תחזית: האם אנחנו קרובים ל"בום" בשקל-דולר?

הדולר התחיל להתחזק בעצלתיים לאחר החלטת הריבית האחרונה מפי מ"מ נגיד בנק ישראל, ד"ר מאיר סוקולר. לא היתה שם דראמה גדולה, מעבר לעובדה שפער הריביות בין השקל לדולר נותר ברמתו הנמוכה מעולם. בבנק ישראל ממשיכים כעת את המסורת המוניטרית של סוקולר וקליין וממתינים לבואו של פרופ' סטנלי פישר, שמונה לתפקיד הנגיד על ידי הממשלה. אך את ההחלטות עדיין מקבל המשנה לנגיד בנק ישראל, ומ"מ המקום, ד"ר מאיר סוקולר.

בכנס שנערך בשבוע שעבר בל.ה.ב באוניברסיטת תל אביב, דיברו מספר מומחים גדולים וחשובים על השקל/דולר והמסחר במט"ח בארץ. בין הנואמים היה מ"מ נגיד בנק ישראל. גם הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, פרופ' ליאו ליידרמן, היה בין הנואמים, הכלכלן הראשי של אקסלנס נשואה, פרופ' מעוז, ומנכ"ל חיסונים פיננסים, ד"ר רוטר. מדובר ב"קליברים" חשובים בתחום.

במסחר בין השקל לדולר צריך להפריד בין עבר, הווה ועתיד. בעצם גם בעבר, צריך להפריד בין עבר רחוק, עבר בינוני ועבר קרוב. אבל משביצענו את רוב ההפרדות, המסקנה המתבקשת היא שהגיע הזמן לעקוב בדריכות אחרי השקל/דולר, עקב אפשרות שדממת המוות שאפיינה את המסחר בצמד (מייד נגיע לזה) עלולה להסתיים. אולי גם בקרוב.

בשנים האחרונות (העבר הרחוק) הלך והתחזק השקל ביחס לדולר. ההתחזקות הגיעה גם כחלק ממגמת ההחלשות של הדולר ביחס למטבעות העיקריים ובתוכם האירו, גם עקב האטרקטיביות הגוברת של הבורסה כאפיק השקעה, המדיניות הפיסקאלית והמוניטרית המוצלחת של ישראל, היציבות והרגיעה שהושגו עם מותו של ערפאת, הירידה המשמעותית ברמות הסיכון בשווקים המתעוררים (בין הסיבות העיקריות להתייצבות המסחר במטבעות, לפי פרופ' ליידרמן), ועוד נתונים רבים.

אבל בחודשים האחרונים (העבר הבינוני) הלך והצטמצם פער הריביות בין השקל לדולר. הצמצום עדיין מותיר את השקל כאפיק השקעה אטרקטיבי, עקב האינפלציה הנמוכה בישראל, וירידת הסיכון באזור, אבל גם כאן - האטרקטיביות נשחקת. פרופ' ליידרמן התייחס לכך בשבוע שעבר באומרו כי הזרים מגלים פחות עניין ב"שחרים" והם מוכרים מהם יותר ויותר בעת האחרונה. גם מנכ"ל חיסונים פיננסיים, רוטר, מסר כי הוא מעריך שהזרים יושבים על הגדר וממתינים להתפתחויות.

מהפרסומים האחרונים בתקשורת, עולה כי חלק מאותם זרים, כגון "דויטשה בנק", סבורים כי השקל דווקא עשוי להתחזק מאוד ביחס לדולר, עד לכדי 4 שקל בשנה הקרובה. פרופ' ליידרמן מסר כי משקיע מוסדי גדול מקרן פנסיה שוויצרית חזה בפניו כי השקל יגיע ל-4.20 שקל לדולר בתום השנה. כך שהזרים דווקא סבורים אחרת. אלא אם... חלקם הם ספקולנטים לא קטנים יותר מאיתנו. במיוחד, גוף כמו דויטשה-בנק, שנכווה ממכרז הפתע בו זכה במכירת מניות "לאומי" ויכול להיות שהוא מעוניין בהחזרי רווחים מה"אזור הגאוגרפי".

הדולר האמריקני התחזק ב-1.24% מתחילת 2005. הוא הוסיף מעל ל-0.7% מאז תחילת החודש (כעת הוא על 4.371 שקל). מ"מ הנגיד אמר באותו אירוע בשבוע שעבר כי בבנק ישראל לא התערבו היסטורית במסחר במטבעות. גם בימי משבר. והפרופ' מעוז, אמר אח"כ כי לדעתו, באירועים חריגים, כגון ימי המסחר אחרי פיגוע סדר פסח במלון פארק, ובמחצית השנה לאחר עסקת החבילה "קליין-שלום" שלא צלחה (משבר ה"5 שקל לדולר" ב-2001), היה על בנק ישראל להתערב. זאת למרות שהוא מסכים עם המדיניות של אי-ההתערבות באופן כללי.

העניין הוא שהפעם התקרבנו לפער ריביות מאוד נמוך, והאינפלציה הנמוכה יכולה שלא לעזור. בעולם חוזר הדולר להתחזק בימים האחרונים ובעת האחרונה בכלל. סיבות שונות ומגוונות ניתנות. היום זה הנפט, שיכול להוביל לאינפלציה, שתגביר את קצב העלאת הריבית, מחר זה החוסן הכלכלי האירופאי שנראה מדשדש ושמוביל להטיית ההשקעות מהאירו לדולר, ומחרתיים זה עניין הניוד של ה"יואן" (הרנמינבי) הסיני, אם וכאשר הוא יקרה, ולאיזה צד ייפול הפור.

בכל מקרה, בעתיד הקרוב: הפוזיציות הפתוחות בבורסה התל אביבית על החוזים על השקל-דולר מגלמות יחס שורי מאוד ביחס לדולר. ישנן 1.44 פוזיציות רכש (Call) לכל פוזיציות מכר (Put) כבר באפריל, ויחס גדול אף יותר (מעל ל-2.1) בחודשים הבאים. עם זאת, סטיות התקן הן נמוכות ביותר והן עומדות על כ-4.64% (לפי בלאק אנד שולס, על חוזי רכש ל-4350 ש' באפריל).

האם צפוי פסח אדום לשקל וירוק כהה לדולר? לא ברור. מומחים בשוק מסרו לנו כי מוקדם להתרגש וכי עדיין לא נאמרה המילה האחרונה של השחרים. "כבר רבים הספידו את השחרים" הם ציינו. אך סערות פיננסיות, תוך ידיעה שבנק ישראל לא נוהג להתערב על מט"ח, עשויות להתרחש בין רגע. ועוד לא הכללנו את הזרים, שבמידה והם מחליטים לצאת מהבורסה, חלקם לא יהסס לעשות "סיבוב" באופציות השקל-דולר. כי היציאה, אם חלילה תתרחש, עשויה להיות מגובה ברכישה מאסיבית של דולרים בשוק המקומי. כך שייתכן שנכונו זמנים מסוכנים לצמד חמד הזה. רצוי לעקוב.

מאת: חזי שטרנליכט.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת, פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.