ארגון אילא, האיגוד הישראלי לטכנולוגיות המידע, הודיע כי יפעל בשנה הקרובה על מנת להאיץ את צמצום הפער הדיגיטלי הן בתחום הניהול והן בחינוך, במדינת ישראל. הנהלת אילא מתכוונת להיות הגורם המרכזי, הפועל ביחד עם הממשלה, להבטחת תשתית מתאימה במדינת ישראל לפיתוח תעשיית IT, בין אם המדובר ברגולציה מתאימה, במערכת החינוך, יצירת מקומות תעסוקה, עידוד השקעות זרות בתחומי ה-IT ועוד.

על מנת לקדם את טכנולוגיות המידע, אילא שותפה לגורמים רבים: מערכת החינוך, האקדמיה, יחידות המחשוב בארגונים, ותעשיית החומרה והתוכנה, צה"ל והממשלה, במועצת אילא חברים נציגים של כל הגורמים הללו.

יו"ר מיקרוסופט ישראל, אריה סקופ שהתמנה ליו"ר ההנהלה של אילא לאחרונה אמר שבכוונתו לגרום לכך שחברי מועצת אילא, שהם מובילי תעשיית ה-IT בישראל, ייקחו חלק פעיל בנושאים כגון: הקטנת הפער הדיגיטלי, חינוך מנהלים בהפיכת ארגוניהם לארגונים זריזים באמצעות טכנולוגיה, מעורבות בתוכניות לימודים של משרד החינוך והאקדמיה שישפרו את היכולות של עובדי הידע בישראל.

למשל, הוא מסביר, אילא שלחה הצעה למנכ"ל משרד החינוך להוסיף מקצוע חובה של מיומנויות בסיסיות של עובד ידע, שיביא להגברת היעילות של העובדים בישראל והגדלת התל"ג ב-6 מיליארד שקל בשנה.

עמירם שור, יו"ר הנהלת אילא היוצא ויו"ר מועצת המנהלים של חברת אי.אן.טי (טכנולוגיות יחודיות חדשות), אמר כי אילא יסייע בידי התעשיות המסורתיות לשדרג עצמן ולהפוך לחלק בלתי נפרד מתעשיית ההיי טק בישראל על ידי תחכום תהליכי הייצור והמוצר ועידודן להשתלב בתעשיית היצוא.

לדבריו, התעשייה המסורתית מגלגלת היום מכירות בהיקף של 16 מיליארד דולר. ייצוא התעשייה המסורתית מסתכם בסכום כולל של 2 מיליארד דולר. לדבריו אם רק מחצית מהיקף התעשייה ישדרג עצמו באמצעות טכנולוגיה, והדבר יגרום להגדלת התפוקה בשיעור של 15% בלבד, נוכל להפיק תפוקה נוספת של 1.2 מיליארד דולר וייצוא של קרוב למיליארד דולר ותעסוקה נוספת של אלפי עובדים.

שור אמר, כי מעצבי המדיניות הכלכלית וכל העושים במלאכה חייבים לעשות ולהבטיח, שיהיו לנו ארגונים זריזים, יעילים ומתוחכמים, ויפה שעה אחת קודם. שור הוסיף כי אילא סיכמה עם התאחדות התעשיינים לשתף פעולה ולקדם את שידרוג התעשיה המסורתית בישראל.

חנן אכסף, נשיא אילא ויו"ר "מחשב לכל ילד", הזכיר לקראת הכנס השנתי של אילא ביום ג', כי בישראל יש כיום כ-600,000 ילדים במשפחות החיות מתחת לקו העוני. לחלק ניכר מילדים אלה אין היום נגישות למחשב או לאינטרנט. בסקר שנעשה בסוף 2001 נמצא כי בעשירון העליון לכ-75% מהבתים יש מחשב.

הנגישות לאינטרנט בעשירון העליון היא כיום כ-90%, בעוד שבעשירון התחתון היא רק כ3% (פער של פי 30!!). בנוסף, יש הבדל עצום בין ילדים שלמדו להשתמש במחשב או לגלוש באינטרנט בכיתה ג' לבין אלה שהגיעו לשלב זה רק בכיתה ז'.

"נוצר כאן פער שלא ניתן לסגירה, בניגוד לפער סוציו-אקונומי שכן ניתן לסגירה. אם לא נלמד ילדים אלה בזמן כיצד להשתמש בטכנולוגיה מודרנית ? הם יהיו אבודים לתעשיית הידע. בנוסף יתקשו מאד למצוא עבודה הולמת עם שכר מתאים ויהיו נתונים להישאר במעגל העוני לתמיד", אמר.

לדברי אכסף, מתן מחשב ואינטרנט לילדים חינוך ולימוד אינם מספיקים. יש צורך ליצור גם מסגרות חינוכיות מתאימות, להדריך מורים, להקים ולתקצב מוסדות מחקר, תשתיות טכנולוגיות במדינה, תשתיות תעשייתיות, ליצור מקומות עבודה רבים לעובדי ידע ועוד. השקעה זו מחייבת הקצאת הון וכמובן לא ניתן לעשותה בין לילה. עם זאת, כיוון זה אומץ על ידי המתקדמות בארצות העולם כמו ארה"ב, יפן, סינגפור, ארצות אירופה ובעשור האחרון מדינות כמו אירלנד, הודו וסין וראוי, כי יאומץ גם על ידי ממשלת ישראל.