נמשך השיפור בקליל: רשמה רווח של 400 א' ש'
תוכנית ההתייעלות עליה הכריזה הנהלת קליל במהלך 2004 מתחילה לתת את אותותיה, כאשר החברה מדווחת על רבעון שני רצוף בו היא מציגה שיפור בפעילות התפעולית וחזרה לרווחיות לאחר חמש שנים רצופות של הפסדים.
ברבעון הרביעי של 2004 הסתכם הרווח הנקי של קליל ב-400 אלף שקל המהווים גידול של כ-130% לעומת הרווח הנקי ברבעון השלישי של 2003 שהסתכם ב-160 אלף שקל.
הרווח התפעולי לכל שנת 2004 הסתכם ב-2.2 מיליון שקל וזאת אחרי 5 שנים רצופות של הפסדים תפעוליים. בדוחות מצויין גם כי הרווח התפעולי הינו לאחר הוצאות פחת בגין רכוש קבוע בסך 9.4 מיליון שקל.
מהדו"חות עולה עוד, כי מחזור המכירות בשנת 2004 גדל בכ-24% והסתכם ב-194 מיליון שקל זאת בהשוואה ל-156 מיליון שקל ב-2003. הרווח הגולמי גדל בכ-24% והסתכם בכ-27.1 מיליון שקל בהשוואה לרווח גולמי של 21.9 מיליון שקל בשנה הקודמת.
במחצית השנייה של השנה הרוויחה החברה 500 אלף שקל, וזאת לאחר שהמחצית הראשונה של השנה , הסתיימה בהפסד בסך 26.9 מיליון שקל שנבע בעיקר בגין עלויות הפסקת הפעילות של חברת הבת, קליל מוצרי אלומיניום.
בחודש פברואר 2005 נכנסו משקיעים חדשים שהזרימו לחברה הון בסך של 11 מיליון שקל. כמו כן, מכרה החברה מניות רדומות בסך של 2.5 מיליון שקל ובכך הגדילה החברה את הונה ב- 13.5 מיליון שקל .
ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.
