וול-סטריט עברה לירידות: ריטליקס עולה ב-1.3%

רכשה שתי חברות ב-78 מיליון דולר. מדד הנאסד"ק יורד ב-0.6% ל-1,986 נק'. מדד הדאו-ג'ונס מאבד 0.5% ל-10,455 נק'. טבע עברה לירידה של 1%. און-טרק עולה ב-5%
רם דגן |

כשעה וחצי מפתיחת המסחר היומי עברו האינדקסים המובילים של וול-סטריט להסחר במגמה שלילית, ובכך התאימו עצמם לאווירה השלילית הכללית שנובעת מן האכזבה שיצרו נתוני התעסוקה של חודש מארס.

מעט לפני הפתיחה דווח הממשל האמריקני על תוספת של מקומות עבודה לפיירול הכללי של השוק שהיתה נמוכה בכמחצית מן התוספת לה ציפו הכלכלנים. עם פתיחת המסחר רשמו המניות בוול-סטריט עליות שערים, זאת בעיקר לאור העובדה שהמשמעות המיידית של נתון מאכזב שכזה היא הפחתה משמעותית של הסיכוי להעלאות ריבית אגרסיביות יותר. אולם משהתפזר העשן תרגמו המשקיעים את המספרים לתרחיש נוסף והוא חשש כבד שהנתונים הללו עשויים להעיד על ההאטה הגדולה אליה נכנס השוק בארה"ב.

מדד הנאסד"ק שפתח בעליה של כ-0.8% רושם בשעה האחרונה ירידה של 0.6% ונסחר בשער של 1,986 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס איפס גם הוא את העליות והוא נסחר בירידה של 0.5% ל-10,455 נקודות.

מאקרו אמריקני

למרות התחזיות לתוספת של כ-220 אלף משרות חדשות לשוק העבודה האמריקני בחודש מארס, בפועל נוספו רק 110 אלף משרות, המהוות תוספת נמוכה גם באופן אבסולטי. הנתונים השליליים הללו צפויים להחליש את ההסתברות שהפ"ד יחל החודש באימוץ של מדיניות אגרסיבית יותר, שכן זו היתה מיושמת במידה ונתוני התעסוקה היו מצביעים על תוספת משמעותית יותר המעידה על התחממות השוק.

מדד מנהלי הרכש שפורסם גם הוא הצביע על יציבות חיובית בסקטור היצרני של ארה"ב. המדד ירד קלות במארס לרמה של 55.2 נקודות לעומת תחזיות לירידה משמעותית יותר לרמה של 54.9 נקודות.

בהמשך המסחר יתפרסם מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן. הוא אמור לעמוד על כ-92.9 נקודות בחודש מארס, בטווח שבין 92.5 נקודות ל-93.1 נקודות.

מאוחר יותר (17:00, שעון מקומי) יפורסמו היקפי הוצאות הבנייה במשק האמריקני. הם גדלו ב-0.7% בפברואר, בטווח צפיות של הרחוב שנע בין 1.5% ל-0%.

מניות בכותרות

מניות ביוג'ן איידק (BIIB) עולה קלות ב-0.1% אחרי שכבר ירדה ב-1%. חולה נוסף נפטר לאחר שהשתמש בתרופת הטייסברי, זאת שנועדה להתחרות ביתר שאת בתרופת הקופקסון של טבע. מדובר כבר במקרה המוות השלישי שמייצרת התרופה לכאורה.

הישראליות

מניות טבע יורדות ב-1.1% לאחר שכבר עלו בפתיחה ב-1%, ככל הנראה על רקע המשך ההתפתות השלילית אצל המתחרות, וההערכה שהכנסות החברה מהקופקסון ימשיכו לגדול.

פרטנר הודיעה היום כי השלימה את הגיוס המתוכנן של 2 מיליארד שקל בהנפקה לציבור של אגרות חוב (סדרה א') לא מובטחות. מתוך סך ההצעה, נרכש סך של 36.5 מיליון שקל בקירוב על ידי פרטנר תקשורת עתידית 2000 בע"מ ("PFC"), חברה בת בבעלות מלאה של פרטנר. סך של 500 מיליון שקל נוספים הוקצה ל-PFC, כך שההיקף הכולל של הסדרה עומד על 2.5 מיליארד שקל. PFC התחייבה שלא למכור את אגרות החוב שבבעלותה במשך 90 יום. מניות החברה עולות ב-0.88%.

בנק ההשקעות, נידהאם ושות' החל לסקר היום את מניתה של חברת תשתיות התקשורת הישראלית, וואיו בהמלצת "החזק". המניה נסחרת בעליה של 0.8%.

חברת תוכנות הניהול ושליטה לצרכים קמעונאיים, ריטליקס, דווחה היום, כי רכשה את חברת TCI סולושנס, אשר מתמחה בפתרונות מחור וניהול מלאים. את החברה רכשה ריטליקס בתמורה לכ-34.35 מיליון דולר שישולמו במזומן ובמניות ריטליקס. כמו כן מסר היום החברה, כי היא צופה לרשום בסיכום 2005 רווח של 15 מיליון דולר על מכירות של 185 מיליון דולר. מניות החברה נסחרות בעליה של 1.3%.

יצרנית הכרטיסים החכמים, און טרק קופצת ב-5%. בתחילת השבוע פרסמה החברה את הדוחות השנתיים בהן הציגה זינוק של 35% בהכנסות הרבעון הרביעי לעומת התקופה המקבילה ב-2003. בחברה יחסו את העליה לגידול בהזמנות שנרשמו מכיוון פרוייקט תעודות הזהות בסין ומפרויקט כרטיסי המעבר של מאסטרקארד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.