יותר מאיתנו. במיוחד, גוף כמו דויטשה-בנק, שנכווה ממכרז הפתע בו זכה במכירת מניות "לאומי" ויכול להיות שהוא מעוניין בהחזרי רווחים מה"אזור הגאוגרפי".

הדולר האמריקני התחזק ב-1.24% מתחילת 2005. הוא הוסיף מעל ל-0.7% מאז תחילת החודש (כעת הוא על 4.371 שקל). מ"מ הנגיד אמר באותו אירוע בשבוע שעבר כי בבנק ישראל לא התערבו היסטורית במסחר במטבעות. גם בימי משבר. והפרופ' מעוז, אמר אח"כ כי לדעתו, באירועים חריגים, כגון ימי המסחר אחרי פיגוע סדר פסח במלון פארק, ובמחצית השנה לאחר עסקת החבילה "קליין-שלום" שלא צלחה (משבר ה"5 שקל לדולר" ב-2001), היה על בנק ישראל להתערב. זאת למרות שהוא מסכים עם המדיניות של אי-ההתערבות באופן כללי.

העניין הוא שהפעם התקרבנו לפער ריביות מאוד נמוך, והאינפלציה הנמוכה יכולה שלא לעזור. בעולם חוזר הדולר להתחזק בימים האחרונים ובעת האחרונה בכלל. סיבות שונות ומגוונות ניתנות. היום זה הנפט, שיכול להוביל לאינפלציה, שתגביר את קצב העלאת הריבית, מחר זה החוסן הכלכלי האירופאי שנראה מדשדש ושמוביל להטיית ההשקעות מהאירו לדולר, ומחרתיים זה עניין הניוד של ה"יואן" (הרנמינבי) הסיני, אם וכאשר הוא יקרה, ולאיזה צד ייפול הפור.

בכל מקרה, בעתיד הקרוב: הפוזיציות הפתוחות בבורסה התל אביבית על החוזים על השקל-דולר מגלמות יחס שורי מאוד ביחס לדולר. ישנן 1.44 פוזיציות רכש (Call) לכל פוזיציות מכר (Put) כבר באפריל, ויחס גדול אף יותר (מעל ל-2.1) בחודשים הבאים. עם זאת, סטיות התקן הן נמוכות ביותר והן עומדות על כ-4.64% (לפי בלאק אנד שולס, על חוזי רכש ל-4350 ש' באפריל).

האם צפוי פסח אדום לשקל וירוק כהה לדולר? לא ברור. מומחים בשוק מסרו לנו כי מוקדם להתרגש וכי עדיין לא נאמרה המילה האחרונה של השחרים. "כבר רבים הספידו את השחרים" הם ציינו. אך סערות פיננסיות, תוך ידיעה שבנק ישראל לא נוהג להתערב על מט"ח, עשויות להתרחש בין רגע. ועוד לא הכללנו את הזרים, שבמידה והם מחליטים לצאת מהבורסה, חלקם לא יהסס לעשות "סיבוב" באופציות השקל-דולר. כי היציאה, אם חלילה תתרחש, עשויה להיות מגובה ברכישה מאסיבית של דולרים בשוק המקומי. כך שייתכן שנכונו זמנים מסוכנים לצמד חמד הזה. רצוי לעקוב.

מאת: חזי שטרנליכט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.