אלווריון: הזדמנות למשקיעים עם סבלנות
"אנו חייבים לציין כי ההתרשמות מאלווריון היא חיובית ביותר על רקע הצעדים האסטרטגיים שההנהלה נוקטת וכפועל יוצא גם מן העתיד הצפוי לחברה", כך אומר היום האנליסט ערן יעקובי מבית ההשקעות לידר ושות' בעקבות פגישה שקיים עם הנהלת אלווריון בשבוע שעבר.
עם זאת מציין יעקובי, כי למרות התרשמותו החיובית, יש לזכור כי מנוע הצמיחה העיקרי של אלווריון, צריך להתחיל תהליך של הבשלה. לגבי הרבעונים הקרובים מעריך האנליסט, כי הם צפויים להיות מאתגרים עבור החברה ללא הפתעות מיוחדות.
עיקרה של האסטרטגיה של אלווריון הוא חיזוק הובלת שוק הגישה האלחוטית באמצעות הנהגת הסטנדרטיזציה של ה-WiMax. שליטה בשוק הגישה האלחוטית תיסמך על עיקרון של מתן DSL בכל מקום. החברה פועלת בשני תחומים עיקריים: fixed WiMax שהכנסות מהותיות ממנו צפויות במחצית השניה של השנה והתחום השני הוא mobile WiMax שיאפר נדידה עם מחשבים ניידים/PDA וחיבור ADSL אלחוטי תמידי בכל מקום. הכנסות מתחום זה צפויות במחצית השניה של 2006 או בתחילת 2007.
בלידר אומרים היום, כי הם מאד מעודדים מהניתוח האסטרטגי מכיוון שכעת ברור, כי הטכנולוגיה החדישה של ה-WiMax אינה תחרות לטכנולוגיית הדור השלישי של הסלולר, אלא מוצר משלים. על סמך המצגת של אלווריון, מעריכים היום בלידר, כי מפעילי הסלולר יוכלו להשתמש ב-WiMax כאשר מדובר בצורך של משתמשים ברוחב פס גדול יחסית בהשקעה נמוכה יותר. בנוסף מעריכים בלידר, כי חברות הבזק למשל, תוכלנה להציע בעתיד חיבור מתמיד ל-ADSL לא רק בבית הלקוח אלא בכל מקום.
על פי המצגת של אלווירון, שוק ה-fixed WiMax נאמד בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר ושוק ה-mobile WiMax הנו בהיקף צפוי של כ-20 מיליארד דולר. "ברור מה הפוטנציאל של אלווריון אם תצליח לשמר נתח שוק של 30% בשוק ה-WiMax כולו" אומר יעקובי.
עם זאת, מציין האנליסט, כי התחום עדיין מצוי בחיתוליו, כאשר טכנולוגיות אלחוטיות מתפתחות בכל רגע נתון, לדוגמא פיתוח של סופר דור 3 בסלולר שמדבר על העברת נתונים בקצבים אדירים ולכן אין למהר ולהסיק מסקנות לגבי הביקושים הצפויים למוצרים אלה ועדיין העתיד נראה מעניין.
אלווריון הודיע לאחרונה על שני הסכמים עם לוסנט ואלקטל שעל פיהם שתי חברות הענק יפיצו וישתפו פעולה בהפצת מוצרי ה-WiMax של אלווריון. בלידר מציינים, כי למרות שהסכמים אלה חשובים מאד, ככל הנראה הם לא יתרמו תרומה משמעותית להכנסות 2005.
בבית ההשקעות מעריכים את הכנסות הרבעון הראשון של אלווריון ב-2005 בכ-58.7 מיליון דולר מתוכם כ-5 מיליון דולר של InterWave. רווח למניה של 4 סנט. בשנת 2005 מעריכים בלידר שאלווריון תרשום הכנסות של כ-258 מיליון דולר, גידול של כ-29% לעומת הנחיית החברה לצמיחה של כ-25%.
"יש לזכור כי צמיחתה הפנימית של אלווריון צפויה להערכתנו לעמוד על 20% ואולי אף פחות לעומת קצב ממוצע של 50% בשנתיים האחרונות (בעיקר בגלל טלמקס, שכן בנטרול השפעת טלמקס, החברה צפויה לצמוח בכ-40%)", כך ךהערכתו של יעקובי. הרווח למניה בשנת 2005 יסתכם בכ-26 סנט.
"במצב המניה הנוכחי ולאחר שאנו מרגישים שהחברה הצליחה לענות גם על שאלות קשות, נראה לנו שה-Downside במניית אלווריון נמוך כיום", אומרים היום בלידר. עוד מוסיפים בבית ההשקעות, כי "עדיין לא ברור לנו עד הסוף פוטנציאל שוק ה-WiMax מבחינת ביקושים וצרכים אמיתיים שכן חלק נכבד מהצלחת הסטנדרט תלויה גם בחינוך צרכנים ומפעילי תקשורת".
עוד מוסיפים בלידר, כי לאור כמות המפעילים המתעניינים בסטנדרט, מאמינים בבית ההשקעות, כי ה-WiMax הנייח כבר כאן. "אנו מרגישים חובה לציין שני אלמנטים חשובים: האחד - הרבעונים הקרובים אינם צפויים להיות מדהימים מבחינת תוצאות והשני - בעוד 3 חודשים, ככל הנראה, תצא מניית החברה ממדד המעו"ף" בהקשר זה אומרים בלידר, כי יש לציין שמחיר הנייר נקבע בארה"ב שם המחזורים גדולים מאד בהשוואה לבורסה המקומית.
למרות שתי ההערות האחרונות, מעלים בלידר את המלצה לאלווריון ל"תשואת יתר" ומדגישים, כי המלצה זו מיועדת בעיקר לבעלי סבלנות. מחיר היעד 11 דולר גבוה בכ-18% ממחיר השוק.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
