פטנט/פיצוי בתביעת קניין רוחני על דרך האומדן/עליון
עובדות וטענות: בשנת 1974 הקימו פרץ רוזנברג - הוא המשיב מס' 2 - (להלן: "פרץ") ואחותו רוחמה רובינשטיין - היא המערערת מס' 1 והמשיבה מס' 1 בערעור שכנגד - (להלן: "רוחמה") חברה לפיתוח, ייצור ושיווק מוצרים בתחום ההשקיה בשם חברת עין טל בע"מ (להלן: "עין טל הקודמת"), שבה היו שניהם שותפים בחלקים שווים. עין טל הקודמת הוקמה במטרה לנצל פטנטים שפיתח פרץ בתחום ההשקיה ולייצר מתקני השקיה לשוק העולמי וכן הוקנתה לה זכות שימוש בלעדית בפטנטים אלה. בעקבות סכסוך בין השניים, נתן בית המשפט המחוזי צו לפירוקה ובהתמחרות שנערכה במסגרת הליכי הפירוק, נמכרו כל נכסי עין טל הקודמת כ"עסק חי" לחברת פרץ רוזנברג מוצרי השקיה מתקדמים בע"מ, אשר פרץ ושניים נוספים הם בעלי מניותיה. הסכם המכירה אושר על ידי בית המשפט ושמה של עין טל הקודמת הוסב ל"עין טל (1983) בע"מ". למרות מכירתה של עין טל הקודמת כ"עסק חי", פנתה רוחמה באמצעות חברה חדשה שהקימה, "עין דור בע"מ", אל לקוחות עין טל הקודמת והציעה להם מוצרי השקיה זהים לאלה של עין טל הקודמת. כמו כן, המשיכה לעסוק ברציפות ובאותה מתכונת בפעילויות שבהן עסקה עין טל הקודמת, שבגינן קבע בית המשפט המחוזי, כי העילה המרכזית של תביעתה של עין טל החדשה, היא הפרת הזכויות בפטנטים. עוד קבע, כי הוכח הקשר הסיבתי בין התנהגותן של המערערות והפרת הפטנטים לבין הנזק שנגרם לעין טל החדשה וכי בגדר הפיצוי המגיע לעין טל החדשה יש להביא בחשבון גם מוצרים נלווים הנמכרים כחבילה אחת עם המוצרים המפרים. לעניין הנזק, סבר בית המשפט, כי ברמת העיקרון, אין צורך לערוך את החישוב באופן אריתמטי דווקא. במקרים שבהם חסרים נתונים לצורך החישוב האריתמטי, עומדת לשופט "ברירת המחדל" של דרך האומדן, שבה תומכת המדיניות של עידוד פיצוי עבור שימוש מפר. בית המשפט הבהיר, כי לאור מהותו וייחודו של הקניין הרוחני, הפגיעה בו מכאיבה עד מאוד ומצדיקה פיצוי אף ללא הוכחת נזק, וכי "בבואנו לקבוע את הפיצוי ההולם, מסתפקים אנו בכמות ראיות מצומצמת ונותנים דרור לשיקולים אינדיבידואליים ותחושות של צדק", בתנאי שהתובע הצליח לעבור את סף ההוכחה הנדרש בדבר גרימת נזק. על מנת להתגבר על הקשיים שעמדו בפניו, מינה ביהמ"ש מומחה מטעמו, אשר חרף המאמצים הרבים שהשקיע, לא עלה בידיו לנקוב בסכומם של נזקי השימוש המפר. בסופו של דבר קבע ביהמ"ש, כי הוכח שהמערערות גרמו נזקים לעין טל החדשה וקבע את סכום הפיצוי על דרך האומדן ובהתחשב במכלול השיקולים שהיו לפניו ובכך שהשימוש נמשך לאורך תקופה של כעשר שנים, וקבע פיצוי בסך של 3,817,641 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 30.4.95 (מועד הגשת כתב התביעה המתוקן). המערערות טוענות, בין היתר, כי לא הוכח נזק וכן לא נקבע מה המוצרים הרלוונטים לחישוב הנזק. לטענתן, פסק הדין מבוסס על ראיות בלתי רלבנטיות חסרות ואסורות וכמו כן, טעה ביהמ"ש בסוברו כי מוסמך הוא לפסוק פיצויים בדרך של אומדן. הערעור שכנגד, שהגישה עין טל החדשה, מכוון נגד שיעור הפיצויים שנפסקו לה. לטענתה, משנקט בית המשפט בדרך של אומדן, היה עליו לעשות זאת על פי העקרונות שפירט: מדיניות משפטית של פיצוי ברוחב לב, גמישות בחישוב דמי הנזק, תחושת הצדק וכיוצא באלה. כמו כן טוענת היא, כי יש לדחות את טענותיהן של המערערות בדבר היקף הפיצוי וכי משהוכח שהמערערות גרמו לנזקים והוכח הקשר הסיבתי, ניתן היה לפסוק פיצוי בדרך של אומדן ולא היה צורך להוכיח במדויק את הנזק שנגרם.
דיון משפטי:
כב' הש' י' טירקל:
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
